הוועדה לביטחון לאומי בכנסת קיימה היום (שלישי) דיון בנושא "העלייה התלולה במספר מקרי הרצח של אזרחים ותושבים ערבים וכישלון המשטרה בהתמודדות עם התופעה" - לבקשת חברי הכנסת גלעד קריב, מירב בן-ארי, חמד עמאר, נאור שירי וואליד אל-הואשלה.
מתחילת השנה קיפחו את חייהם 51 אזרחים ערבים. בשנת 2024 נרצחו 230 ובשנת 2023 נרצחו 244. בארגון יוזמות אברהם מעריכים כי בקצב הזה שנת 2025 תסתיים עם 273 נרצחים.
מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ סעדה, ניצל את הדיון כדי לתקוף שוב את היועמ"שית ואמר: "בשנת 2024 היו 15% פיענוח בתיקי רצח, הווה אומר ש-85% מאותם אנשים שרצחו אין להם מה להפסיד והם מסתובבים חופשי. צריך להילחם בפשיעה הפלילית כמו בלאומנית על-ידי חילוט מינהלי מקצה לקצה. יש כלים להילחם: חקיקה ורוגלות. הבעיה היא שהיועמ"שית מונעת את השימוש ברוגלות מבחינה פוליטית. מבחינה חוקית אין בעיה להשתמש בהן".
"שילמו 90 אלף שקלים במטרה לחסל אותי"
ח"כ ואליד אל-הואשלה אמר בדיון כי ראש הממשלה יכול לקבל החלטות למיגור הפשיעה במגזר, וביקש לא לעשות שימוש פוליטי על חשבון הפשיעה בחברה הערבית. בתגובה השיב לו מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ סעדה: "אתם מגבים את היועמ"שית ואתם לא מסייעים למגר את הפשיעה ולהציל חיים".
ח"כ גלעד קריב ביקש לדון בהצלחות ובכישלונות של משטרת ישראל, וציין כי אם צריך יש לעשות זאת גם במסגרת חסויה - ולא לנקז את האמירות לכיוון היועמ"שית. "הקיצוץ בתוכניות החומש במגזר הערבי וכשאין מינוי קבוע לשר לביטחון לאומי - כל זה אומר משהו על סדרי העדיפויות של הממשלה", אמר.
ח"כ עאידה תומא סלימאן ציינה: "כאשר 36 מקרים פוענחו בשנה שעברה מתוך 240 - זה באחריות המשטרה, ולא חברי הכנסת. אף אחד לא מונע הקמת תחנות משטרה בכל כפר ובכל עיר, וגם כאשר הקימו זה לא הוריד, והשב"כ לא צריך אישור שלנו למעורבות בחקירה".
סאבר בוואכני, מועמד לרשות המועצה בכפר פורדייס, תיאר כיצד שרד ניסיון התנקשות ונפצע קשה, כתוצאה מפעולת הפשיעה המאורגנת: "יריביי הפוליטיים אמרו שתם העידן שלי. ירו בי 28 כדורים. אני מועמד לרשות המועצה ואנשים שילמו 90 אלף שקלים במטרה לחסל אותי".
שנת 2022 - נקודת השבר במשטרה: "למעלה מ-50% גידול בפשיעה בחברה הערבית"
תנ"צ יוסי גולן, ראש חטיבת החברה הערבית במשטרה, דיווח כי הפקת לקחים הוקם אגף חדש שתפקידו להגביר את האמון בקרב החברה הערבית, בדגש על ההיבט הארגוני. "אנו מייצרים קשר עם כל 86 הרשויות במגזר הערבי ובונים את הקשר עם ראשי הרשויות. הוקמו 12 תחנות ועשרות נקודות משטרה. חייבים ללכת לכיוון הקהילתי והתרבותי".
לדברי סנ"צ חיים טייב, מחטיבת המודיעין, "אי-אפשר לשים את הכל על משטרת ישראל, מדובר בכשל רב-מערכתי". הוא התייחס להברחות האמל"ח למדינה: "כלל סוכני המשטרה מופנים למאבק באמל"ח וזו פעילות מורכבת. יש להפוך את הגדרת העבירה לאירוע טרור, ולייצר הרתעה". עוד ציין, כי שנת 2022 הייתה נקודת השבר במשטרת ישראל: "אנו מדברים על עלייה של למעלה מ-50% גידול בפשיעה בחברה הערבית. כלי הרוגלות הוא מאד חשוב כי אנחנו עיוורים וחרשים וזה חלק מהאמצעים שאנו צריכים. המטרה היא לגרוס את ארגוני הפשיעה, ויש תכניות סדורות. יש מבצע בלימה והמשטרה מכוונת למגזר הערבי ועובדת בסופי שבוע ללא הפסקה למרות חסר השוטרים כולל בתחום הכלכלי. אנו צריכים את כל הגופים איתנו כי האירוע הוא לא רק משטרתי. האם צריך להשתפר? ברור שכן!".
1,750 יתומים ועשרות נשים שכולות
ד"ר אחמד נסאר, ראש עיריית עראבה, סיפר כי בשנת 2024 נהרגו בעיר חמישה צעירים, ומדובר בעלייה גדולה בתופעה: "שלטון החוק איננו ואף אחד לא עוצר את העבריינות והפשיעה, אין דין ואין דיין. הדבר הזה עבר לעירייה ויש לנו בעיה ידועה בתחום פינוי האשפה, שהפשיעה מנסה להשתלט עליו. אני מנסה לתת פתרון. הגשתי תלונות על איומים אבל כלום לא קרה. במבחן התוצאה אנחנו בכיוון לא טוב".
עו"ד ראויה חנדקלו, מנהלת מטה החירום למאבק בפשיעה בוועד הארצי, הסבירה כי לא מדובר רק בנרצחים אלא עומדים מאחורי המעשים הללו 1,750 יתומים ועשרות נשים שכולות."87% מהחברה הערבית מכירים מישהו שנרצח או נפצע", אמרה, "יש החלפה של המנגנונים של שלטון החוק בחברה הערבית. אני חושבת שהאצבע המאשימה צריכה להיות לממשלה - אף אחד לא טורח לקום ולהגיד משהו על המצב".
עו"ד קרן דהרי בן-נון ממשרד המשפטים דיווחה כי קיים צוות המטפל בנפגעי עבירה בחברה הערבית ובסוגיית השימוש ברוגלות ציינה כי השימוש בהן נפסק בשנת 2022 כאשר כבר משנת 2016 נצפית עלייה באירועי רצח ובקורבנות - ובמקביל ירידה באחוזי הפענוח. "אנחנו תומכים בהסדרת השימוש בידי המשטרה, כמו שהצענו פעמים רבות - בדרך המלך שהיא חקיקה", הדגישה.