האם מדינות ערב יכפו על חמאס להתפרק מנשקו כתנאי לשיקום עזה?

באחד הסעיפים בהודעת הסיכום של פסגת החירום הערבית, שנערכה ביום שלישי האחרון בקהיר ועסקה בשיקום רצועת עזה ובתוכניתו של הנשיא טראמפ לגירוש העזתים, נכתבו הדברים הבאים: "אנו מעריכים את ההצעה שהוגשה מצידן של ירדן ומצרים לגבי הכשרה והדרכה של שוטרי הרשות הפלסטינית, כדי שיהיו מסוגלים לשמור על הביטחון ברצועת עזה על הצד הטוב ביותר. את סוגיית הביטחון ברצועה ינהלו רק המוסדות הפלסטיניים הלגיטימיים, בהתאם לעיקרון של 'חוק אחד ונשק חוקי אחד', בתמיכת הקהילה הבין-לאומית."

גם אם הדבר לא נכתב במפורש, מטרת מדינות ערב ל"יום שאחרי" ברצועת עזה היא שחמאס יתפרק מנשקו. בעולם הערבי נשמעים קולות חדשים התומכים בעמדה זו, אף על פי שמדובר בקולות בודדים.

אחת הדמויות המרכזיות בפסגת החירום הייתה אחמד אבו א-ע'ייט, כיום מזכ"ל הליגה הערבית ולשעבר שר החוץ של מצרים, שאמר את הדברים הבאים בריאיון לערוץ אל-חדת' המצרי ביום רביעי האחרון: "כתוצאה מהשימוש בנשק ללא משמעות ברורה ומוגדרת - אין בית ברצועת עזה שנותר קיים, וכל פלסטיני גר במחנה פליטים. ההרס של רצועת עזה הוא תוצאה של ה-07/10. בעוד אני מתנגד למה שעשתה ישראל בכך שהביאה ל-50 אלף שהידים שאיבדו את חייהם, אני גם מבין שאסור היה להרוג אזרחים ישראלים כפי שקרה."

כגורם מרכזי בזירה המדינית בעולם הערבי, דבריו של אבו א-ע'ייט משקפים את האחריות שמטילות מדינות ערב על חמאס - הן בשל ההרס הרב שנגרם לרצועה עקב הנשק הנמצא כמעט בכל בית, והן בשל השימוש בנשק זה בטבח ה-07/10.

התבטאות נוספת בעניין מגיעה גם היא ממצרים, מהעיתונאי המצרי עימאד א-דין אדיב. דבריו במסגרת ריאיון לערוץ "סקיי ניוז" בערבית כבר הוזכרו אצלנו השבוע (לכתבה) לקראת הפסגה הערבית, ובהם אמר: "הבנייה מחדש ללא גירוש תלויה בכך שתהיה לנו מילה מדינית בעתיד רצועת עזה או בכל מקום שנשקם. נשק חמאס הוא עניין בלתי-רצוי מבחינה בין-לאומית ואפילו ערבית. נוכחותו של חמאס הפכה לנטל על הסוגייה הפלסטינית. אם חמאס יתעקש להחזיק בנשקו, לא תתאפשר בנייה מחדש ברצועת עזה."

חשוב לציין כי ארגון הטרור חמאס כמובן מתנגד לפירוקו מנשקו, ובכירי חמאס מדגישים בכל ריאיון כי מדובר בקו אדום שלא ניתן לדון עליו - אך טוענים כי חמאס יתפרק מנשקו רק לאחר שתוקם מדינה פלסטינית. סוגיית הנשק של חמאס היא גם אחד המכשולים העומדים בפני תמיכה ואפילו השתתפות פעילה של מדינות ערב המתונות, ובעיקר מדינות המפרץ - מאחר שהן אינן מעוניינות לשלוח כוחות כל עוד יש ברצועה נשק שעשוי להיות מופנה נגד אותם כוחות ערביים.

