צה"ל פרסם הבוקר (שישי) את תחקיר הטבח בנחל עוז בבוקר ה-7 באוקטובר. ב-06:29, החלו לפלוש לקיבוץ ארבע מחלקות של מחבלי נוח'בה, לצד חולייה של הג'יהאד האיסלאמי, שמנו יחד 130 מחבלים. בהמשך, על פי הערכות, 200-400 מחבלים נוספים, שאינם נמנים בכוח מאורגן, הצטרפו אליהם.
במשך כ-6 שעות, הם השמידו את כל מה שנקרה בדרכם. 94 מתוך 100 בתי הקיבוץ נחדרו על ידי המחבלים. 47 מתושבי הקיבוץ נרצחו. ליד הקיבוץ התקיימה מסיבת ה"פייסדאק" שכללה 150 מבלים, ששישה מהם נרצחו בשער הקיבוץ (הם נספרים כחלק מה-47). 76 מתושבי הקיבוץ נחטפו, מתוכם 67 בחיים ותשעה מתים. מתוך ה-67 שנחטפו, 49 מהם חזרו בחיים. חנה קציר נפטרה כמה חודשים לאחר שחזרה מהשבי. 13 נרצחו בשבי ו-13 חטופים חללים הוחזרו. כיום, ישנם עדיין תשעה חטופים חללים וחמישה חטופים חיים.
הקיבוץ נותר ללא הגנה, כשהגיע הלוחם הראשון - בשעה 13:10, מחבלי חמאס כבר הותירו את ניר עוז בחורבות, והיו עם החטופים בדרכם לעזה. זאת, למרות שגדוד 51, שהופקד על הקיבוץ, מנה שלוש פלוגות לצד מחלקת טנקים. בסך הכל, ניר עוז היו אמורים להגן ברגעי האמת 62 לוחמים. במרכז התחקיר, אותו ערך האלוף במיל' ערן ניב, שלוש שאלות מרכזיות: כיצד הגיעו כל כך הרבה מחבלים לקיבוץ לניר עוז, למה כוחות צה"ל בגזרה לא הצליחו לבלום את האויב, ומדוע לא הגיעו כוחות אפקטיביים בזמן.
הטבח בניר עוז - דקה אחר דקה
05:34 - "הסופ"ש אמור להיות שקט. אין לצפי להפגנות...." אומר סגן מפקד גדוד 51 ברשת הקשר. צוות התחקיר קבע כי נוהל "כוננות עם שחר" בוצעה באופן מלא ובהתאם לפקודות. עוד התברר כי עד השעה 06:29 לא הועברה אליהם כל התרעה או מידע מקדים על העומד להתרחש. הכוחות נערכים לשגרה.
האיום החמור ביותר שהעריכו בגזרה הוא חדירה אחת לגזרת הפלוגה ושש בכל החטיבה הדרומית. בפועל, היו שש חדירות בגזרת הפלוגה ועשרות רבות בגזרת החטיבה.
06:29 - 07:00 - חמאס משגר כ-450 רקטות ופצצות מרגמה על המחנות והמוצבים כדי לרתק את לוחמי צה"ל למיגוניות ומרחבים מוגנים. המחבלים מזהים שני תושבי הקיבוץ בהליכה באזור הגדר ההיקפית ויורים עליהם.
במחנה מו"פ, שם נמצאת פלוגת נירים, 34 הלוחמים קופצים למיגוניות ולחדר אוכל בהישמע צבע אדום. מחבלי הנוח'בה מכתרים את הלוחמים בחדר האוכל, שמנסים להיחלץ ללא הצלחה ומנהלים קרבות גבורה. 17 נפצעו ו-5 נהרגו.
06:30 - כוחות הצבא יורדים לגדר הגבול, ובשלב מסוים מפקד המחלקה מפצל את כוחות הטנקים ונגמ"ש הנמ"ר לשלוש נקודות כדי להגן על הגזרה. למרות זאת, תוך דקות בודדות, 130 המחבלים הראשונים חודרים אל הקיבוץ.
06:35 - רכז הביטחון השוטף הצבאי של הקיבוץ, שחר בטלר, נותן התראה ראשונית לכיתת הכוננות ולתושבים על חדירה.
