חשופות לניצול ולסחר: דו"ח על מצבן של הפליטות מאריתריאה ומאוקראינה

ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (א.ס.ף.) חשף היום (רביעי) תמונת מצב עגומה של 19,500 נשים פליטות החיות בישראל, רובן מאריתריאה ואוקראינה. על אף שהן חוסות תחת הגנה קבוצתית ואין אפשרות לגרשן, הן חיות ללא מעמד רשמי, ללא ביטחון תעסוקתי וללא גישה לשירותי בריאות או רווחה, כשהן שקועות בעוני קיצוני וחשופות לניצול יומיומי.

לפי הדו"ח, תופעת העוני בקרב קהילת הפליטים בישראל היא מגדרית במובהק: שיעור העוני בקרב נשים פליטות כפול מזה של גברים, ועומד על 64% לעומת 33% בקרב גברים. 90% מהנשים האריתראיות סובלות מאי ביטחון תזונתי, מתוכן 60% חוות אי ביטחון חמור. בנוסף, 70% מהנשים האוקראיניות חיות באי ביטחון תזונתי, כש-20% מהן סובלות מאי ביטחון חמור.

נשים אלו נאלצות לשרוד ללא זכויות סוציאליות, קצבאות, ביטוח בריאות ממלכתי או תמיכה ממשלתית, מצב הדוחף רבות מהן למצוקה כלכלית קיצונית ולהסתמכות על פתרונות דיור מאולתרים, עבודה בתנאים פוגעניים ואף חשיפה לסחר בנשים ולזנות הישרדותית. מציאות בלתי אפשרית: ללא תעסוקה, דיור ובריאות.

לנשים פליטות אין אשרות עבודה רשמיות, אף שהעסקתן מותרת. כתוצאה מכך, הן עובדות בעבודות ניקיון ושירותים פיזיים בתנאים ירודים וללא ביטחון תעסוקתי. מצבן הכלכלי הרעוע הופך אותן לטרף קל לניצול מצד מעסיקים, ולפי דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית על סחר בבני אדם (2024) - היעדר בדיקת בקשות מקלט בישראל מגביר את פגיעותן של הנשים לסחר בנשים ולזנות הישרדותית.

ללא סיוע בדיור וללא יכולת לשכור דירה בכוחות עצמן, רבות מהנשים נאלצות לחיות בתנאי צפיפות חמורים, תוך חלוקת דירות קטנות עם משפחות אחרות וגברים מהקהילה, מה שמגביר את החשש מהטרדות ופגיעות. רבות מהן נמצאות בסכנת פינוי בשל חוסר יכולת לשלם שכר דירה.

נשים פליטות אינן זכאיות לביטוח בריאות ממלכתי, והן מקבלות טיפול רפואי רק אם מדובר במצב מסכן חיים. גם חולות סרטן, מחלות לב או כליות נאלצות לחכות להידרדרות קיצונית לפני שיוכלו לקבל טיפול חירום בחדר מיון - ולאחריו ישוחררו ללא המשך טיפול או תרופות.

אמנם תקנות ביטוח בריאות חדשות מאפשרות לפליטות קטינות או לבנות 60 ומעלה לרכוש ביטוח, אך מדובר בביטוח יקר ומוגבל, המותיר את מרבית הנשים ללא כל מענה רפואי. נשים שעובדות בעבודות זמניות אינן זכאיות לביטוח בריאות פרטי מטעם המעסיק, ואילו נשים שחלו או איבדו את כושר עבודתן אינן יכולות כלל לרכוש ביטוח רפואי.

נשים פליטות סובלות מהפרעות דחק פוסט-טראומטיות (PTSD), חרדה ודיכאון, עקב חוויות אלימות בארצות מוצאן, במסען לישראל, והמציאות הקשה כאן. בהיעדר שירותי בריאות נפש, רבות מהן נותרות ללא טיפול נפשי וללא אופק לשיקום.

רבות מהילדות הפליטות נולדו וגדלו בישראל, אך בגיל 18 הן מאבדות כל זכות בסיסית והופכות ל"זרות חסרות מעמד". הן אינן יכולות להתגייס, ללמוד במוסדות אקדמיים במחירים סבירים או להשתלב בתעסוקות מקצועיות, ומועדות לעבודות ניקיון או עבודות מפוקפקות ללא אופק עתידי.

הדו"ח מציע שני צעדים מיידיים לתיקון העוול: מתן מעמד פליטות לנשים שחיות בישראל כמעט שני עשורים - לאחר שנים רבות של חיים חוקיים כאן, יש לבחון את בקשות המקלט שלהן ולהעניק להן מעמד רשמי, שיאפשר להן לעבוד ולהתקיים בכבוד. בנוסף, הענקת מעטפת סוציאלית מלאה, כולל קצבאות ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי, סיוע בדיור ושירותים חברתיים.

הדר אביאל, רכזת תחום מדיניות בא.ס.ף ומחברת הדו"ח קראה לשינוי ואמרה כי "ביום האישה חילקו לנו פרחים, אבל שכחו את הנשים שמנקות את החנויות שבהן קנינו אותן - נשים ללא זכויות שהמדינה מפנה להן עורף. הגיע הזמן להעניק להן מעמד פליטות, ביטחון תעסוקתי ובריאותי, ולהפסיק לדון אותן לחיי עוני וניצול".