כמעט כמו מרבית ימיה של ישראל, גם בבוקר 14 בינואר 1993 נושאי ביטחון העסיקו את אזרחי המדינה. לילה קודם תקפה ארצות הברית את עירק של סדאם חוסיין. ההנחה בישראל היתה כי הסיכוי שעירק שוב תתקוף את ישראל, כמו שעשתה שנתיים קודם, קלוש. בתחנות ריענון מסכות האב"כ נרשמה בכל זאת התעניינות גוברת. הרמטכ"ל אהוד ברק עמד לסיים ביקור בוושינגטון ובישראל כבר חיכו לסיום פיתוח טילי החץ ופטריוט. אלא שבשעות הערב תשומת הלב הציבורית כבר עברה לפצצה פוליטית.
כמה שעות לפני שידור מהדורת החדשות של ערוץ 1, אז היחידה והבלעדית, פנה בנימין נתניהו לרפיק חלבי. נתניהו התמודד אז לראשונה על ראשות הליכוד. חלבי היה מנהל החדשות של הערוץ הראשון. ערוץ 2 נכנס לחיי המדינה רק עשרה חודשים אחר כך. המועמד הצעיר הבטיח לאיש החדשות הצהרה דרמטית.
בליכוד יישמו אז לראשונה את שיטת הפריימריז שכל כך הצליחה אצל מפלגת העבודה, היריבה. יצחק שמיר שהפסיד ליצחק רבין, פינה את הבמה שממנה ירד דור מייסדי הליכוד. על התפקיד נאבקו נתניהו, דוד לוי, בני בגין ומשה קצב. שני נסיכים ממשיכי דרך ושניים מנציגיה המובהקים של ישראל השנייה שהליכוד הפך להיות ביתם הפוליטי.
ככל שהמירוץ התקדם היה ברור שלקראת קו הסיום ההתמודדות תהיה בין נתניהו ללוי. לוי, פועל בניין מבית שאן, שטיפס מהפיגומים עד לצמרת, כיהן בכנסת כבר 24 שנים וכעת כבר כמעט והגיע לראשות המפלגה. נתניהו, ח"כ צעיר, רק חמש שנים, אבל עם פופולריות גדולה אחרי קדנציה כשגריר באו"ם.
נאומיו שם הקנו לו אהדה גדולה בישראל. בין לוי ונתניהו שרר מתח. לוי, שכיהן כשר חוץ בממשלת שמיר, ראה בסגנו, נתניהו, כמי שחותר תחתיו. נתניהו נאלץ לעזוב את התפקיד ולהתמנות לסגן שר במשרד ראש הממשלה.
תשע בערב, שעת המהדורה, הגיע. עשרות אחוזי רייטינג ל"מבט לחדשות". נתניהו שישב באולפן אמר למראייניו, אורי כהן-אהרונוב ויעקב אחימאיר: "בשעה שש אתמול בערב התקשר אלמוני, בשעה שהייתי מחוץ לבית, באסיפת בחירות. איים על אשתי שהרימה את הטלפון, שאם לא אפרוש מהמרוץ לראשות הליכוד, יפורסם עלי אותו חומר (...) "מדובר בתופעה מסוכנת", אמר.
"יש כאן ניסיון להגדיר מי יבחר את נציגי הציבור - הציבור או חבורה של פושעים שפועלים בשיטה של עולם תחתון, של מאפיה", המשיך הטוען לראשות הליכוד. "זה אדם אחד שמוקף בחבורה של פושעים", כינה נתניהו את ה"אדם בכיר בליכוד" שאיים עליו, לכאורה. היה ברור כי נתניהו מתכוון ללוי. הטענה היתה כי אלמוני איים שאם נתניהו לא יפרוש מהמירוץ, תפורסם קלטת שבה הוא נראה עם מאהבת שלו.
"היו כאן שורה של עבירות פליליות", אמר ומנה אותן בשידור החי: "חוק הגנת הפרטיות, חוק האזנות סתר, חוק אי פריצה או פריצות פליליות ומעל הכול- סחיטה ואיומים שהעונש המקסימלי עליהן הוא בין שבע לתשע שנים", הדגיש.
המדינה סערה. כניסת הפריימריז והסגנון האמריקני לפוליטיקה הישראלית היו חדשים, אבל הכניסה לחדר המיטות של הפוליטיקאים היתה כבר דבר מרחיק לכת. נתניהו התלונן במשטרה וכותרות העיתונים גילו כי תלונתו מחשידה שניים מהאנשים המקורבים ביותר לדוד לוי - יעקב ברדוגו ועו"ד מוטי משעני.
ברדוגו, אז מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, הוריד את הכפפות ותקף את נתניהו באופן בוטה. הוא גם סיפק מספר כותרות לגדעון סער, אז הכתב הפוליטי הצעיר של עיתון "חדשות". "נתניהו חשף את ערוותו הפוליטית", אמר אז ברדוגו, היום מהקרובים ביותר לנתניהו.
בסופו של יום תיק החקירה נסגר ללא חשודים וללא בסיס ראייתי לביצוע העבירות. נתניהו ניצח בבחירות המקדימות וזכה בראשות הליכוד. כעבור שלוש שנים היה לראש ממשלת ישראל. כותרות, מאבקים ויצרים רבים המשיכו לזרום מאז בנהר הפוליטיקה הישראלית, וכעת שוב כובשת את סדר היום שלה טענה לסחיטה באיומים.