המלצות אלה נכתבו בדם: אלו המסקנות של הוועדה המיוחדת להגנה על חסרי ישע וקטינים

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, קיימת מציאות מורכבת בכל הנוגע להגנה על חסרי ישע וקטינים במערכות הבריאות והרווחה. בעקבות אירוע טראגי של רציחתה של ליטל יעל מלניק בשנת 2021, על ידי הנאשם אדוארד קצ'ורה מטפל במרכז פסיכיאטרי.

לאור כך הוקמה ועדת "מוגנות חסרי ישע וקטינים" על ידי משרד הבריאות. בראש הוועדה עמד פרופ' שאול דולברג, והיא כללה שורת מומחים מתחומי הרפואה, הרווחה, המשפט והאכיפה. הוועדה פעלה למיפוי האתגרים הקשורים למוגנות במערכות הבריאות והרווחה בישראל ולגיבוש המלצות מערכתיות שיאפשרו למנוע פגיעות, לשפר את מנגנוני הדיווח, ולחזק את האכיפה והענישה במקרים של פגיעה.

היא ביצעה מחקר מקיף, כללה ועדות משנה בנושאים שונים, וערכה שיתוף ציבור נרחב כדי לשמוע את קולם של המטופלים, בני משפחותיהם, ואנשי מקצוע מהשטח.

הדו"ח שהוציאה הוועדה היום (חמישי) חושף תמונה מטרידה: תופעת הפגיעה בחסרי ישע רחבה הרבה יותר מהמדווח. על פי מסקנות הדו"ח, בין הגורמים לתת-דיווח: פחד של נפגעים ומשפחותיהם להתלונן, חוסר אמון במערכת שתטפל בתלונות, תרבות ארגונית של הסתרה והיעדר מנגנוני פיקוח מספקים.

נתונים ממחקרים קודמים הראו כי למעלה ממחצית מהצוותים במוסדות סיעודיים דיווחו כי נחשפו להתעללות או הזנחה כלפי מטופלים זקנים, וכי שיעור גבוה מהנשים בישראל חוו פגיעה מינית במסגרת מערכת הבריאות.

הוועדה גיבשה שורת המלצות שנועדו לשנות את המציאות העגומה: מניעה: קביעת תקנות אחידות למוגנות והטמעתן בהכשרות של אנשי מקצוע, כולל רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים ואנשי צוות נוספים.

טיפול בנפגעים: מינוי "אחראי מוגנות" בכל מסגרת רפואית ורווחתית, שילווה נפגעים ויוודא שהתלונות מטופלות ברגישות וביעילות.

אכיפה והגנה על מתלוננים: יצירת מאגר מידע מרכזי על אנשי צוות שדווחו נגדם מקרים חמורים, והגברת הפיקוח על תהליכי משמעת והעמדה לדין.

מצלמות במוסדות רפואיים ורווחתיים: שימוש בטכנולוגיות לזיהוי מוקדם של פגיעות ותיעוד אירועים, תוך איזון בין הצורך במוגנות לזכות לפרטיות. על כל עובד במערכת הבריאות והרווחה מוטלת חובה למנוע פגיעות ולשקול אמצעים שיכולים למנוע את התופעה או למזער את הנזק.

שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו, שקיבל את המלצות הוועדה, אמר: "הגנה על חסרי ישע וקטינים במערכת הבריאות היא משימה מוסרית וחברתית ראשונה במעלה. אני מברך על הגשת הדו"ח של ועדת המוגנות והתרשמתי מהעבודה המקיפה והמקצועית שנעשתה בו. אנו מחויבים למנוע פגיעות במטופלים באמצעות תוכניות הדרכה והכשרה מקיפות לצוותים הרפואיים, לצד פעולות אכיפה נחושות נגד מי שפוגע באמון ובכבוד המטופלים".

ד"ר יפעת ארליך שהם, סמנכ"לית בכירה לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות: "למערכת הבריאות חוב אתי ומוסרי עמוק כלפי חסרי ישע, המחייב אותה להבטיח את שלומם, בטיחותם וזכויותיהם".

פרופ' שאול דולברג, יו"ר הוועדה: "הגנה על מאושפזים ודיירים היא אבן יסוד של מערכות הרפואה והרווחה. מדובר באבן יסוד שמשתרעת גם מעבר להימנעות מפגיעה פיזית גלויה, וכוללת הגנה על מטופלים לא רק מכוונה זדונית, אלא גם מפגיעה שנובעת מתרבות ארגונית ואישית שאינה מעלה חמלה ואמפתיה על נס".

ד"ר שגית ארבל אלון מנהלת מערך הרפואה והרופאה הראשית במשרד הרווחה והבטחון החברתי וחברת וועדה: "מסד נתוני אירועים חריגים הינו תנאי לקידום תהליכי עבודה לקידום מוגנות מטופלים ומקבלי שירות. נדרשת הקמת מאגר בין משרדי לתיעוד עבירות שבוצעו ע"י אנשי צוות אשר מועסקים לעיתים ע"י שני המשרדים. בנוסף, יש למצוא דרך לבדיקת אירועים שהתרחשו במקביל לחקירה המשטרתית, ולהטיל סנקציות".