הממשלה תתכנס מחר (חמישי) בשעה 21:30 על מנת להצביע על הדחת ראש שב"כ, רונן בר. בכך, נתניהו למעשה מתעלם מעמדת היועמ"שית שקבעה שעליו להציג תשתית עובדתית לפיטורים. הצעת ההחלטה להדחת ראש שב"כ הופצה לשרים ונכתב בה כי ההדחה "מבוססת על חוסר אמון מקצועי ואישי מתמשך של ראש הממשלה וראש השירות אשר בין היתר מונע מן הממשלה וראש הממשלה מימוש יעיל של סמכותם ופוגע ביכולתו של השירות לממש את ייעודו".
עוד נכתב כי: "כתוצאה מכך עלול להיפגע תפקודם של שירות הביטחון הכללי של ראש הממשלה והשר הממונה על השירות של ועדת השרים לביטחון לאומי ושל הממשלה כולה בעיצומה של מלחמה רב זירתית ועל כן מתעורר צורך דחוף למנוע את הפגיעה". לפי ההצעה, בר יסיים את תפקידו ב-20 באפריל.
"אובדן האמון המקצועי התגבש לאורך המלחמה. מעבר לכשל המקצועי שלו בליל 7 באוקטובר, ראש הממשלה מוצא את תפיסתו הביטחונית והאסטרטגית של ראש השירות כשגויה מן היסוד וכשונה מזו שלאורה ראש הממשלה מאמין ששירות הביטחון חייב להתנהל".
"אובדן האמון האישי ויכולת העבודה עם ראש השירות מקורם במה שנדמה כאי הבנה של המשמעות של כפיפות השירות וראשו לדרג המדיני. מצד אחד ראש השירות לא ניהל עם הדרג המדיני דיון במידע ובהכרעות חיוניות ובכך מנע ממנו לממש את סמכותו. מצד שני ראש השירות עוסק פומבית בסוגיות השמורות להחלטת הדרג המדיני שבחלקן גוררות את השירות לעיסוקים בעניינים שבמחלוקת ציבורית".
"המצב הנתון הוא שלראש הממשלה אין כיום אמון אישי ומקצועי בראש השירות ברמה הנדרשת כדי להבטיח שיתוף פעולה מיטבי בין ראש הממשלה לבין השירות לנוכח האתגרים הביטחוניים המורכבים הדחופים שניצבים לפתחה של מדינת ישראל במלחמה הרב זירתית. על רקע זה ראש הממשלה והממשלה אינם מאמינים כי יש ביכולתו של ראש השירות המכהן להוסיף ולהוביל את השירות בהתאם לייעודו".
בהתייחס לעמדת היועמ"שית נכתב בהצעת המחליטים כי הממשלה "אינה סבורה שיש החלטת ממשלה התקפה ביחס לקיצור כהונת ראש השירות שמחייבת בחינה מוקדמת של הוועדה המייעצת למינויים בכירים או כל הליך נוסף אחר".
ראש שב"כ בר הוא האחרון מבין הקברניטים הביטחוניים של 7 באוקטובר שעוד נותר בתפקידו - מלבד ראש הממשלה וראש המוסד - לאחר שנתניהו פיטר את שר הביטחון יואב גלנט והראה את הדלת החוצה לרמטכ"ל הרצי הלוי.
כפי שפורסם לראשונה בוואלה, נתניהו מתכנן כבר חודשים ארוכים להחליף את כל הצמרת הביטחונית של ה-7 באוקטובר, אך המוטיבציה שלו גברה ברקע החקירות האחרונות של השב"כ של הגורמים המקורבים אליו ביותר בלשכתו, הידועות בתור פרשות פלדשטיין וקטארגייט. הניסיון של נתניהו להדיח את בר תוך כדי החקירות ובזמן שיש התפתחויות דרמטיות בפרשת קטאר-גייט, צפויה לעורר חשש לניגוד עניינים ולשמש את העותרים לבג"ץ נגד ההדחה.