לא יהיה זמן לשאלות: לדובר צה"ל הבא מחכה שורת אתגרים, בלי דקה אחת של חסד

ברקע המלחמה ברצועת עזה והסיכוי לתקיפה באיראן, הרמטכ"ל הטרי רא"ל אייל זמיר יידרש להכריע בשאלה לא פשוטה: האם לבחור דובר או דוברת צה"ל משורות הצבא, ואם כן, האם למנות קצין או קצינה שצמחו ביחידות השדה ובעלי עבר מבצעי? או שאולי עדיף ללכת במסלול אחר, ולבחור אזרח המתמחה בדוברות והסברה? השאלה הזו מתחדדת לנוכח המשקל העצום שיוטל על כתפי דובר צה"ל הבא - והאתגרים המורכבים שאיתם יצטרך להתמודד.

מטרת העל היא להשיב את האמון בדובר צה"ל בתוך הצבא ומול הציבור. חשוב להדגיש, כי התנהלות חטיבת דובר צה"ל עוררה לא אחת ביקורת חריפה מצד אלופים ותתי-אלופים, שהתלוננו על חוסר ייצוג לפועלם בתקשורת ואף על "סתימת פיות". "דובר צה"ל חייב להחליט אם הוא דובר של כל צה"ל, או דובר הרמטכ"ל", תמצת לאחרונה אחד הקצינים הבכירים במטכ"ל את התחושה.

לאורך כל המלחמה נטען כי צה"ל לא משקף בצורה מלאה את הסיבות שהביאו למחדל 7 באוקטובר, לא חושף את תחקירי המלחמה במלואם ולא מצהיר על אחריות מפקדים לכישלון הצורב. התנהלות זו, חרף המאמץ לקדם את ניהול התחקירים תוך כדי ניהול מלחמה בשבע זירות, עוררה על צה"ל ביקורת במערכת הפוליטית ובציבור כולו. דובר צה"ל לא הצליח למנוע התפתחות של נרטיב שלילי, בצבא ומחוצה לו, כלפי תחקירי המחדל. גורמים בכירים בצבא אמרו לאחרונה כי הם מצפים שהרמטכ"ל ירענן את הקוד האתי של חטיבת דובר צה"ל, וידגיש בו את ערך הממלכתיות; זאת, כדי ליצור הפרדה ברורה בין הכלים הדוברותיים האזרחיים לאלו הצבאיים, המבוססים על רוח צה"ל ופקודות הצבא. דובר צה"ל מתנהל תמיד בצל המתח התמידי בין מהירות התגובה לאמינות, אך בשנים האחרונות, עוד לפני המלחמה, הורגשה הידרדרות מסוימת בקשר של אנשי החטיבה עם עיתונאים. חלק לא קטן מהביקורת נגע לנורמה של שימוש ב"אין תגובה", ולנטייה לתת עדיפות לכלי תקשורת מסוימים על פני אחרים.

במהלך המלחמה נשענה חטיבת דובר צה"ל על חיילי מילואים, שסייעו בעבודת הדוברות בכל הזירות, ולמעשה בלעדיהם לא היתה החטיבה עומדת במשימותיה. בכך היא מילאה חלל שהשאיר מערך ההסברה הלאומי, שנוכחותו לא הורגשה גם במקרים מורכבים מאוד. על ניהול כוח האדם בחטיבה והמבנה הארגוני בשעת חירום הופקד דובר צה"ל לשעבר תא"ל (במיל') רונן מנליס, שגרף שבחים רבים על פועלו - חרף העומס הכבד והביקורת כלפי צה"ל ומדינת ישראל כולה. דובר צה"ל הבא יידרש לבחון את המבנה הארגוני של החטיבה, את איכות כוח האדם בה ואת תהליכי הכשרתו. בה בעת, יהיה עליו לשים דגש על ההטרוגניות שהרמטכ"ל הנכנס רא"ל איל זמיר מבקש לקדם במטכ"ל, ברוח צה"ל כ"צבא העם", ותוך שילוב מפקדים מיחידות השדה בתפקידי דוברות.

דובר צה"ל קיים בעצמו כ-250 ראיונות והצהרות טלוויזיוניות במהלך המלחמה - מספר חסר תקדים כשלעצמו. נוסף על כך, מפעילה החטיבה לא מעט אתרי אינטרנט, קבוצות בטלגרם ובווטסאפ וחשבונות ברשתות חברתיות. אלא שגם זה לא מספיק, ועל דובר צה"ל הבא תוטל המשימה לחפש כל העת פלטפורמות נוספות להפצת המסרים, להנגיש מידע לציבור בשפות רבות ולמגוון אוכלוסיות בשגרה וכמובן בחירום.

לנוכח המשקל העצום שמונח על חטיבת ההסברה בכלל, ועל תפקיד הדובר בפרט, לצד המחסור בכוח אדם ועם האתגרים להנגשת מידע בצורה הגלויה והמהימנה ביותר, הרמטכ"ל החדש אייל זמיר עומד בפני החלטה שעשויה לשנות את צורת ההסתכלות על המערכת הצבאית מקצה לקצה.