הרפורמה באביזרי השיקום: מחסור בציוד, זמני המתנה ארוכים ועתירה לבג"ץ

בעוד פחות מחודש צפוי להתחיל שלב ב' של הרפורמה באביזרי השיקום, שבמסגרתו תעבור האחריות לאספקת כיסאות גלגלים, פרוטזות ואביזרי ניידות ממשרד הבריאות לקופות החולים במלואה.

הרפורמה, שנועדה להנגיש ולייעל את השירותים הרפואיים, מעוררת כעס, חרדה וחוסר ודאות בקרב משפחות, ארגוני נכים ומכוני השיקום. ביום ראשון הקרוב יתקיים דיון מעקב בכנסת, ביוזמת יו"ר ועדת הבריאות ח"כ יונתן משריקי, שדרש הבהרות ממשרד הבריאות וקופות החולים בו יוצגו טענותיהם של ארגוני נכים ופעילים עם מוגבלות לדבריהם לכישלון הרפורמה וליצירת זמני המתנה ארוכים לקבלת כיסאות גלגלים ואביזרי שיקום שונים.

"המדינה לא רואה אותנו", אמרה בכאב תמר גלפנד, אם לילדה עם מוגבלות בת 16 במצב סיעודי מלא. "אנחנו ההורים הם הקול היחיד של הילדים האלה. הם לא יכולים לדבר, והם זקוקים לנו כדי להילחם עבורם. כיסאות הגלגלים שקיבלנו לפני שנים כבר לא מתאימים, והם כבדים מאוד. כל יציאה מהבית היא סיוט. אנחנו לא מבקשים מותרות - רק ציוד בסיסי, שיכול לשפר להם את החיים".

גלפנד פנתה לשרים ולחברי הכנסת בקריאה נרגשת: "תקציב המדינה עומד על מאות מיליארדי שקלים, מיליון וחצי שקל לשדרוג הכיסאות זה כסף קטן. זה יכול לשנות חיים, וזה המינימום שמדינה צריכה לעשות עבור אזרחיה הכי פגיעים. הגיע הזמן שהמערכת תשים את הנכים בראש סדר העדיפויות".

מעבר לחששות של המשפחות, גם המכונים האורטוטיים - המייצרים ומשפצים אביזרי ניידות - מזהירים כי הרפורמה עלולה להביא לקריסתם. לדברי צביקה גושן, מנהל איגוד הבריאות בלשכת המסחר, המעבר ללא עדכון מחירי האביזרים וללא הנחיות ברורות יגרום לכך ש: המכונים יתקשו לייצר ולתקן אביזרים - כי העלויות גבוהות מהתעריפים שנקבעו, המטופלים ייתקעו ללא כיסאות גלגלים, סדים ופרוטזות - כי ספקים יפסיקו לספק את השירותים ו העומס על קופות החולים יגדל - ללא הכשרה וניסיון בניהול התחום.

"פנינו למשרד הבריאות עשרות פעמים בשנה האחרונה כדי ליישב את הסוגיה הזו," אומר גושן. "לא קיבלנו תשובות. יש כאן גרירת רגליים שעשויה להוביל למחסור חמור באביזרים. אם המהלך הזה לא יבוצע נכון - מטופלים יישארו בלי ציוד רפואי חיוני", הזהיר גושן.

הבעיה המרכזית ברפורמה לטענת הארגונים והמכונים: מחירון לא ריאלי. לדבריהם, משרד הבריאות לא עדכן את תעריפי הציוד במשך שנים, למרות העלייה בעלויות הייצור.

כמו כן, קופות החולים ייאלצו לממן את האביזרים במחירים נמוכים מדי, מה שעלול לגרום לספקים להפסיק לייצר ולספק ציוד רפואי ועלול ליצור חוסר ודאות מוחלטת וחשש כי המטופלים לא יודעים כיצד ואיפה יקבלו את השירות אחרי המעבר לקופות החולים. קופות החולים עצמן טרם הציגו מתווה ברור לאספקת האביזרים וכבר היום משפחות מחכות חודשים לכיסאות גלגלים ואביזרי תמיכה.

הכאוס המשפטי סביב הרפורמה הגיע לשיא עם עתירה לבג"ץ, שהוגשה על ידי 23 ארגונים חברתיים הפועלים למען אנשים עם מוגבלויות. העתירה טוענת כי הרפורמה הועברה בהחלטת ממשלת מעבר - וללא דיון ציבורי מעמיק. העותרים עו"ד גיא אקוקה, עו"ד גיל גולדרייך ועו"ד איתן עמרם, דורשים להקפיא את המהלך שכאמור כבר יצא לדרך.

לאור כך, בג"ץ הורה למשרד הבריאות ולחברות קופות החולים להגיש תשובה עד ינואר 2025, אך המהלך ממשיך בינתיים להתגלגל והם ייצטרכו לספק תשובות בדיון הקרוב בכנסת.

ממשרד הבריאות נמסר: "מחיר הציוד כיום אינו נקבע לפי שעות העבודה אלא בצורה גלובלית, כאשר המחירון מתעדכן מעת לעת על פי מנגנון מוסדר. במקרים מסוימים, בהם נראה פער ברור בתמחור, המחירון מתוקן באופן נקודתי. עם כניסת הרפורמה במכשירי השיקום והניידות, האחריות על קביעת המחירים מול ספקי השירות עברה גם היא אל קופות החולים. משרד הבריאות ימשיך לפעול בכדי לוודא שהשירות ימשיך להינתן באיכות, בזמינות ובנגישות הראויים".