06:36 - 06:38 - גדר הגבול נפרצת בנקודות רבות, מחבלים יורים בתצפיות והורסים את מצלמות האבטחה.
06:40 - המכ"ם מתעד 77 פרצות שונות בגבול. בו בזמן, סגנית מפקדת פלוגת האיסוף מדווחת בקשר החטיבתי: "אני ממליצה לקדם כוחות לנירים או ניר עוז למצב פשיטה בדרך לשם הם ממשיכים מזרחה"
06:42 - מפקד החטיבה הדרומית, אל"מ אסף חממי, נשמע אומר ברשת הקשר: "להקפיץ כיתות כוננות בתוך היישובים ויחידות מיוחדות. אנחנו במלחמה". חממי, הקשר תומר אחימס והלוחם קיריל ברודסקי נתקלו במחבלים בתוך קיבוץ נירים. חממי הורג לפחות מחבל אחד מחוץ לקיבוץ. הם עושים סיבוב דרך השער הראשי ונהרגים מאש מחבלים.
06:43 - פיקוד הדרום מכריז על פקודת "פרש פלשת", שמתריעה על חדירת מחבלים בודדים.
06:45 - סגנית מפקדת פלוגת האיסוף מדווחת בקשר החטיבתי שיש הרבה פרצות בגדר ואין תעדוף במה לטפל: "הורידו לנו את כל הרואות/ אנחנו לא רואות".
06:46 - קשר מח"ט דרומית תומר אחימס, מדווח בקשר: "תחנות מחושל כאן כספיתון קבלו אנחנו בהתקלות". זהו דיווחו האחרון.
06:49 - שני רכבים שנמלטו ממסיבת הפסיידק נכנסו דרך השער הצפוני של הקיבוץ. בד בבד, מחבלים חודרים דרך השער הצפוני, ופוגעים בנמלטי המסיבה.
06:50 - כל עמדות התצפית נפגעו ולא מתפקדות, מלבד עמדה אחת שממשיכה לתעד וממנה רואים את רוב החדירות. עם זאת, לא עושים בה שימוש ולא מועבר ממנה מידע לפיקוד הבכיר.
06:52 - שי יוחנן, חבר כיתת הכוננות, מדווח על קרב ירי עם מחבלים.
06:50 - עשרות מחבלים במחנה נמצאים גם במחנה מו"פ. סגן המפקד נהרג, מ"מ שריון נהרג. אין פיקוד ושליטה. שני לוחמים נהרגים בחדר אוכל.
06:54 - תושב הקיבוץ מדווח על מחבלים בקיבוץ, ומבקש מכולם לנעול דלתות.
06:55 - דולב יהוד, חבר כיתת הכוננות שנרצח בקרבות, יוצא לכיוון קרב הירי.
06:55 - רכב נוסף שנמלט מהפסיידק מגיע לשער הקיבוץ. המחבלים פותחים באש ושני נוסעיו נרצחו.
06:57 - מחבלים חודרים לביתה של ברכה לוינסון ורוצחים אותה. היא מצולמת על ידי המחבלים מחשבון הפייסבוק שלה ובתה צופה בזוועות מתאילנד.
07:02 - עובד תאילנד נרצח.
07:04 - בקיבוץ מנסים להזעיק אמבולנס לחלץ את תושבת הקיבוץ, ג'ודי ג'ודי וויינשטיין חגי, אך לא מבינים את גודל האירוע בגזרה כולה.
07:06 - סמ"פ סרן עומר וולף קרא את התמונה מהר מאוד, והבין שצריך ללכת אחורה להגן על הכוחות ולא אל הגדר. הוא נותן פקודות ויוצא אל מוצב "הבית הלבן", בזמן שהוא עושה איגוף עם ג'יפ מסוג 'דוד'. עומר, לצד הקשר והקלע שהיו עימו, נהרגו. צוות בנגמ"ש נמ"ר שחוזר מהגבול שאוסף אותו אבל אין פיקוד לפלוגה.
07:07 - רביד כץ, חבר, כיתת הכוננות נרצח, אחרי שהשאיר את בת זוגו ובתו אצל השכן ויצא להילחם.
07:10 - אביב אצילי, דולב יהוד ותמיר אדר, נהרגו.
