בית משפט השלום בחדרה מתח ביקורת חריפה על המשטרה בשבוע שעבר לאחר שביקשה להאריך בחמישה ימים את מעצרו של מתמודד נפש שאיים לשרוף את בית החולים הפסיכיאטרי שער מנשה. הגבר אושפז בצו אזרחי וכשהוחלט לשחררו הוא סירב, ואיים כאמור לשרוף את המקום בשיחה שקיים עם פסיכיאטרית בבית החולים. בתגובה הוגשה נגדו תלונה במשטרה למחרת הובא לדיון הארכת מעצר.
עורכת הדין שירה קידר מטעם הסנגוריה הציבורית, שייצגה את מתמודד הנפש כבן 56, טענה בדיון כי אין עילת מעצר והיה צריך לשחררו עוד בתחנת המשטרה והישארותו במעצר פוגעת בזכויותיו כחולה. בתוך כך, השופט שוחח עם העצור והתרשם כי הוא אינו מבין את הסיטואציה בה הוא נמצא וכתב כי "זהו תיק נוסף כאשר בצידו קיימת תהייה מדוע פעלה המשטרה למעצרו של החשוד, והבאתו לבית המשפט כאשר ניתן היה להורות על שחרורו עוד בתחנה". בנוסף, לא חסך בביקורת גם מבית החולים כשכתב "מדוע בנסיבותיו בחר בית החולים להגיש תלונה כאשר קיים נוהל לפיו מקרים מהסוג הזה, שעל פניו הם מקרים הזועקים לעזרה ולטיפול יטופלו במסגרת בית החולים". לדבריו, "לא ניתן להתעלם משאלת העוסקים בהם נתונה תחנת המשטרה ושאלת תיעדוף התיקים, והתהייה מדוע קצין ממונה לא הפעיל את הסמכות המוענקת לו והורה על שחרורו של החשוד".
בתום הדיון, השופט הורה על שחרורו בתנאי הרחקה מבית החולים אך המשטרה ביקשה עיכוב ביצוע כדי להגיש ערר לבית המשפט המחוזי שדחה על הסף את הבקשה. "זה אחד המקרים החריגים שבהם היחידה החוקרת מלכתחילה היתה אמורה לפעול לשחרורו של החשוד, ולא להביאו אף לפתחו של בית המשפט", כתב שופט בית המשפט המחוזי. "מדובר בחשוד שהשארתו לילה במעצר הייתה החלטה שגויה. השארתו זמן נוסף במעצר מוסיפה עוול לחשוד", הוסיף.
ממשטרת ישראל נמסר: "עם קבלת דיווח מהצוות הרפואי בבית החולים למתמודדי נפש אודות איומים ממשיים של החשוד לפגיעה עצמית וכן איומים לשרוף את בית החולים, שוטרים הגיעו למקום ועצרו את החשוד לנוכח מסוכנותו, לצד הצורך במענה רפואי רלוונטי, שמטעמי צנעת הפרט לא נרחיב אודותיו, בעודו במעצר תוך איון מסוכנותו".
עוד מסרה המשטרה: "נדגיש כי על אף העובדה שהחוק אינו מקנה לקצין משטרה סמכות להורות כי תתבצע בדיקה רפואית כנדרש בנסיבות אלה בתנאי מעצר, ועל אף שסמכות זו נתונה על פי חוק לבית המשפט, לצערנו, בית המשפט בחר להביע ביקורת נגד המשטרה".
מדובר בתופעה הולכת וגוברת שבה המשטרה עוצרת מתמודדי נפש במקום להזעיק טיפול רפואי או צוותי רווחה. בתום לילה של מעצר הם יובאו לדיון הארכת מעצר בבית המשפט. לרוב, מי שמזעיק את המשטרה הם בני המשפחה שאינם מסוגלים להתמודד ולא מקבלים מענה מהמדינה. בעיון במספר רב של תיקים מהחודש האחרון, עולה הצורך הדחוף במתן מענה שלא דרך מעצר. כך, למשל, בית משפט השלום בבאר שבע דן לפני כשבועיים בבקשת המשטרה להאריך את מעצרו של מתמודד נפש מהעיר רהט, המטופל בתרופות פסיכיאטריות אך סירב ליטול אותן, השתולל בביתו ושבר כוס זכוכית. אשתו הזעיקה את המשטרה שעצרה אותו ללילה וביקשה להאריך את מעצרו בחשד לעבירה של היזק לרכוש במזיד. השופט תהה על בקשת המעצר ושחרר את החשוד תוך הפנייתו לפסיכיאטר המטפל. "מעשיו של המשיב אינם מצדיקים הארכת מעצר לצורכי חקירה", כתב.
