שלושה ימים אחרי הדחת ראש שב"כ רונן בר, הממשלה צפויה להתחיל מחר רשמית את ההליך להדחת היועמ"שית, גלי בהרב מיארה. שרי הממשלה יצביעו היום (ראשון) בישיבתם השבועית על הצעת שר המשפטים יריב לוין להבעת אי אמון בבהרב מיארה, שצפויה לעבור ברוב גורף. עדיין לא ברור אם היועמ"שית תגיע בעצמה לישיבה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, כנאשם בפלילים, לא אמור להשתתף בדיון בממשלה לאור הסכם ניגוד העניינים שלו, שאוסר עליו להתערב בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק ובנושאים הנוגעים למשפטו. ואולם, מאחורי הקלעים נתניהו הניע את המהלך ותומך בו באופן מלא, על אף שמדובר בהפרה ברורה של ניגוד הענינים שלו. היועמ"שית במדינת ישראל משמשת גם כראש התביעה הכללית - כלומר התובעת של נתניהו במשפט האלפים.
לפי הצעת המחליטים של שר המשפטים לוין, שהופצה לשרים בתחילת החודש, הממשלה מבקשת להביע אי אמון ביועמ"שית "נוכח התנהלותה הבלתי הולמת ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבינה". ההצעה כוללת מסמך בן יותר מ-80 עמודים עם מאות סעיפים שנאספו משרי הממשלה שמפרטים לכאורה על המחלוקות המהותיות שמצדיקות את ההדחה.
"כתב האישום" של לוין והממשלה נגד בהרב מיארה כולל, בין השאר, סיכול מדיניות הממשלה ומינויים בשירות המדינה, סיכול חקיקה ממשלתית וחקיקה פרטית של ח"כים מהקואליציה, הפרת אמון כמייצגת המדינה בערכאות בדגש על בג"ץ, סרבנות לטיפול במרי אזרחי, איסור על שימוש ברוגלות, תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית והיעדר טיפול בפשיעה המאורגנת ובמגזר הערבי. "תחת הנהגתה הפך הייעוץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש", נכתב בהצעה, שמאשימה את בהרב מיארה כמי ש"פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר".
בפועל, בכירים בקואליציה תיכננו את הדחתה של בהרב מיארה, שמונתה בממשלת בנט-לפיד, עוד לפני הבחירות האחרונות. והעימותים של הממשלה איתה החלו מתחילת כהונתה בינואר 2023, סביב המהפכה המשפטית, הפטור מגיוס לבני ישיבות, הפוליטיזציה של המשטרה על ידי השר איתמר בן גביר, התנגדותה להשחתת השירות הציבורי, ובכלל - סירובה של הממשלה לקבל את הפרשנויות המשפטיות של בהרב מיארה למגבלות החוק ופסיקות בג"צ.
ההצבעה היא רק תחילת הדרך בהליך משפטי מורכב, שבשלב הראשון צריך לקבל את המלצת ועדת האיתור שבחרה ביועמשית לתפקיד. ואולם, ועדת האיתור נמצאת בהרכב חסר - ושר המשפטים צריך למנות ח"כ מהקואליציה ושק משפטים או יועמ"ש לשעבר כדי שתוכל להתכנס. כל היועמ"שים לשעבר ללא יוצא מן הכלל הודיעו שלא ייקחו חלק בהדחת בהרב מיארה ומבין שרי המשפטים לשעבר רק יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון סער רלוונטיים מבחינת לוין, אך מאחר ושניהם בעלי תפקידים מכהנים עשויים להיווצר קשיים משפטיים עם כינוס הוועדה. המאמץ של הממשלה להדיח את היועמ"שית גם יגיע לבג"צ, בדומה להדחת רונן בר שהוקפאה ביום שישי בצו ארעי עד לקיום דיון בעתירות בנושא. וכמו אצל בר, ברקע ההחלטה להדיח את בהרב מיארה מרחפת פרשת קטארגייט, במסגרתה אישרה לפתוח בחקירת עבירות ביטחוניות חמורות נגד מקורבים ביותר לראש הממשלה, שעשויה לחזק את הטיעון של ניגוד עניינים בעתירות נגד ההדחה.