07:11 - רכב אזרחי נוסף שנמלט מהפסיידק מגיע לשער הקיבוץ. מחבלים יורים ורוצחים את שלושת נוסעיו.
07:12 - ג'ודי וויינשטיין חגי נרצחת וגופתה נחטפת.
07:20 - תושב הקיבוץ משה אדר מדווח על מחבל עם נ"ט שנמצא מול ביתו.
07:28 - המחבלים מבצעים טבח מזעזע בעובדים התאילנדים, וחוטפים חמישה מהם.
07:30 - התושב יוסי חייס הורג שני מחבלים.
07:38 - אחד התושבים, שאינו חבר בכיתת כוננות, עולה אל גג חדר אוכל ורואה מה קורה במרחב. הוא פותח קבוצת וואטסאפ ובה מכווין את כיתת הכוננות. בין היתר, הוא מדווח על טנדר עם מחבלים.
07:49 - פורץ קרב ירי במרפאת הקיבוץ.
07:58 - רביד כץ, תושב הקיבוץ, נכנס למארב ונהרג. גופתו נחטפה.
08:09 - הרבש"ץ מדווח על ירי.
08:26 - עופר קלדרון, וילדיו ארז וסהר, מסתתרים ונחטפים בנפרד.
08:30 - עודד ויוכבד ליפשיץ נחטפים, דיצה הימן נחטפה, יוסי והב נרצח בביתו. חדר האוכל של הקיבוץ הוצת.
08:41 - הקרב האחרון של ארבעה חברי כיתת הכוננות מתנהל בגבורה בצומת הפחים בקיבוץ. כולם נפגעו אנושות.
08:45 - נורית ועמירם קופר ז"ל נחטפים מביתם, אמיתי בן צבי נרצח, רועי מונדר נרצח.
08:50 - הרבש"ץ מדווח שהוא נפגע מירי ונכנס לממ"ד. ארבל יהוד נחטפת.
09:06 - דניאל דרלינגטון וקרוליין בוהל נרצחו.
09:07 - רונן אנגל יוצא להילחם במחבלים עם אקדח, נרצח, וגופתו נחטפת.
09:08 - התמונות מתצפית 172, היחידה ששרדה - וממנה רואים את הבזיזות והחטיפות, משודרות לחטיבה הדרומית.
09:15 - יורם ותמר מצגר נחטפים מביתם בנפרד. נילי מרגלית נחטפת.
09:18 - ערן סמילנסקי, חבר כיתת הכונונת, מדווח על מחבלים בביתו. במקביל, צוות החירום שולח הרבה הנודעות לצבא והמשטרה לקבל עזרה.
09:22 - לראשונה, מגיע מסוק קרב ליישוב. קצין סיוע האש בחטיבה מסר בקשר: "תירה בכמה שיותר מחבלים". הטייס שאל אותו: "אתה מבקש ממני לירות בשטחינו? ולכך הקצין השיב: "אלה מחבלים שעוד שניה יכנסו ליישוב ויהרגו אזרחים". בהמשך, יגיעו עוד מסוקי קרב, בחמישה סבבים - טייסי מסוקי הקרב הרגו המון מחבלים, ולמרבה הצער גם אזרחית ישראלית.
טייסי מסוקי הקרב לא מצליחים לבנות תמונת מצב. מערכת הפיקוד והשליטה מרוסקת, בשלב בו היו צריכים להתקבל החלטות.
09:25 - שפרה נוי שולחת הודעה אחרונה, ובהמשך נרצחת בביתה.
09:30 - המחבלים בחופש פעולה מלא בקיבוץ. עדה שגיא נחטפה. בני משפחת ביבס נחטפים: האם שירי עם ילדיה הקטנים, אריאל בן ה-4 וכפיר בן ה-9 חודשים. אב המשפחה, ירדן, נחטף עוד לפניהם. הוריה של שירי, יוסי ומרגיט סילברמן, נרצחו.
09:40 - מסוק קרב יורה לעבר מחבלים.
09:45 - בקיבוץ מדווחים על שריפות בתים.הודעות וואטסאפ בקבוצת הקיבוץ קוראות: "תעשו פיפי על השמיכה שיהיה אפשר לבלום את העשן בממ"ד. שורפים את הקיבוץ".
