שאלת ההגנה על חיילי צה"ל בחו"ל מפני פעילות משפטית של ארגונים פרו פלסטינים עלתה בשבוע שעבר על שולחן ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה של הכנסת. במהלך הדיון שמעו חברי הועדה מספר לוחמי מילואים שהשמיעו את החששות שלהם לגבי השלכות משפטיות אפשריות הקשורות ישירות לשירותם הצבאי.
הלוחמים סיפרו על החשש מהתמודדות עם אתגרים משפטיים במדינות זרות ומהיעדר ההנחיות או תמיכה ממלכתית ברורה בהיתקלות בבעיות כאלה בחו"ל. "יש כאן אירוע של טרור משפטי שיכול להפוך לצונאמי, הפער פה הוא באפקט שזה יוצר על מאות אלפי לוחמי מילואים שנמנעים כיום מנסיעה לחו"ל" אמר יצחק גליק, לוחם מילואים ומייסד תנועת "אל הדגל" במהלך הדיון.
"אנחנו עובדים לילות כימים כדי למנוע שחייל ייעצר בחו"ל" | ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
— הכנסת - The Knesset (@KnessetIL) March 10, 2025
הוועדה דנה בהגנה על חיילי צה"ל בחו"ל. נציג משרד החוץ, אלי יפרח: "כל מקרה שטיפלנו היה שונה מקודמו הן בגלל המקום, המדיניות, המרחק, הריכוז של הישראלים, מיקומו של אותו חייל, היעדר תקשורת ועוד.… pic.twitter.com/UUxAQjGHMc
נועם סובוביץ, לוחם במילואים ביחידת אגוז אמר: "נקראנו להגן על המדינה במשך מאות ימי מילואים, עשינו את זה על הצד ביותר שאנחנו יכולים ונמשיך לעשות את זה בגאווה ובשמחה. לא יכול להיות כשאנחנו חוזרים הביתה ורוצים להתרענן אנחנו מוצאים את עצמנו בחזית נוספת שהיא חזית דיפלומטית שהיא גם סוג של טרור ושם אין לנו מענה. אנחנו זקוקים למענה של המדינה שתילחם עבורנו בדרכים דיפלומטיות.
מספר יוזמות אזרחיות קמו במטרה להציע ייעוץ והערכות סיכונים עבור הלוחמים שמתכננים נסיעה לחו"ל. הגופים הממשלתיים מכירים בבעיה ובתוך כך, התוו מאמצים לתיאום תגובות באמצעות משרד החוץ משרד המשפטים וצה"ל, אם כי קיימים פערים בין התמיכה המקצועית למידע שקיים עבור אלה המבקשים לצאת לחו"ל. במהלך הדיון הודגש הצורך בגישה מקיפה ויזומה יותר להגנה על אנשי צה"ל מפני איומים משפטיים בינלאומיים. למרות המאמצים הבין-משרדיים הקיימים, היקף הפוטנציאל של הבעיה מחייב שיפור מערכות ומשאבים. יו"ר הועדה, חבר הכנסת משה טור פז העלה בשלב מסויים את השאלה "האם ישנה רק היענות לבעיה או פעולה פרואקטיבית של מדינת ישראל לבחון מי הארגונים?"
פרופ' ג'ראלד שטיינברג, מייסד ונשיא ארגון NGO Monitor ,מאמין שיש הרבה מה לעשות נגד הארגונים התובעים, רק צריך לדעת היכן לחפש.
ג'ראלד שטיינברג, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר אילן ששימש בעבר יועץ למשרד החוץ, מאמין שארגונים בינלאומיים, דוגמת קרן הינד רג'ב, ארגון שפרץ לחיינו לפני מספר חודשים עם מספר רב של תלונות נגד חיילי צה"ל במספר לא קטן של מדינות (האחרונה שבהן לפני כשבועיים בגרמניה) הם גופים פגיעים וניתן בהחלט לפעול להחלשתם. "קרן הינד רג'ב היא ארגון חדש מאוד. הוא הוקם פורמלית רק בחודש ספטמבר 2024, וכבר מייד הם הגישו עשרות תביעות בכל רחבי העולם וזכו להמון התייחסות. זה מאוד נדיר שארגון חדש, שלא היה רשום לפניכן באף מקום פתאום מגיש כל כך הרבה תביעות ומקבל המון תשומת לב בזמן כה קצר. הם רשומים בבלגיה ויש להם ,על פי הנראה, גם תשתית ארגונית ותשתית מודיעין רחבה ומבוססת, מה שמצביע על כך שלארגון יש גם משאבים משמעותיים שהמקור שלהם לא ידוע".
