הוועדה לביטחון לאומי אישרה היום (שלישי), את הצעת החוק לפיה מאבטחים יוכלו לשאת נשק ללא מגבלה של מקום וזמן השמירה, בקידומה של חברת הכנסת לימור הר מלך, לקריאה ראשונה. בהסבר לטענה נטען כי מאז מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר, ובהתאם לשינוי התבחנים, מאות אלפי אזרחים ואזרחיות הגישו בקשה לנשיאת נשק אישי, ומעל 120,000 אזרחים נוספו לרשימת נושאי נשק אישי מתוך ההבנה כי נשק מציל חיים אל מול הטרור.
ההצעה היא לקבוע שברירת המחדל תהיה שמאבטחים יוכלו לצאת את הנשק הארגוני שלהם, בכל זמן, ללא מגבלה של מקום וזמן השמירה. עוד מוצע כי יקבעו תנאים מגבילים מטעמי שמירה על שלום הציבור וביטחונו על ידי השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי, וכן הגבלות נוספות לגבי נשיאה והחזקה רק לזמן והמקום שבהם מתבצעת השמירה.
יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת בועז ביסמוט טוען כי: "חשוב שיהיה נשק בידי מאבטחים שעברו הכשרה כדי שיוכלו להגן על אזרחים גם לאחר משמרת". לדבריו הצטרפה חברת הכנסת לימור סון הר מלך, והסבירה כי "מדובר בנושא שנוגע לביטחון האישי של כל אזרח במדינת ישראל. האויבים אינם נחים, וכל אזרח וכל מקום הוא פוטנציאל לפיגוע. האזרח הפשוט מוצא את עצמו בחזית, ויש חשיבות לנשיאת נשק על ידי אזרחים שהרבה פעמים מונעים פיגועים, כאשר כל שנייה קריטית. לכן לא הגיוני שמאבטחים שעברו הכשרה, יותרו לאחר המשמרת שלהם ללא נשק".
מנהל אגף רישוי ופיקוח כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, דוד וייצמן, ציין כי "האגף תומך בהצעת החוק.
מאז שנת 2015, "שנת הסכינאות", יש הוראת שעה המאפשרת לאותם מאבטחים לשאת את הנשק לביתם. קרו עשרות מקרים בהם אזרחים ומאבטחים חמושים מנעו התדרדרות של פיגועי פח"א".
עורכת הדין חנאן יחיא, ממשרד המשפטים, הוסיפה גם היא כי "משרד המשפטים תומך בהצעת החוק לקריאה ראשונה בכפוף לאיסוף נתונים עדכניים בשימוש חריג של מאבטחים בנשק ארגוני. זאת במטרה לבחון את התועלת לביטחון הציבור אל מול שימוש בנשק באלימות המשפחה ומסוכנות".
מנתונים שהציג מנהל אגף כלי רישוי וייצמן, עולה כי בשנת 2023 התקבלו 188 אירועים חריגים בנשק ארגוני, מהם 6 אירועי התאבדות ו- 3 אירועי רצח. בשנת 2024 התקבלו 196 אירועים חריגים ומספר דומה של התאבדות ואירוע רצח אחד. בעשור האחרון למעלה מ 95% מקרי רצח נשים היו מנשק חם, 4.5% בנשק ללא רישיון, והיתר בנשק אישי או ארגוני.
עו"ד מאירה בסוק, יועמ"ש מנעמת, טענה כי חוות דעתם שהועברה בזמנו היתה לא לתת למאבטחים נשק הביתה כי היו כאלה שרצחו את נשותיהם, ולתת ל-38 אלף מאבטחים לקחת נשק הביתה עם יכולת לאיים, זה יותר מידי לטעמנו".
בתגובה לנתונים שהוצגו, חברת הכנסת הר מלך, יוזמת החוק, טענה כי "אותם מאבטחים נבדקים ביסודיות, ואם משהו מעלה חשד, אותו מאבטח לא יותר לשאת את הנשק. כולנו מבקשים שהדבר הזה יעשה באופן אחראי". מנהל אגף כלי רישוי וייצמן הוסיף "הפרקטיקה במקרים של דיווחים אנונימיים ואלימות במשפחה שיש בהם פוטנציאל, אותו אדם מותיר את הנשק במקום העבודה".
עו"ד מירית לביא, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ציינה כי "בגלל מורכבות הנושא ההחלט תתקבל באיטיות ורק לאחר בחינת והערכת המשטרה".
איציק צ'יפרוט, מהעמותה לקידום תרבות הנשק בישראל, הסביר כי במשך שנים כל השרים האריכו את ההחלטה שמאפשרת למאבטחים לשאת נשק ארגוני. "זהו המדד הטוב ביותר. לא מדובר ב- 38 אלף אנשים שיצאו עם נשק הביתה. הנתונים שצריכים להיבדק הם כמה אזרחים ניצלו בעקבות הפעילות שלהם"