09:47 - תמר קדם סימן טוב כותבת בקבוצת "אמהות ניר עוז" שירו בה. תמר וגוני סימן טוב נרצחו. הבית מוצת. ושלושת ילדיהם, ארבל, שחר ועומר מתים משאיפת עשן.
09:50 - מיקה ויובל אנגל נחטפות.
09:55 - טנק ראשון מגיע לשער הצפוני, ומזהה מחבלים. הטנק חוטף טיל נ"ט, מערכות הצידוד והקשר נפגעו. מפקד טנק פצוע ואיש צוות נוסף פצוע קשה. הם קוראים ברשת הקשר: "צריך עזרה בניר עוז. יש מחבלים בש.ג. דרוש עזרה בניר עוז". מפקד הטנק מגיע לש.ג והוא מבולבל, מזהה מחבלים על קולנועיות, ולטענתו - יורה לעברם פגז ופוגע.
09:57 - עדינה משה נחטפת. דוד משה נרצח.
10:00 - מסוק קרב יורה דרומית לקיבוץ. ב-10:12 עוזב המסוק למחנה רעים שחדרו אליו מחבלים.
10:01 - מרגלית מוזס נחטפת.
10:06 - מפקד פלוגת הטנקים מדווח לטנק שהוא מזהה מחבלים מטפסים על נגמ"ש נמר, והוא בדרך להסתער עליו סמוך לגבול. טנק עוזב את הקיבוץ וחובר למ"פ. מתקיימות דילמות פיקודיות קשות מאוד בין להסתער על מחבלים בקיבוץ או לסייע ללוחמים.
10:08 - מתן צנגאוקר נחטף עם אילנה גריצבסקי. הם מנסים לברוח מביתם, אך נתפסים ונחטפים.
10:11 קצין אג"מ במרכז אש אוגדת עזה מדבר עם טייס מסוק קרב , ומבקש ממנו לירות לעבר מחבלים במחנה רעים. לאחר שיח הטייס יורה בשטח מדינת ישראל (הוא עזב את ניר עוז כדי לירות טיל באוגדה ומעמיד את המתח הפיקודי על מי להגן על האוגדה או קיבוץ ניר עוז)
10:22 - מסוק קרב שחוזר ממחנה רעים ממשיך לירות באזור בחצי השעה הקרובה.
10:30 - כ-400 מחבלים פועלים בשטח הקיבוץ.
10:30 - אפרת כ"ץ נרצחת. בתה דורון ושתי נכדותיה נחטפות.
10:48-10:45 - בת שבע יהלומי נחטפת על גבי אופנוע. טייס יורה סמוך - המחבל נבהל ונופל, ובת שבע נמלטת. בעלה אוהד ובנה איתן נחטפים. היא מחזיקה ילדה בת חצי שנה וילדה בת 10 חודשים, ורצה איתן בשדות. בדרך, היא מצליחה להימלט משני מחבלים נוספים - ואז היא פוגשת את לוחמי אגוז שמחלצים אותה.
11:10 - ילנה טרופנוב נחטפת.
11:15 - מסוק קרב יורה על רכב והורג מחבלים אך כפי הנראה - הירי מוביל למותה של אפרת כ"ץ. אזרחית נוספת נפגעת באורח קשה - היא מעמידה פני מתה וחומקת מהמחבלים חזרה אל הקיבוץ.
11:30 - אירנה טטי נחטפת מביתה.
11:35 - איציק אלגרט נחטף.
11:55 - כרמלה דן ונויה דן, שתי הקורבנות האחרונות בקיבוץ, נרצחות.
12:20 - מסוק קרב הורג שישה מחבלים.
12:30 - אחרון המחבלים יוצא משטח הקיבוץ.
13:10 - כניסת כוח ראשון של יחידת המסתערבים לקיבוץ.
13:23 - כלי טיס מאויש מרחוק תוקף מחבל.
מסקנות התחקיר
מדוע הגיעו כל כך הרבה כוחות אויב לקיבוץ?
