יצחק זמיר היה היועץ המשפטי לממשלה הראשון בישראל ש"התפוטר", כלומר הוא התפטר מיוזמתו אבל הממשלה הדיחה אותו לפני הזמן שהוא רצה לסיים את התפקיד. הטריגר לפרשה הייתה פרשת קו 300, פרשה שבה לוחמי שב"כ וצה"ל השתלטו על אוטובוס ציבורי שהיו בו מחבלים, אך לבסוף המחבלים חרף כך שהם נוטרלו חיים נהרגו על ידי כוחותינו. בעקבות כך זמיר הורה למשטרה לפתוח בחקירת הרג המחבלים, דבר שהעלה את כעסה של הממשלה והעומד בראשה - שמעון פרס.
למעריב הוא הסביר בזמנו את החלטתו: "התלונה במשטרה הוגשה לאחר שכלו כל הקיצים וכל הצעותיי לפתרון נדחו. אילמלא כן כל הפרשה הייתה יכולה להיגמר אחרת".
גורם משפטי בכיר שהיה מעורה בפרשה אמר לוואלה: "יש הבדל עצום בין מה שהיה עם זמין לבין מה שלוין מנסה לעשות היום עם בהרב מיארה. היום זה יותר ברוטלי, אצל זמיר בפרשת קו 300 הייתה עילה להדחה בגלל שזמן קצר לפני פרשת קו 300, זמיר הודיע על רצונו להתפטר עד שימונה יועץ חדש אז פורמלית הממשלה ופרס קיבלו את בקשתו להתפטר, אבל אחרי שפרשת קו 300 התפוצצו הם הדיחו אותו באמצע החקירה".
אמש, שר המשפטים יריב לוין הודיע שהוא התחיל בהליך להדחת היועמ"שית. בנימוקי המהלך מאשים לוין את היועמ"שית בהרב מיארה: "תחת הנהגתה הפך מוסד היועץ המשפטי לממשלה לרשות פוליטית עריצה, לפרקים אלימה ודורסנית ממש. היועצת פועלת כזרועם הארוכה של מתנגדי הממשלה, ולא בוחלת באמצעים כדי לסכל את רצון הבוחר".
לוין טוען שהיועצת קבעה "מניעה משפטית" במקרים רבים. "מדיניות זו סיכלה את החלטות הממשלה ויכולתה למשול, אף על פי שלא היה שום חוק שהופר או פסיקה שנסתרה. המניעות המשפטיות הוטלה בכל נושא, קטן כגדול".
הוא פירט על מספר דוגמאות בהם היועמ"שית נהגה בצורה הזו: "ביטול אזרחות ותושבות בשל מעשה עוין כנגד המדינה בשעת מלחמה, התמודדות עם קריאות לסנקציות נגד המדינה בשעת מלחמה, רפורמות בתחום החינוך, חוק השידורים החדש ועוד".