גילויים חדשים אודות תחקיר שב"כ שגורם לחלק מתחקירי צה"ל להחוויר ולהיראות לא מעמיקים ולא שקופים ציבורית, באופן שמצביע על נקודות הכשל האמיתיות שהובילו לטבח בשבעה באוקטובר.
ראש השב"כ, רונן בר, השכיל להבין כבר בחודשים האחרונים, כשהבשיל הרגע לתחקר את הכישלון ההיסטורי של שבעה באוקטובר, שאין לו כל כוונה לשלב בין התחקירים של צה"ל והשב"כ, כי אז תתחיל מלחמה בין-ארגונית על העובדות והפרשנות - במיוחד כאשר מרבית החומרים לתחקיר בשב"כ מוגדרים כסודיים ביותר. בר ניהל שיחה בנושא עם הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, והצדדים הגיעו להבנות שיהיה טוב לשני הצדדים להפריד בין התחקירים.
לאחר מכן, חשב בר כי נכון להקים צוות רחב לתחקיר, המבוסס על גורמים חיצוניים לשב"כ שמבינים בעולם המודיעין, על מנת להעמיק את הביקורת - אך במשרד רה"מ התנגדו. לבסוף, הוחלט כי ראש השב"כ יבחר את המועמדים למנהלת התחקיר, ומשרד רה"מ יבחר מתוכם. המתיחות בין לשכת ראש הממשלה לראש השב"כ צפויה להתעצם ככל שרונן בר ימליץ להקים ועדת חקירה ממלכתית.
"חומת יריחו" - האזהרה שנשארה על הנייר
כבר בתחילת התחקיר קבע בר כי המנהלת, שהורכבה כולה מלשעברים, תתחקר רק את שנות כהונתו ולא אחורה בזמן. לרשות המנהלת הותר לפנות לכלל בעלי התפקידים בארגון ולזמנם למתן תחקיר, המתגולל על פני כאלף עמודים. מרבית התחקיר מסווג מאוד, מאחר שהוא מבוסס על חומרים רגישים ועל מקורות רגישים ביותר.
שלושה רבעים ממלאכת התחקיר התמקדה בהתרעה ובמודלי ההתרעה של השב"כ על חמאס, ורבע אחד בהערכת המודיעין של השב"כ על חמאס - זאת מבלי לכלול רקע ונספחים, ביניהם: עשרה הרוגים של השב"כ בשבעה באוקטובר, החלטות דחופות של ראש השב"כ להעביר צוות "טקילה" לגבול הצפון על רקע החשש שחיזבאללה ינסה להחדיר את כוחות רדואן לעומק שטח מדינת ישראל, פתיחת היערכות מול ערביי ישראל על רקע חשש מהתפרצות אלימה בדומה למבצע "שומר חומות", היערכות לפיגועים בהפתעה ביהודה ושומרון, הערכות מצב, העלאת כוננות, העברת הנחיות לשגרירויות ברחבי העולם והיערכות למשמעויות של ריבוי זירות - במקרה שאיראן תצטרף ללחימה.
התחקיר מעלה כי מסמך "חומת יריחו" הראשוני משנת 2018 והגרסה המעודכנת משנת 2022 היו בידי השב"כ אך לא עובדו כראוי. התשובה לכשל המקצועי נע בין חוסר בקרה מצד גופי פיקוח מקצועיים, שהיו אמורים לחשוף את התהליך, לבין רוויה במידע מודיעיני. עוד תובנה שעלתה במהלך התחקיר הנוקב היא שיש לחקור ולעקוב אחר יכולות ולא בהכרח רק כוונות - כדי לבנות את איום הייחוס. די היה להביט בבניין הכוח של חמאס כדי להבין שלא ניתן להשלים עם המצב, ויש להיערך לתרחיש מלחמה בהפתעה גמורה.
גורמי הביטחון זיהו את האיום - אך לא הגיבו בזמן
התחקיר גם מגלה את תעבורת המידע שהייתה בשנה שקדמה לשבעה באוקטובר מהשב"כ לפיקוד הדרום ואוגדת עזה. עוד נודע לוואלה כי באוגדת עזה הופעלה קבוצת וואטסאפ שכונתה "טרלולי שב"כ", על רקע המידע השוטף והרחב שהועבר על ידי השב"כ לגבי הנעשה ברצועת עזה.
אחת הנקודות הקריטיות בתחקיר כוללת את מודל ההתרעה, עם ממצאים לכך שמודל ההתרעה של השב"כ אינו מתכתב עם מודל ההתרעה של אמ"ן. שני הגופים החליטו לחדש ולתקף את מודלי ההתרעה, כדי שיתאימו למציאות הביטחונית ולפערים המודיעיניים. בדיעבד, מעלה מנהלת התחקיר כי לשב"כ היה מודל התרעה מצוין, אך הוא לא יושם כראוי, וגם כאשר העבירו התרעה לפיקוד הדרום - היא שולבה בפרשנות, בניגוד להנחיות. חשוב לציין כי פרטי ההתרעות מועברים לא רק לפיקוד דרום אלא גם למוסד, למל"ל, לאמ"ן ולמטכ"ל, על רקע פתיחת הסימים.
עוד נקודה חשובה היא שבתום הערכת המצב בראשות מפקד פיקוד הדרום, האלוף ירון פינקלמן, גורמים בשב"כ היו שבעי רצון מכך שהעבירו תחושה שנדרשת העלאת כוננות על רקע המידע המצטבר. בדיעבד, מתברר כי בפיקוד הדרום הבינו את המידע אחרת.
עוד נקודה שנבחנה על ידי מנהלת התחקיר כוללת את החשש ממיס-קלקולציה, ולמרות זאת, שלחו צוות "טקילה" למשימה אחת: במידה ויתפרץ פיגוע, יהיה מי שייתן מענה. הדבר מסביר את הטענה כי בצה"ל החמירו יותר מהשב"כ בכל הנוגע לשמירה על מקורות השב"כ.
נקודה נוספת מעניינת כוללת את הערכת השב"כ בשבעה באוקטובר, ולפיה על רקע מסרים מאיימים שהעביר ראש השב"כ לצמרת חמאס, לאחר שלקחו אחריות על פיגוע בחומוס אליהו בתחנת הדלק סמוך לעלי - יחד עם ההודעה על קבינט שאמור היה להתכנס בשמונה באוקטובר לאחר החג - חוששים בחמאס מסיכול ממוקד ולכן נרשמו תנועות חריגות בלילה. בשל כך, צוות "טקילה" נשלח להיערכות מול צירי חדירה. הדבר מסביר, בין היתר, את הערכת המצב שקיים ראש השב"כ לפנות בוקר עם ראש אגף המבצעים, ראש אגף הטכנולוגיה וראש חטיבת המחקר בשב"כ, כדי לדון בתרחישים סמוך לשעה 04:00 לפנות בוקר.