חמאס שיגר היום (חמישי) מטח רקטות מדרום הרצועה למרכז הארץ, לראשונה מאז 7 באוקטובר 2024. במערכת הביטחון מנסים להבין איך ארגון הטרור עדיין מחזיק ביכולת לשגר רקטות למרכז, חרף המלחמה הארוכה.
היכולת הרקטית של חמאס:
לפי מקורות בפיקוד הדרום, ערב סיום הלחימה העצימה ברצועת עזה, חמאס עדיין החזיק ביכולת לשגר רקטות לאזור גוש דן והצליח להסתיר אותן מהמודיעין הישראלי. לפי הערכות בישראל, יש לחמאס לפחות עוד עשרות רקטות.
התמרון החלקי:
חרף הפרסומים של דובר צה"ל וגורמים רשמיים בצבא, צה"ל לא יצא לתמרון קרקעי בכל שטחי רצועת עזה ויש אזורים רבים שאליהם לא הגיע ואף לא תקף אווירית מסיבות שונות. בין היתר, מחשש להימצאות של חטופים או מחשש לפגיעה באתרים הומניטריים. להערכת גורמי ביטחון, בחודשים האחרונים המרחבים הללו היוו מקום מסתור למחסני נשק, בורות שיגור ואתרים לייצור אמצעי לחימה.
שיקום תשתיות ואתרי ייצור:
הזרוע הצבאית של חמאס העבירה חלק גדול מאוד של מכונות ייצור רקטות, טילים, פצצות מרגמה ומעבדות נפץ אל מרחבי התת-קרקע. זאת, כדי להגן עליהם מפני תקיפות של חיל האוויר ולהקשות על המודיעין הישראלי ועל הכוחות הקרקעיים לאתר אותם.
בפועל, אתרי ייצור רבים נהרסו בתקיפות האוויריות ובתמרון הקרקעי אבל הנחת העבודה בצה"ל היא שהמודיעין הישראלי לא חשף את כל אתרי הייצור, כגון מחרטות, ריתוך וכדומה, ולמעשה חזרו לפעול. בנוסף, קיימת הערכה שמכונות ייצור נוספות שהיו מעל פני הקרקע הועברו אל מתחמים תת-קרקעיים, כדי להעצים את ארסנל הנשק המשתקם של חמאס.
השפעות המצור של צה"ל על מערך השיקום:
במהלך הלחימה התברר שחמאס מאתר נפלים של חיל האוויר, מוציא מהם את חומר הנפץ ומרכיב ממנו מטעני חבלה רבי עוצמה או מטמין על הרקטות. לפי הערכות של גורמי ביטחון, חמאס משתמש בעמודי חשמל ובתמרורים בשל המחסור בצינורות ברזל, וכן משתמש במלאי שנאגר במחסנים האזרחיים בשנים שקדמו למלחמה".
האתגר של חמאס:
האתגר שעומד בפני חמאס הוא לא רק לייצר רקטות מסוגים שונים ובהיקף רחב, אלא גם לתזמן את מטחי רקטות לטווחים שונים, כמו ב-7 באוקטובר. זאת, בין היתר, עקב ההתפרקות של הפיקוד והשליטה בזרוע הצבאית והחשש להשתמש במכשירי קשר ובמכשירים סלולריים.