ברקע ההתרעות הגוברות של היערכות חמאס לתרחיש קריסת הפסקת אש מול עזה והחשש לפיגועי חדירה וחטיפות בשטח ישראל, החליט הרמטכ"ל רא"ל איל זמיר עם כניסתו של מפקד פיקוד דרום חדש האלוף יניב, עשור על שינויים דרמטיים בתמהיל הכוחות לאורך הגבול כדי לעבות את ההגנה ולהפוך אותה להרבה יותר יעילה.
ההחלטה הראשונה כוללת תגבור כוחות, בכך יגדל היקף הלוחמים במרחב. המחבלים ב-7 באוקטובר ניצלו את התורפה של מיעוט לוחמים בהגנה כדי להסתער על המחנות ועל היישובים.
ההחלטה השנייה כוללת ארגון מחדש של המרחב - הרמטכ"ל מתח ביקורת על סדר הכוחות בין המוצבים והמחנות. לכן, הוחלט לא רק על עיבוי המוצבים סמוכי הגבול אלא בחלוקה מחודשת של לוחמים וכוחות השריון בין המוצבים השונים.
ההחלטה השלישית כוללת יותר כוח לוחמים וטנקים והרבה פחות מוצבים. בכך, טוען קצין בכיר במילואים, יגדל הקשב של מפקד החטיבה המרחבית בהגנה על היישובים והגבול.
ההחלטה הרביעית כוללת שדרוג רכיבי הביטחון להגנה בכלל המחנות צמודי הגדר והפיכתם למוצבים. תחקירי ה-7 באוקטובר הצביעו על קלות בלתי נסבלת של חדירת מחבלים למחנות בעוד שחלק מהמוצבים שנבנו היטב ובאיכות גבוהה לא נכבשו.
ההחלטה החמישית היא כי להוציא לפועל את החלטות הרמטכ"ל באופן מיידי. עוד הנחה הרמטכ"ל על ביקורת ובקרה של כל המוצבים והמחנות באוגדת עזה כדי לבחון מחדש את מיקומם, היקף הכוחות, רכיבי הביטחון, עמידות מערכות תצפית, איסוף, קשר, ציוד צבאי, היקף אוחזי נשק בכל מוצב ומחנה, עמידות החמ"לים להתקפה אווירית וקרקעית, וכוחות אש בעתודה שיעמדו בכוננות 24/7 אל מול תרחישים שונים. באוגדת עזה מעוניינים להפסיק להיות "תלותיים" בסיוע של חיל האוויר אלא לתקוף התארגנויות ומטרות חודרות בזמן אמת.
יצוין, כי אחת ההערות של הרמטכ"ל בביקורים באוגדת עזה היו על איכות הביקורות שבוצעו באוגדת עזה בשנה שקדמה ל-7 באוקטובר אך לא הצביעו על נקודות תורפה שהתבררו אחרי בוקר הטבח כנקודות כשל.