נתוני המכון לרפואה משפטית שנחשפו היום (שלישי) בוועדת הבריאות של הכנסת עולה כי מאז תחילת המלחמה חלה ירידה במספר מקרי ההתאבדות בישראל. על פי הנתונים, מאוקטובר 2023 ועד סוף שנת 2024 נרשמו כ-217 מקרי חשד להתאבדות, בעוד שבשנים 2017-2023 עמד הממוצע השנתי על 242 מקרים. עם זאת, הנתונים אינם כוללים פטירות שאירעו בבתי חולים ובצה"ל, כך שהמספרים המלאים עשויים להיות גבוהים יותר.
ח"כ קטי שטרית (הליכוד), ממלאת מקום יו"ר ועדת הבריאות ויו"ר השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות, התייחסה להשפעות הנפשיות של אירועי ה-7 באוקטובר: "רבים מקרב האוכלוסייה שנחשפה לזוועות סובלים מפוסט-טראומה, וכ-50% מאלה החווים פוסט-טראומה עלולים לפתח דיכאון - חלקם אף דיכאון עמיד. ישנה חשיבות עליונה לזהות ולטפל במקרים של דיכאון כבר כעת, לפני שמחשבות אובדניות יתחילו להתעורר".
שטרית ציינה כי קיימים כיום טיפולים מגוונים לדיכאון עמיד, כולל טיפולים תרופתיים, טיפולי נזעי חשמל, השתלת קוצבים ואף טיפולים באמצעות הזרקה או משאף. עם זאת, חלק מהטיפולים ניתנים רק במסגרות פסיכיאטריות, ולכן יש צורך להרחיב את פריסת השירותים הללו ברחבי הארץ.
רויטל אורדן, מנהלת המערך האמבולטורי במשרד הבריאות, הציגה את התכנית הלאומית לבריאות נפשית, הכוללת תקציב של כ-1.4 מיליארד ש"ח. בין הצעדים המרכזיים בתכנית: הקמת מוקדי תמיכה נפשית בקופות החולים, הרחבת שירותי רפואה ראשונית לתמיכה בבריאות הנפש, הגדלת התקינה והרחבת התשתיות למרפאות, גיוס עמיתים מומחים ומדריכים מלווים, פיתוח טכנולוגיות לניטור ומעקב אחרי מטופלים, הקמת "בתים מאזנים" ואשפוז-בית פסיכיאטרי.
בנוסף, היחידה למניעת אובדנות פועלת להטמעת אסטרטגיות למניעה במשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, אקדמיות ועמותות, לצד הכשרות ייעודיות לצוותי רפואה וחינוך.
עלייה בפניות לעזרה - ירידה בפניות אובדניות
פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הדגיש כי ישנה עלייה חדה בפניות מצוקה לקווי הסיוע, כמו ער"ן. עם זאת, לדבריו, ישנה ירידה בפניות טלפוניות שמבטאות כוונה אובדנית.
טיפול נפשי מקיף גם לחיילים ולשורדי המסיבה
בצה"ל הושם דגש על עיבוד חוויות המלחמה כדי למנוע התפתחות של הלם-קרב. סא"ל יגל שרעבי, ראש ענף חוסן ארגוני בצה"ל, ציין כי כרבע מיליון חיילים עברו "ימי עיבוד" כחלק מהתהליך.
עו"ד אפרת אטון, מנכ"לית עמותת "לב בטוח", המעניקה סיוע נפשי לשורדי מסיבות ה-7 באוקטובר ולבני משפחותיהם, התריעה מפני השלכות מאוחרות: "אנחנו רואים עלייה במקרי קצה וחירום בקרב השורדים ובני משפחותיהם - מעגל שלם של אנשים שלא תמיד נלקח בחשבון. הגל המשמעותי של מצוקה נפשית עוד לפנינו, במיוחד לנוכח הימשכות המלחמה וימי הזיכרון הקרובים".
מבט קדימה: חיזוק בריאות הנפש כמשימה לאומית
הנתונים העדכניים משקפים מגמה מעורבת: מצד אחד - ירידה במקרי התאבדות מאז תחילת המלחמה, ומצד שני, עלייה משמעותית בפניות לעזרה נפשית. המומחים מזהירים כי ההשפעה הפסיכולוגית של הלחימה והאירועים הקשים עשויה להתפרץ רק בעוד מספר שנים. לאור זאת, חיזוק שירותי בריאות הנפש בישראל הוא לא רק צורך רפואי - אלא משימה לאומית.