צוות התחקיר חשף מסמכים של חמאס מהם ניתן ללמוד על צירי החדירה שתוכננו לפני ה-7 באוקטובר. רובם נקבעו על גבי כבישים בישראל שאפשרו תנועה מהירה. חלק מהצירים נחסמו על ידי אש צה"ל, אך כשכבר לא היתה התנגדות - המחבלים נעו על ציר אחד מרכזי מהגבול אל הקיבוץ באין מפריע: על גבי טנדרים, אופנועים, אופניים וברגל.
רוב המחבלים הגיעו מח'ירבת אח'זעאה, המוגדרת כמעוז חמאס. רובם, בני 18-40, אך היו גם בני 60. למרות הטענות שנשמעו קולות נשים מדברות בערבית לא הצליח צוות התחקיר לאמת את הטענות.
בתחקיר התברר כי חמאס הצליח לנתח את המבנים בקיבוץ על גבי מפה, אך לא באופן מדויק. הם ידעו בדיוק איפה בית הרבש"ץ ושרפו לו את הרכב.
ארבע מחלקות מאורגנות של חמאס יצאו להתקפה על מרחב קיבוץ ניר עוז. אחת מהמחלקות הייתה אמורה להגיע לאזור בסיסי צה"ל באורים אך הגיעה לניר עוז. לאחר מכן, הגיעו אל הקיבוץ עוד שתי מחלקות מסיבה לא ברורה. ייתכן בגלל שלא היתה התנגדות באזור.
ב-08:00, פרסם מוחמד דף אגרת בכלי התקשורת הפלסטינים וקרא לפלסטינים להסתער על ישראל: "כל מי שברשותו רובה, יוציאו כי הגיע זמנו, ומי שאין ברשותו רובה יוצא סיכן או גרזן". להערכת צוות התחקיר, מדובר היה באגרת מתכוננת מראש, ולא ספונטנית, והיא גרמה לציבור הפלסטיני לרוץ לעבר ישראל.
כמו כן, צוות התחקיר מעריך כי תמונת הטנק שנשרף באזור ניר עוז הלהיטה את הרוחות ברשתות החברתיות ברצועת עזה, וגרמה לפלסטינים לרוץ ולהצטלם בקרבת הטנק שעולה באש. משם, הם רצו אל הקיבוץ, שלאחר שנוצרה תחושה שזה אפשרי. מה שמעצים את תחושת "הניצחון" היה שידור חי מהשטח של חטיפת החיילים מהטנק שהוצת. זו תחילתה של הפשיטה הספונטנית של המחבלים המשלבת "אקסטזה דתית" ו"נקמה ביהודים". היעדר תחושת הסכנה מצה"ל מתפוגגת רק כשמסוקי הקרב מגיעים ופותחים באש.
בשלב מסוים הכוחות המאורגנים עוזבים את הקיבוץ בהנחיה של מפקדים מרצועת עזה, מגיעים למפקדות וממלאים דוחות על מה שעוללו בניר עוז, ובשלבים מאוחרים נחשפו המסמכים בפני צה"ל.
למה כוחות צה"ל לא הצליחו לבלום את מאות המחבלים?
כוחות צה"ל בגזרת ניר עוז נערכו למצב שגרה באותו הבוקר, ולא הייתה כל התרעה. בפועל, היו 14 חדירות בגזרת הגדוד, באופן שיצר חוסר הלימה בין היקף המחבלים לכוחות הצבא, שהופתעו. כוחות צה"ל ברמת הגדוד, החטיבה, האוגדה, הפיקוד והמטכ"ל לא הצליחו לבנות תמונה מלאה של מה שקורה בשטח, ולרכז מאמץ נגד מאות המחבלים. חלק מהלוחמים חזרו אל המוצבים להילחם.
התחקיר קובע כי גם הכוחות במוצבים לא עמדו במשימה וכי יש להפוך את המחנות בקרבת הגבול למוצבים. מפקדים התקשו להבין שמה שחשוב ברקע החדירות הרבות הוא ההגנה על היישובים ולא על המוצבים. הלקח המערכתי שהנכס החיוני הוא קיבוץ ניר עוז ולא המוצבים ליד.