אחת מאותן מדינות ערביות מתונות, המוזכרת כמי שיכולה להיות מעורבת בשיקום הרצועה ובניהולה ב"יום שאחרי", היא סעודיה. תורכי אל-פייסל, שכיהן בעבר כראש המודיעין הסעודי וכשגריר סעודיה בארה"ב, התראיין השבוע לאתר החדשות הסעודי ARAB NEWS, וכשנשאל האם לדעתו חמאס יסכים להתפרק מנשקו ולהיות רק תנועה פוליטית, והאם המערב יקבל זאת, השיב: "אני מקווה שכן. בין אם חמאס יפעל כך או לא - אני עדיין צריך לחכות ולראות". שוב, לא קריאה מפורשת לפירוק חמאס מנשקו, אך יש בכך רמיזה לשאיפה בנושא.

סא"ל (מיל.) אלון אביתר, פרשן לענייני ערבים ומומחה לזירה הפלסטינית ולטרור, מסר ל"וואלה" התייחסות לאפשרות של לחץ מצד מדינות ערב להתפרקות חמאס מנשקו והבהיר: "הגישה של המדינות הערביות כלפי חמאס חיובית יותר מבחינת ישראל מבעבר, כפי שגם ראינו בוועידה הערבית בקהיר, אולם היא עדיין לא נחרצת מספיק ואינה כוללת סנקציות מעשיות. הם אמנם מתגייסים לטובת הפלסטינים ומציעים תכנית חלופית לרצועה בהובלת המצרים, כשחמאס לכאורה מחוץ לתמונה, אך מדובר בתיאוריה בלבד."

עוד הוסיף אביתר: "לא ראיתי עד כה הצהרת כוונות ברורה המגובה בצעדים ממשיים, ולכן איני רואה תרחיש שבו חמאס יתנדב להזדכות על הנשק. בשלב זה נראה כי הלחץ הערבי מתון ורחוק מלהיות אפקטיבי. אמירות כאלו אכן נשמעות לאחרונה והן חדשות, אך מטרתן יותר להוריד את טראמפ מתוכנית ההגירה מאשר להצמיד סכין לצוואר חמאס."

גם אם נרחיק עד כווית, מדינה שכמעט תמיד יוצאת נגד ישראל, ניתן למצוא ביקורת נגד ארגון הטרור חמאס - גם אם לא ישירות על סוגיית פירוק הארגון מנשקו. כך אמר אימאם ודרשן מוביל במדינה באחד הפודקאסטים המקומיים: "אני חושב שהבעיה בעניין רצועת עזה היא שאנשים מתבלבלים בין חמאס לבין פלסטין. הם רואים את טעויות חמאס, ואז משליכים זאת על פלסטין או על תושבי הרצועה. זו טעות! חמאס היא קבוצה פוליטית שלדעתי סטתה מדרך הישר, הלכה בדרך רעה והשליכה את עצמה לידיה של איראן".

במיוחד בתקופה זו, כשמתגברים הדיונים - הן בישראל והן בקרב מדינות ערב - לקראת המשא ומתן על השלב השני של הפסקת האש ושחרור החטופים, עולה מחדש סוגיית פירוק חמאס מנשקו. מדובר באינטרס מובהק של ישראל, אך גם בתנאי פוטנציאלי מצד מדינות ערב, שצפויות להעביר סכומי כסף רבים לשיקום הרצועה.

עם זאת, קיים משתנה מרכזי נוסף - עמדת חמאס, המתנגד בתוקף לכל תהליך של פירוק. לכן, חשוב לשים לב לקולות החדשים שנשמעים מצד גורמים מסוימים בעולם הערבי - גם אם מדובר בקולות שוליים - שכן הם עשויים לסמן את ראשיתו של לחץ ערבי משמעותי יותר על חמאס להתפרק מנשקו, כחלק מההיערכות ל'יום שאחרי' בעזה.