בית המשפט המחוזי בלוד הפך היום (רביעי) לזירה של עדות משמעותית בפרשת הדס שטייף, כאשר העיתונאי הוותיק רזי ברקאי עלה לדוכן העדים במסגרת תביעתו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה. ברקאי, שבתוכניתו "מה בוער?" בגלי צה"ל חשפה שטייף לראשונה את פרשת "מין תמורת מינוי", סיפר באריכות על הדרך שבה התנהלה מערכת החדשות מול החומרים הרגישים שהועברו לידיה ועל השיקולים שהנחו את הפרסום.
ברקאי העיד כי נחשף לראשונה לפרשה ב-2018, בפגישה שבה נכחו כל הנתבעים בתיק, למעט אלאיל שחר, וכן נציגת הפרקליטות הצבאית מטעם גלי צה"ל. בפגישה זו, לדבריו, שטייף הציגה את עיקרי הגילויים שלה בעל פה, ללא הצגת הקלטות או מסמכים כתובים.
"הייתי בהלם", העיד ברקאי, "לא הכרתי את אפי נוה באופן אישי, ראיינתי אותו כמה פעמים והתרשמתי שמדובר באיש חכם ומוכשר. תמיד חשבתי שהתפקיד שלו הוא תפקיד שיפוטי. פתאום התוודעתי לג'ורה שבה הוא נמצא. החומרים היו הופכי קרביים".
לדבריו, באותה פגישה טרם עיין באופן ישיר בחומרים, אך כבר אז היה ברור לכל הנוכחים שמדובר בפרשה משמעותית בעלת השלכות ציבוריות נרחבות. "אחרי כמה ימים ניתנה לנו הוראה ממפקד גל"צ שכל פרסום החומרים מותנה באישור משפטי," העיד. "לא היה לי ספק, ואין לי ספק גם היום, שלא דובר בהוצאת דיבה. הראיה לכך היא שלא הוגשה תביעה על הוצאת דיבה".
עם התקדמות האירועים, התגלו בפני מערכת החדשות ממצאים נוספים, שהציבו דילמות עיתונאיות לא פשוטות. לאחר שהוטל צו איסור פרסום, הוחלט בגלי צה"ל להפסיק כל עיסוק פומבי בנושא. אלא שב-24 בדצמבר התקבל אישור מהעורך הראשי של התחנה, מפקד גלי צה"ל, להמשיך בדיונים פנימיים על הפרסום. "התכנסנו אצלי בבית, והחומרים שהוצגו בפנינו היו מטלטלים", תיאר ברקאי. "היה ברור לגמרי שאנחנו לא עוסקים ברכילות, לא השמצנו אישיות ציבורית. עניינו אותנו רק נושאים שיש להם השלכה ציבורית, וחשבנו שיש בהם חשש לעבירות פליליות".
ברקאי הדגיש כי במסגרת העבודה על הפרסום, הוא וצוותו נחשפו למספר ממצאים חמורים. הוא פירט כיצד מהחומרים שהובאו לידיהם עלה כי התקיימו קשרים בעייתיים בין נוה לשופטת אתי כרייף, כאשר מתוך ההתכתבויות ביניהם ניתן היה להבין כי קידומה לתפקיד שיפוטי היה תלוי במערכת יחסים אינטימית.
בנוסף, על פי החומרים שהוצגו, אשתו של שופט בכיר קיימה יחסים עם נוה על מנת לשדרג את מעמדו של בעלה במערכת המשפטית. פרט נוסף שנחשף היה אופן היחסים בין נוה לשרת המשפטים דאז, איילת שקד, כאשר נוה, על פי הנטען, פעל להתפקדות חבריו למפלגת הבית היהודי כדי לסייע לשקד בפריימריז. "זה היה נושא שחשבנו שהוא רקוב מבחינה ציבורית", אמר ברקאי בעדותו.
ברקאי הדגיש כי לאורך כל הדרך נשמרו עקרונות העיתונאות האחראית, וכי לא נעשה ניסיון לפגוע בצנעת הפרט של המעורבים מעבר למה שנדרש כדי לחשוף את עומק הפרשה. "לא היו שם חומרים משפחתיים או עסקיים", הסביר. "עניינו אותנו רק הדברים שהצביעו על שחיתות ציבורית. למשל, היו שיחות עם מתמחות אצל נוה, וזה היה גבולי - החלטנו לא לגעת בזה".
הוא גם הבהיר כי מעולם לא החזיק בחומרים פיזיים - לא הקלטות, לא מסמכים ולא כונני זיכרון. "מעולם לא עיינתי בפלאפונים של נוה, לא ראיתי אותם", הדגיש. "מה שכן ראיתי היו תרשומות מתוך החומרים. הדס שטייף הביאה לפגישותינו שניים-שלושה קלסרים, ומתוכם היא ציטטה את מה שציטטה".
אחת השאלות המרכזיות שעלו במהלך המשפט עסקה בטענה של נוה כי פורסמו חומרים פרטיים שפגעו בפרטיותו. ברקאי דחה את הטענה על הסף. "נגיד שכתוצאה מהעיון בחומרים היה מתברר שמדובר בפדופיל. האם גם אז היינו אומרים שההתכתבויות עם קטין בן 10 הן עניין פרטי? החומרים שמצאנו שם אינם פדופיליה, לא היו מעורבים בהם קטינים, אבל הם לא רחוקים מבחינת הפוטנציאל השחיתותי שלהם".
ברקאי אף התייחס לעובדה שבשידור התחקיר בגלי צה"ל בשנת 2019 הוא אמר למאזינים: "אנחנו נוכל להשמיע, לא בקולנו אלא בקולותיהם של האנשים." כאשר נשאל האם הדבר מעיד על כך שהחזיק בחומרים, השיב כי אמנם ידע על קיומן של הקלטות מתוך הטלפונים של חני נוה, אך בפועל הן לא הושמעו בשידור. "היו הקלטות שחשבנו שיינתן לנו להשמיע אותן, אבל בסוף לא השמענו אותן", אמר.
לאורך כל עדותו הדגיש ברקאי כי הוא עומד מאחורי ההחלטות שנעשו בגלי צה"ל סביב הפרשה. "אני מאמין ביושרה של הדס, בחומרים שהיא מביאה, ואני לצידה לאורך כל הדרך", הצהיר. הוא אף ציין כי כל מהלך הפרסום עבר אישור של מפקד גלי צה"ל, ששימש כעורך הראשי של התחנה.
פרשת "מין תמורת מינוי" נפתחה לאחר ששטייף פנתה למשטרה עם המידע שאספה, ובעקבות זאת נפתחה חקירה פלילית נגד נוה ושופטת השלום אתי כרייף. אולם, ההליך המשפטי נגדם הסתיים ללא הגשת כתב אישום, כאשר אחת הסיבות המרכזיות לכך הייתה האופן שבו הושג המידע מתוך הטלפונים של נוה. בהמשך, תבע נוה את המדינה, את היועצת המשפטית לממשלה, את שטייף ועיתונאים נוספים בגלי צה"ל, בדרישה לפיצויים בסך שבעה מיליון שקלים.