יחד עם זאת, קובע התחקיר כי גדוד 51 נלחם בכל המרחב, ספג אבידות רבות, לא השפיע על ההבנה של האוגדה והפיקוד לתגבר כוחות בקיבוץ ולבסוף האויב כבש את ניר עוז. צה"ל היה חייב לתגבר את קיבוץ ניר עוז בכוחות צבא גדולים. חברי כיתת הכוננות והאזרחים במרחב נלחמו עד שנהרגו או נחטפו. הרבש"ץ נלחם, נפצע והתקשה לייצר תמונת מצב. עוד הצביע צוות התחקיר על הפער של היקף התושבים למספר אוחזי הנשק. ההמלצה: לפחות 10% מתושבי הקיבוץ חייבים לאחוז בנשק ארוך.
מדוע לא הגיעו כוחות לקיבוץ ניר עוז?
בעקבות עשרות החדירות החליטו בצה"ל על שיטת הצפת השטח ללא מיקוד. צוות התחקיר קבע כי לו היו במטכ"ל מתעדפים את קיבוץ ניר עוז בגלל הקרבה לגבול והדיווחים, ניתן היה לבלום מוקדם בהרבה את חדירות המחבלים. גם ירי ממסוקי קרב על הצירים יכול היה לסייע הברחת המחבלים.
סיבה נוספת היא קריסת הפיקוד והשליטה שהחלה למעשה עם הפגיעה בתשתיות הצבאיות אך בעיקר כשמח"ט דרומית נהרג, ולאחר מכן קצינים נוספים בגזרה. סיבה נוספת היא חסימה ומארבים של מחבלים בכביש 232 שמנעו תגבור של כוחות צה"ל. כוחות התגבור שהגיעו מאזור אילת מעוצבת אדום נעצרו ונלחמו. לוחמים אחרים השתתפו בקרבות באזור פסטיבל הנובה.
התחקיר חושף כי רק ב-07:00 פיקוד הדרום מפעיל את ביה"ס לחי"ר, אבל רק בשעה 08:15 הם יוצאים לאזור. ב-09:45 הם מגיעים ומתפצלים לכיסופים וכרם שלום. ב-10:15 יוצא כוח של סיירת מטכ"ל לאזור. שעה לאחר מכן, כוחות סיירת מטכ"ל, נתקלים בצומת מעון. ב-12:45 מסתיים הקרב.
התחקיר קובע כי לא בוצעה הפקת מידע גלוי מהרשתות החברתיות וכלי התקשורת באופן יעיל, שיכול היה לסייע בבניית תמונת מצב בזמן אמת על היקף המחבלים בניר עוז, היקף החדירות, והטבח. יש הרבה סוגי מידע שלא הופקו, ומידע שכן היה קיים אבל לא הועבר בציר מבצעי. למשל: היו זיהויים מעמדת תצפית לאורך שעות ארוכות, אך לא נעשה במידע שימוש. טייסי מסוקי הקרב שראו חלק מהתמונה לא העבירו הלאה מידע אלא היו עסוקים בהגנה ותקיפה. יש לציין, כי מטוסי הקרב הרגו 64 מחבלים במרחב הקיבוץ. עד 14:00, הגיעו 115 דיווחים לחטיבה דרומית על המתרחש בניר עוז.
צוות התחקיר קבע כי מדובר בכשל מערכתי מרמת המטכ"ל ועד השטח ולא כשל טקטי. עוד נטען בתחקיר כי היה מצופה מפיקוד הדרום לגבש תמונת מצב אמיתית ולא לצפות לדיווחים במיוחד שבאף יישוב לא היה מצב כה חמור וקטלני ובמקביל היעדר כוח צבאי. "היו ישובים נוספים שהמצב בהם היה קשה מאוד, והיו ישובים נוספים שהכוחות לא הגיעו אליהם בזמן, אבל באף יישוב לא לא היה אותו צירוף קטלני של מצב כה חמור מחד גיסא, והיעדר כוח צבאי מאידך גיסא. זה מה שקרה בניר עוז".
עוד נכתב בסיכום התחקיר כי אם מדינה מאפשרת לעוצמה שכזו לגדול - היא תתפרץ, ולכן יש להיערך בלחימת מנע. גם אם נופתע, עלינו לאמן את כוחות צה"ל שלא נוכרע - כפי שהוכרעה אוגדת עזה ב-7 באוקטובר.