מספר נושאים העלו את מערכת היחסים בין לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש השב"כ רונן בר למסלול התנגשות: הסיבות שהובילו לכשל המודיעיני בטבח ה-7.10 כתוצאה מכך הנרטיב שהתפתח, ההמלצה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ומועד התפטרותו של ראש השב"כ.
כבר עתה ניתן לציין כי ראש השב"כ היה מהראשונים לקחת אחריות על הכשל המודיעיני ב-7 באוקטובר ובהתאם, כחלק ממסר ערכי לעובדי הארגון, לא יסיים את כהונתו המלאה. בר, נותר עד כה בתפקידו כדי לעמוד באתגרי המלחמה, השבת החטופים ולקדם תהליך תחקירי נוקב ומעמיק במסגרת הפקת לקחים, מסקנות ועל בסיסן תהליך תיקון. חשוב לציין, כי כל בעלי התפקידים הבכירים שהיו קשורים בצורה ישירה ל-7 באוקטובר סיימו את תפקידם. הבכיר מביניהם הוא ראש מרחב דרום בשב"כ.
ככל שהתפתחה המלחמה מערכת היחסים בין לשכת רה"מ ללשכת ראש השב"כ הפכה למתוחה בלשון המעטה. גורמים בסביבתו הקרובה של נתניהו קראו לראש השב"כ להתפטר. ניתן להעריך כי ממצאי התחקיר הנוקב יתרמו להגברת המתיחות בין הצדדים אך בר לפי שעה, לא מתכוון להתפטר כל עוד ולא קידם את החזרת החטופים והכשיר שני מועמדים ראויים להחליפו.
כאמור, מנהלת התחקיר מצביעה על כך שהחל מיולי 2018 ועד ל"שומר החומות" במאי 2021, התקיימה אל מול הרצועה מדיניות שהובילה למציאות "הסדרית" שעיקרה, מדיניות המכוונת לריסון של החמאס, בתמורה להסכמה של ישראל לסדרה של צעדים אזרחיים וכלכליים.
הכוונה בעיקר להעברת כספי סיוע קטרי לטובת תשלום במזומן של משכורות פקידי חמאס, העברת כסף מזומן למשפחות בהיקפים רחבים ואספקת דלק לחשמל. כמו כן, הורחב מרחב הדייג עד 15 מייל, התחילו פרויקטים אזרחיים ברצועה ואושרה כניסה של כ-5,000 סוחרים. במקביל, פותחו מענים שעיקרם הגנתיים ובמרכזם הקמת המכשול והקיר הסולארי.
נקודה נוספת שהעלה התחקיר ועשויה להוביל להתנגשות נרטיב עם לשכת רה"מ, היא הטענה בתחקיר כי שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה, נכתב לדרג המדיני בין השאר כי: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי - סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".
בהתאם, שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי הגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות. שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע. "חמאס ניצלה את השנים האלה לצורך בניית כוחה הצבאי, במידה רבה בזכות המשענת האסטרטגית של איראן ושימוש בכספים שהגיעו מאיראן ומקטאר. חמאס הקימה לעצמה צבא מאורגן, חמוש, מבוצר ומאומן שבנוי מחמש חטיבות, כוחות מיוחדים, מערך מודיעין ויכולות מיוחדות באוויר, בים וביבשה. מידע זה היה מוכר לעוסקים בדבר ושוקף לדרגים הבכירים ביותר", נכתב בתחקיר.
בנוסף, החל משנת 2021, הגבירה חמאס ברצועת עזה, באופן דרמטי, את מאמציה להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תוכניות לסיכול מאכווני הטרור מרצועת עזה.
- כאמור, בשב"כ הציגו היום (שלישי) את חלק ממצאי התחקיר על ה-7 באוקטובר. מהתחקיר עלה שתכנית חמאס למתקפה רחבה הגיעו לידי שב"כ ב-2018 וגם ב-2022, אך התכניות לא הוצגו מעולם כתרחיש למערכה מכיוון עזה.
- בשב"כ סבורים שהסיבות המרכזיות לאי מתן התרעה היו:
- טיפול חסר במידע המודיעיני על תכנית הפשיטה הרחבה המכונה "חומת יריחו", לאורך שנים באופן שלא הפך את איום הפשיטה על ישראל מרצועת עזה לאיום מרכזי.
