מתקפת ארה"ב על החות'ים מהווה שינוי מבורך במדיניותה של ארה"ב המכונה כעת מדיניות הלחץ המקסימלי, אך גם הפנמה אמריקאית מהירה יחסית של כישלון דוקטרינת העסקאות המהירות מבית מדרשו של טראמפ. האם תהיה לכך השפעה ארוכת טווח לדורות על ישראל?
העולם המערבי המודרני מאמין ברובו כי בני האדם הם אלו האמונים על שינוי סביבתם הפיזית והחברתית עד כדי שינוי טבע האדם ממש. המהפכות הטכנולוגיות העצומות של המאה ה-20, שבקציה מהפכת הבינה המלאכותית, רק מחזקות עוד יותר את ההנחה המערבית כי ניתן יהיה לתמרן באמצעים טכנולוגיים את התנהגותם של הפרטים בחברה בכדי ליצור עולם מתקדם, המבוסס על שלום ושגשוג דמוקרטיים, שיקנה נוחות כלכלית ורווחה כמעט אינסופית באופן שיקהה לחלוטין את עוקצם של הרגשות הלאומיים והדתיים. ואולם, המציאות חזקה מן התיאוריה, וכך היסטוריונים חישבו ומצאו כי לאורך אלפי השנים האחרונות החל מתקופת האבן, היו במצטבר רק מאות שנים בודדות ללא מלחמה.
בעולם המודרני עד לימינו אלו נוטים לתלות את שורשי העימות המזויין בסיבות משתנות ותלויות זמן, פעם זו האצולה, מלחמת המעמדות, האימפריאליזם, בריתות בינלאומיות, הדת כגורם מקציו ובלתי מתפשר וכיוצא בזה. ואולם, חוקרי המלחמה הטובים יותר, עמדו על מקורו של מחולל המלחמות המשמעותי ביותר והוא למרבה הצער, ישן נושן, נודף כולו ממסורתיות אנושית מרופטת ולא מתקדמת בעליל, התחרות על הכוח.
את תוצאותיה של החשיבה המערבית הכה הגיונית לכאורה בהגיונה הפנימי למדה ישראל על בשרה ב-7 באוקטובר, אך דומה כי במערב עד עידן טראמפ לא היה כל חדש. התפיסה ולפיה כל שנותר הוא רק להסביר טוב יותר לקיצוני המזרח התיכון מה טוב להם באמת, המשיכה להיות הדומיננטית. כמה אכזבה חוו בוושינגטון לנוכח העובדה כי הערבים כולם, גם אלו שנחשבים כבעלות ברית של ארה"ב וסמוכים על שולחנה, דחו על הסף את תוכנית עזה של הנשיא, יהיה המחיר הכרוך בכך אשר יהיה.
טראמפ החל מהפרחת רעיונות חסרי כל סיכוי כדוגמת התוכנית לפינוי תושבי עזה לחו"ל, וכלה במו"מ נפרד מאחורי גבה של ישראל עם השטן בכבודו ובעצמו, חמאס. למען הסר ספק אומר כי בעיניי אין כל בעיה לנהל מו"מ ישיר גם עם חמאס, החות'ים וחיזבאללה גם יחד ככל ונדרש, אך מסתבר כי גם מיליארדר נוסח טראמפ טרם למד את מה שאלו שגדלו בסמטאות בקסבות של מחנות הפליטים או בבאזר הפרסי, שכחו זה מכבר.
המתקפה על החות'ים מסמנת כי נפל דבר בוושינגטון וכי טראמפ מתחיל ללמוד כי אין פתרונות אינסטנט לבעיות מורכבות. ממדיניות מוצהרת של בדלנות אמריקאית במזה"ת, ארה"ב פתחה בקמפיין מלחמתי בתימן, מעורבת עד צוואר בפוליטיקה הפנימית של סוריה ולבנון ובמדינות המפרץ וקשה לראות כיצד כרגע היא תסיג את חייליה מסוריה ועיראק.
ההיגיון האמריקאי ובפרט הטראמפיסטי, מתקשה להבין כקודמיו בתפקיד, כיצד צד לסכסוך כלשהוא מסרב לחתום על דיל שבצידו הטבות כלכליות ,השקעות בינ"ל מבטיחות, והבטחה לחיים יפים יותר במגדלי פאר עם נוף לים.
הוא וודאי תוהה בינו לבין עצמו מה לעזאזל רוצים הילידים הללו כפי שכונו בזמנו בתקופה האימפריאלית, ומדוע הם מעדיפים להמשיך ולאכול פיתה עם לבנה מאשר להיכנע לתכתיבים חיצוניים כלשהם. החידוש על כן בתקופת כהונתו עד כה מסתמן למצער בצד האופרטיבי.
מששליחיו נוכחים והולכים כי לאיראנים, לחמאס, לחות'ים, לסורים ולתורכים שמתעקשים להמשיך ולנפנף בחרבם חרף מצבם האובייקטיבי הלא מזהיר, יש תובנות אחרות בסוגיות של כבוד לאומי, דם, אדמה, עדתיות ונקמה, טראמפ מגיב בכוח במהירות יחסית ומאיים בהפעלת כוח רב יותר בהמשך כמנהג המקום.
האם מדיניות הלחץ המקסימלי תהיה בעלת השלכות אסטרטגיות לדורות עבור ישראל? המזרח התיכון למרבה הצער ימשיך להיות מוקד לאי שקט עולמי ושחקן מפתח בעימות התלת גושי הנוכחי ממשל אמריקאי זה או אחר יבוא וילך, לעיתים יהיה אוהד ישראל ולעיתים פחות, פעם ניצי ופעם יוני.
ואולם, בסופו של יום, חרף התמיכה האמריקאית הנלהבת כיום בנשק ובכסף לישראל, יתכן כי מתי שהוא בעתיד ולנוכח הפנמת הפער הערכי תרבותי הבלתי ניתנים לגישור בינה לבין מדינות המזרח התיכון ואיראן, היא תחליט שוב לעקרונות דוקטרינת מונרו המזרח תיכונית, להתבדל ולזנוח את ישראל לאנחות. איראן גרעינית עכשיו או בעתיד, לצד לבנון סוריה מצרים וירדן וכמובן הפלסטינים ימשיכו להיות בראש ובראשונה בעיה ישראלית בלתי פתירה.
הכותב הוא מומחה למזרח תיכון, לשעבר מרצה באוני' בר אילן בתוכניות לאנשי כוחות הביטחון ובמכללת נתניה.