פרופסור שטיינברג סבור שלמרות שעד כה אין בידי הארגון הישגים משפטיים קונקרטיים, הנזק שהם מצליחים לגרום הוא אמיתי והוא משמעותי, אך מעבר לכך פרופסור שטיינברג סבור שתוצרי הלוואי של פעילות הארגון עלולים לסכן ישראלים בחו"ל, שכן פרטים אישיים של חיילי צה"ל אותם מפרסם הארגון עלולים להגיע גם לגורמי טרור. "מדינת ישראל הגיבה לתופעה אך הגיבה באיחור של שנה וחצי" אומר פרופסור שטיינברג "אמנם עודכנו ההנחיות באשר לפרסומים ברשתות החברתיות עבור אנשי כוחות הביטחון אך לדעתי יש לאסור זאת באופן גורף עבור כל משרתי כוחות הביטחון."
מטרת הארגונים הללו, ממש כפי שציין אחד מלוחמי המילואים בפני ועדת המשנה של הכנסת היא "טרור משפטי". מטרתו היא יצירת פחד וחשש בקרב חיילי צה"ל, ולהעצים את המסר באמצעות חשיפה תקשורתית. לכן, פעילות הארגון מתמקדת בהגשת תלונות בידיעה שאין להן הרבה סיכוי להתממש אך גם בידיעה שכלי התקשורת בישראל ובעולם לא יתעלמו מהסיפור ויהדהדו הלאה את המסר. ולמרות זאת, פרופסור שטיינברג מאמין שיש בידי הארגונים הללו את הכלים לגרום לנזק משפטי ולאי נעימות גדולה עבור ישראלים רבים. "הם פועלים במספר מדינות ומתמקדים בכמויות. באנגליה למשל החוק מאפשר למישהו בתפקיד משפטי זוטר להחליט על פתיחת תהליך חקירה כולנו זוכרים את המקרה של החייל דורון אלמוג בלונדון, או את ציפי לבני שלא נסעה ללונדון שנים רבות. יש חשש אמיתי בקרב חיילים ואנשי צבא. המטרה של הארגונים הללו היא לגרום לכל מי שקשור לממסד הביטחוני להרגיש מאוים ולאלץ את מוסדות המדינה להחזיר אותם או למנוע מהם לנסוע".
שטיינברג וארגון NGO מוניטור מקדישים לא מעט זמן ומאמץ לספק לציבור, וגם לציבור מקבלי ההחלטות, מידע עדכני ומהימן בנוגע לשלל נושאים ובהם גם מידע על הארגונים שמנהלים את הזירה המשפטית נגד חיילי צה"ל בחו"ל. פרופסור שטיינברג פסימי באשר לאפשרות שהמדינות בהם רשומים אותם ארגונים יעשו משהו כדי לפעול נגדם: "ניסו לפנות לגורמים בבלגיה ולגרום להם לפעול נגד הארגון אבל ישנן לא מעט מגבלות. רק אם הבלגים יקבלו את הטענה שמדובר בארגון שקשור ישירות לפעילות טרור, הם יפעלו נגדם, למדינה אין כלים כאלה" אומר פרופסור שטיינברג ומוסיף "אם ניתן יהיה לגלות את מקורות המימון שלהם, זה יהיה משמעותי. אם אלה הם הישגיו של הארגון בזמן כה קצר, סביר להניח שישם מקורות מימון רבים ולא מן הנמנע (וזו השערה בלבד) שהמימון ניתן ממקור מדינתי. התפקיד שלנו ב NGO Monitor הוא לעקוב אחרי הפעילות שלהם, להתחקות אחר מקורות המימון שלהם ולפרסם את מה שידוע לנו, להביא את המידע לתשומת לב הציבור וגם למקבלי ההחלטות. ברגע שאנו מזהים סימנים של התארגנויות אנו מפרסמים את הדברים, ואם הממשלה תוכל להשתמש במידע הזה כדי לחסום להם את מקורות המימון זו המטרה של NGO Monitor" אומר פרופסור שטיינברג.