- היעדר חלוקת אחריות ברורה עם צה"ל ביחס להתרעה למלחמה, זאת על רקע הפיכת חמאס מארגון טרור לארגון צבאי.
- פערים במנגנוני הבקרה על עבודת המודיעין - בעבר היו מנגנוני בקרה, אך בעקבות שינויים ארגוניים הם נשחקו עד כדי ביטולם.
- הבנה שגויה בשב"כ של חוזק המכשול ושל המענה המבצעי הצה"לי, בדגש על ההערכות אגף המבצעים של הכוחות הקיימים בגזרה בלילה שלפני המתקפה.
- בנוסף, התייחסו בתחקיר למשקלם המצטבר של הפרות הסטטוס-קוו בהר הבית, היחס לאסירים ביטחוניים - ולתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית. כל אלה היוו זרז להחלטה לצאת למערכה. מהתחקיר עולה שחלק ניכר מהאחריות לצבירת הכוח של חמאס לאורך השנים שוכנת אצל הדרג המדיני.
שב"כ ראה ב"שומר חומות" ניצחון חמאסי מובהק, ועם כניסתו של ראש השירות לתפקיד באוקטובר 2021, במסגרת עבודה אסטרטגית שבוצעה, נכתב לדרג המדיני בין השאר כי: "אין להסכים לקיומה של ישות אח"סית (אחים מוסלמים) בעלת יכולות צבאיות וקשר לציר שיעי - סמוכת גבול ברצועת עזה. זאת על ידי שילוב של מהלומה צבאית, הפחתת ההברחות ומנגנון שיקום מצרי המונע התעצמות צבאית".
החל משנת 2021, הגביר חמאס ברצועת עזה באופן דרמטי את מאמציו להכווין טרור נגד ישראל גם מתחומי יהודה ושומרון. שב"כ המליץ והכין תכניות לסיכול של אחד מבכירי הארגון. שנת 2023 התאפיינה במספר התרעות שניתנו על ידי שב"כ הנוגעות במוטיבציה של היריבים לתקוף את ישראל, על רקע ההשפעה של השסע החברתי, הפרות הסדר בהר הבית, היחס לאסירים הפלסטיניים בבתי הכלא והגרעון האסטרטגי בהרתעה - ממש עד לימים שקדמו לטבח. האפשרות שחמאס מנהל מהלכי הונאה טקטיים או אסטרטגיים לא נדונה באופן מספק ולא הובאה כאפשרות ממשית. זאת, לאור היעדר גוף בקרה אפקטיבי שיציף את האפשרות בזמן אמת.
לאחר פרסום התחקיר סביבת נתניהו עלתה להתקפה נגד רונן בר. "במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, ראש שב"כ רונן בר מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה", תקפו גורמים בסביבת נתניהו. "מסקנות תחקיר שב"כ לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש שב"כ כשל באופן מוחלט בכל הקשור להתמודדות של הארגון נגד החמאס באופן כללי, ובאירוע השבעה באוקטובר בפרט", הוסיפו.
בסביבת ראש הממשלה הוסיפו כי "בהערכת המודיעין שנמסרה לראש הממשלה ב-3 באוקטובר 2023 קבע ראש שב"כ באופן נחרץ שחמאס שואף להימנע ממערכה נגד ישראל, והוא אף ראה פוטנציאל לשימור יציבות בעזה לאורך זמן אם ישראל תיתן לעזה אופק כלכלי חיובי".
לטענתם, "שב"כ והעומד בראשו לא טיפלו ולא התייחסו - ולו ברמה הבסיסית - בתכנית "חומות יריחו" לחיסול ישראל (שלא הוצגה לראש הממשלה לפני 7 באוקטובר) - לא בהערכות המצב השוטפות ולא בליל 7 באוקטובר. זאת למרות ששב"כ ידע על התכנית החל משנת 2018. בנוסף לכל אלה, ראש שב"כ לא ראה לנכון להעיר בליל המתקפה את ראש הממשלה - ההחלטה הבסיסית והמתבקשת ביותר שניתן להעלות על הדעת".