במהלך דיון מיוחד שהתקיים היום (שני) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, על רקע דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול בנפגעי המסיבות, נחשפו עדויות קורעות לב של משפחות שכולות וניצולי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר, שזועקות להכרה ולתמיכה ממשלתית רחבה יותר.
משפחות ההרוגים והשורדים מפסטיבל נובה דורשים מהממשלה להרחיב את הקריטריונים להכרה כנפגעי פעולות איבה, בטענה כי רבים מהם נותרים ללא מענה מתאים, הן מבחינה רגשית והן כלכלית.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הדגיש את ממדי האסון והשלכותיו על החברה הישראלית:
"היקף הנפגעים הוא חסר תקדים - ביטוח לאומי נאלץ להתמודד עם פי שבעה יותר נפגעים מכל שנות המדינה. עד כה, כ-61,000 תביעות הוכרו כנפגעי פעולות איבה מאירועי ה-7 באוקטובר, בעוד שבכל שנות המדינה עד לאותו יום, הוכרו רק כ-9,000 נפגעים".
הילה אביר, שאיבדה את אחיה בפסטיבל נובה, שיתפה את תחושת האובדן לצד התסכול מהמערכת:
"17 חודשים אחרי, והמשפחות השכולות עדיין נאבקות להכרה. משרד האוצר אפילו לא מוכן להיפגש איתנו. בזמן הזה, הורים פגועים מתאבדים, והמערכת לא עושה מספיק".
נגה בן פרז, נציגת משפחות ניצולי נובה, הדגישה את הצורך בהכרה רחבה יותר: "פוסט-טראומה אינה נעלמת בין לילה. השורדים לא רוצים להיות מוכרים כנכים, אך הם כן זקוקים לסיוע. הורים רבים נאלצים לעזוב את עבודתם כדי לטפל בילדיהם, אך הם עצמם אינם מוכרים כנפגעים".
גילה פלודס, אם לשורדת מפסטיבל נובה, שיתפה בקשיים היומיומיים: "בתי לא ישנה בלילות. היא עייפה ומתקשה לתפקד. איך נוכל להבטיח שהיא תצליח להשתקם בלי תמיכה מסודרת?".
המאבק המשפטי: העברת הסמכויות לביטוח הלאומי או שמירה במשרד הביטחון?
בדיון עלו חילוקי דעות משמעותיים בנוגע לסוגיית ההכרה הרשמית בנפגעי טרור. משרד הביטחון הביע תמיכה בהמלצת מבקר המדינה להעביר את הסמכויות למוסד לביטוח לאומי, בעוד שעמותות הנפגעים התנגדו לכך.
עו"ד ענבר חן-מאירי, נציגת ארגון נפגעי פעולות איבה, טענה:
"נפגע פעולות איבה הוא חייל ללא מדים. העברת הסמכויות לביטוח הלאומי עלולה לפגוע במעמדם של הנפגעים ובהיקף הסיוע שהם מקבלים".
מנגד, ידידיה אורון, סגן בכיר לתביעות במשרד הביטחון, ציין כי המשרד מתקשה לטפל בכמות האדירה של הבקשות ולכן תומך בהעברת הסמכויות:
"חוק התגמולים הקיים אינו מותאם למציאות הנוכחית, והביטוח הלאומי הוא הגוף שמתמחה בטיפול באזרחים".
השלכות ארוכות טווח: "אם ההורים יפלו - הילדים שלהם ייפלו יחד איתם"
אסנת חסון, אם לשורד נובה, התריעה מפני קריסה נפשית של הורים לילדים הסובלים מפוסט-טראומה:
"אנחנו לא יודעים מהיכן יגיע הטריגר הבא, ואנחנו חיים על הקצה. אם המדינה לא תתערב, רבים מאיתנו לא ישרדו את המשבר הזה".
ד"ר עינבל בלאו, מומחית לאסונות, הדגישה כי המצב הנוכחי מחייב שינוי חקיקה דחוף:
"האירוע הזה חסר תקדים. אין כיום מענה ברור למעגל השני של הפגיעה - הורים, אחים ובני משפחה. אם לא יהיה פתרון מערכתי, ישראל תמצא את עצמה מתמודדת עם משבר מתמשך גם בעוד עשור".
אפרת אטון, מנכ"לית עמותת "לב בטוח", הזהירה כי אם המדינה לא תנקוט בצעדים מיידיים, התוצאות יהיו הרסניות:
"מספר מקרי הקצה בקרב השורדים ובני משפחותיהם הולך ועולה. אנחנו עוסקים בדיני נפשות, וחייבים למצוא פתרון עכשיו - לא בעוד שנה".