בתיק אחר, בבית משפט השלום באשקלון, ביקשה המשטרה צו הרחקה נגד מתמודדת נפש שנעצרה בעקבות סכסוך עם שכן, שבמסגרתו השליכה עציץ לעברו. מדובר באישה ללא עורף משפחתי, ערירית, שהרחקתה מביתה משמעותה למעשה השלכתה לרחוב. בית המשפט לא חסך בביקורת על המשטרה גם בתיק הזה והשופט כתב כי "לא סביר בעיני לבקש בנסיבות שכאלה להורות על הרחקתה של המשיבה מהדירה. אנו מצויים בעיצומו של החורף ושליחתה לרחוב מבלי לאפשר לה להיכנס לביתה כאמור נראה לא סביר... לטעמי הפתרון יכול להיות בפנייה לפסיכיאטר המחוזי על מנת שיפעיל את סמכותו האזרחית ויורה על בדיקתה ואם יש צורך באשפוזה".
עורך הדין נתנאל לגאמי, המשנה לסנגורית הציבורית הארצית, שמרכז במשותף את תחום ייצוג אנשים עם מוגבלויות בסנגוריה הציבורית, אמר ש"בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדאיגה, במסגרתה מתמודדי נפש מוצאים עצמם במעצר בשל היעדר מענה טיפולי זמין במערכת בריאות הנפש". לגאמי ציין כי "משפחות רבות, הנאלצות להתמודד עם החרפה במצבם הנפשי של יקיריהן, פונות לסיוע ממערכת בריאות הנפש. עם זאת, במקרים רבים פנייה זו אינה נענית - בין אם בשל מחסור במענים בקהילה ובין אם בשל נהלים נוקשים של המערכת".
לדבריו, "כתוצאה מכך, המשפחות נותרות ללא ברירה ופונות לגורם הזמין היחיד - משטרת ישראל, שאינה מוכשרת לטפל במקרים מסוג זה. לעיתים קרובות, מפגש זה מוביל להסלמת האירוע, לשלילת חירות מיותרת, ואף להחמרה נוספת במצבו הנפשי של האדם".
בסנגוריה הציבורית סבורים כי יש לקדם בהקדם את הצעת החוק של חברת הכנסת מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) להקמת צוותי התערבות בעת משבר נפשי, שיספקו מענה מקצועי, הולם וראוי למקרים מהסוג הזה. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ולדברי חברת הכנסת וולדיגר קידום החוק הוקפא בשלב זה, וזאת כיוון שבקרוב אמור להתחיל פיילוט בתל אביב, שייקרא "מד"א נפשי". מדובר במוקד של מד"א שיפעל 24/7 וייתן סיוע נפשי ובעת הצורך גם ישלח אמבולנס ייעודי. לקראת תחילת הפיילוט, עברו הפרמדיקים והמוקדנים הכשרה מתאימה להתמודדות עם מצבי משבר נפשיים. עם זאת כאמור, הפיילוט, שאמור להימשך כחצי שנה, טרם החל לפעול.
באגודה לזכויות החולה מתריעים מפני ההשלכות החמורות של מעצר מתמודדי נפש. יושב ראש האגודה, שמוליק בן יעקב, מזהיר כי השימוש במעצר כלפי מתמודדי נפש עלול לגרום לנזקים חמורים, ואף בלתי הפיכים לבריאותם.
"הנזק שעלול להיגרם להם יכול להיות גדול יותר מאשר אצל אוכלוסיות אחרות. אוכלוסיית מתמודדי הנפש היא קבוצה מוחלשת ומורכבת מבחינה התנהגותית, ולפיכך ההתמודדות עמה היא מורכבת יותר מאשר ההתמודדות עם אוכלוסיות אחרות בחברה", כתב. "הכלים העומדים לרשות השוטרים אינם מתאימים ויכולים להוביל לתוצאות הרסניות. הכלים העומדים כיום לרשות שוטרי משטרת ישראל בדמות מעצרים אינם מתאימים ונכונים לאוכלוסיות מתמודדי הנפש והם עלולים להביא לידי תוצאות הרסניות, קשות ואף בלתי-הפיכות לעתים לבריאותם של אוכלוסייה זו".
ממשטרת ישראל מסרו תגובה נוספת ואמרו: "נציין כי שוטרי משטרת ישראל עוברים כל העת הכשרות להתמודדות מתאימה עם מתמודדי נפש וכי יש צורך בהסדרת החוק בשילוב כלל הגורמים הרלוונטיים על מנת לתת מענה רפואי הולם למתמודדי הנפש".