היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, השיבה היום (שלישי) לראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונתו של ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר, לפני השלמת בירור ניגוד העניינים בו מצוי נתניהו בשל פרשת קטארגייט - בה נחקרו גורמים במשרד ראש הממשלה בחשד לקשרים עם קטאר.
בהרב מיארה הודיעה לנתניהו שפיטורי ראש שירות הביטחון הכללי צריכים לעבור דרך הוועדה למינויים בכירים (ועדת גרוניס) שאישרה את מינויו. זאת, בשל החלטת ממשלה משנת 2016, שקבעה שהפסקת כהונה מוקדמת של נושאי משרה בכירים, שכהונתם קצובה, צריכה להיעשות לפי ההמלצה של הוועדה שמינתה אותם - ובמקרה של ראש שירות הביטחון הכללי דרך ועדת גרוניס למינויים בכירים. יש לציין, שבוועדה יושבת טליה איינהורן, שבנה שרוליק איינהורן, נדרש לחקירה בפרשה לפי פרסומים שונים כך שהיא מנועה מלדון בנושא.
מוקדם יותר היום, תקפה בהרב-מיארה את נתניהו וטענה שאין קשר בין פרשת קטארגייט, לבין קביעתה שלא ניתן לפטר את ראש שירות הביטחון הכללי ללא בדיקת ניגוד העניינים. "מכתבתך מאתמול מתמקד במידה רבה בחקירות הפליליות וממחיש את הצורך שעליו עמדתי להשלמת הבירור לגבי האפשרות שתעסוק בנושא פיטורי ראש השב"כ", כתבה.
עם זאת, יש לציין כי בג"ץ דחה היום עתירה בנושא תוך כדי שהוא דוחה את קביעת בהרב-מיארה, לפיה יש לברר את התשתית העובדתית לגבי פיטורי ראש שירות הביטחון הכללי בטרם הנושא יעלה בישיבת ממשלה.