המודיעין שאסף חמאס בשקט בשקט, והטנק שהחמיץ עשרות מחבלים: כך נכבש מחנה נחל עוז

במסגרת התחקירים על מחדל 7 באוקטובר, צה"ל פרסם היום (שני) את התחקיר על שאירע במוצב נחל עוז שבעוטף עזה.

במוצב שהו 162, ביניהם לוחמים, גששים, תצפיתניות, בלונאים, יחידת עוקץ, לוחמות רוכב שמיים, נהגים, קציני מטה ומפקדת גדוד. לפי ממצאי התחקיר, 81 מתוך 90 לוחמים נשאו נשק במוצב. במהלך הפשיטה על המוצב, צב"ל איבד 53 חללים, מתוכם 19 לוחמים מגדוד 13, שבעה חיילים מהחטיבה המרחבית הצפונית, גשש וחיילים נוספים. שבע תצפיתניות ושלושה חיילים נחטפו מהמוצב.

תוכנית חמאס נחשפה על ידי צה"ל כבר בשנת 2022 וקיבלה את הכינוי: "חומת יריחו". בחמאס הגדירו את מחנה נחל עוז כמוצב גדודי משמעותי ופירטו את החשיבות שלו בגזרה. לפי ממצאי התחקיר, חמאס הצליחו לגבש מידע על המוצב ברמה גבוהה מאוד. "מרשים ברמה כואבת", אמר גורם שנחשף לפרטי התחקיר. בנוסף, התברר שחמאס בנה מודל ברצועת עזה, התואם למוצב נחל עוז, וששימש אותו לאימונים. חמאס אסף את המידע באמצעות סיורי רחפנים לאורך השנים, וכן באמצעות מידע רגיש שצולם בחמ"לים וברחבי המוצב והעולה לרשתות החברתיות.

לפני שנים אחדות צה"ל חשף את תוכנית ההגנה על גבול רצועת עזה שכונתה: "תפיסת קיר הברזל". התוכנית התפרסמה בכלי התקשורת בישראל, וחמאס ניצל את זה כדי ללמוד אותה לפרטי פרטים ועידכן אותה לאורך השנים. משנת 2023 צה"ל החזיק את מסמך של חמאס בו ציינו את העיתוי הטוב ביותר לצאת למתקפה: באור ראשון בסוף שבוע, בזמן שחיילים נמצאים בחופשה. חמאס ניתח את מבנה המוצב, כולל חלוקה פנימית של המבנים, מיקום מפקדים, חמ"ל, חדרי שינה, מיגוניות, מיקום המכ"מים, תצפיות, מצלמות.

לפי התחקיר, חמאס גם ידע כמה חיילים שוהים במוצב בשגרה וכמה בסוף שבוע. הניתוח של חמאס כלל תנאי השטח, הגידולים בשדה, עובי בטון בחומה, סוגי נשקים כולל ציוד צבאי של יחידות בתוך המחנה. התחקיר גילה שחמאס הצליח לנתח את העליונות הטכנולוגית של צה"ל ולתת לה מענה החל מהדקות הראשונות, תוך פגיעה בתצפיות ובטכנולוגיות נוספות כולל אתרי קשר.

בנוסף, חמאס ניתח את זמני התגובה של צה"ל וידע שהמענה הדרוש לכך הוא 15 דקות, ולכן עליהם להגיע אל המוצב בפחות מהזמן הזה. שתי מחלקות נוח'בה הצליחו להגיע על גבי כלי רכב אל המוצב תוך פחות מ-15 דקות ופלשו למוצב דרך הפרצות שהיו ידועות מראש ונסגרו בחתיכות פח. המחבלים ניצלו את הפרצות כדי לפתוח באש על הלוחמים.

באחד המוצבים אותרה מפה שהשאירו המחבלים בה המוצב חולק לגזרות תוך מתן פקודות פרטניות: מחבלים שיסתערו על הש.ג ועל החמ"ל, מי מהמחבלים "ייטהר" את המיגוניות ומי יטמין את מטעני החבלה במוצב לאחר שיעזבו.

התחקיר גילה שכ-12 שעות לפני תחילת המתקפה מפקדי החוליות בחמאס קיבלו פקודות מתחת לאף של המודיעין הישראלי, ומפקדי מחלקות כבר עודכנו בשעה 18:00. התחקיר גילה שגדוד 13 ביצע את כל המשימות והתרגלות כשהגיע לגזרה חודשים ספורים לפני המלחמה, אך בשום שלב לא תרגלו התקפה על המוצב. האיום אליו נערכו בצה"ל הוא שתי פלישות על ידי שתי פלוגות נוח'בה בסדר גודל של יותר מ-35 מחבלים. האיום המסוכן כולל ריכוז מאמץ של חטיבות ברצועה מול החטיבה הצפונית, פשיטה של שלוש פלוגות נוחב'ה. התחקיר גילה כי מיקום המוצב, שנמצא במרחק של 850 מטרים, היווה נקודת תורפה כי לא מופקד עליו מפקד אחד וישיר.

• 06:30-07:05 - גל ראשון של כ-65 מחבלים נע לכיוון המוצב.
• 07:05 - חיילים רצים למיגוניות בשל שיגורי הרקטות, והמעטפת של המוצב נפרצת בפעם הראשונה.
• 08:53 - שני טילי נ"ט נורו לעבר הטנק של סגן מפקד הפלוגה.
• 09:00 - גל שני של כ-50 מחבלים פולש למוצב.
• 10:00 - גל שלישי כ-100 מחבלים מגיע למוצב, וחיילים ששהו בטנק נחטפו לרצועת עזה.
• 10:28 - חיילות נחטפו מהמיגוניות.
• 12:00 - המחבלים הציתו את החמ"ל כשהחיילים נלחמים מתוכו.
• 13:30 - כוחות החילוץ הגיעו למוצב.
• לפי ממצאי התחקיר, 215 מחבלים חדרו למוצב.

• ביום שישי ב-6 באוקטובר לא התקיימו הפרות סדר בגבול בניגוד להערכות, ולכן הכוחות שהיו במקום שבו למוצב ונערכו לכניסת השבת והחג.
• 04:00 - התקבלה התרעה על תנועה חשודה בגבול הרצועה. סמג"ד ומפקד הפלוגה ב' קיימו הערכת מצב עם קצינת האיסוף שבסופה החליטו לא להגיע לנקודה ולסרוק את המקום. החטיבה הצפונית הנחתה אותם לחזור לשגרה (ברקע יש שיח בפיקוד הדרום מול הרמטכ"ל ואגף המבצעים על סימנים חריגים ברצועת עזה).
• 05:30 - הסמג"ד קיים הערכת מצב גדודית באוגדת עזה, המכונה כוננות עם שחר: סיורים בגזרה והכוחות עושים תרגולות.
• 05:33 - מפקד הפלוגה ב' קבע עם מפקד מחלקה לצאת לסיור בחוץ, אולם מפקד המחלקה איחר ומפקד הפלוגה הורה לו לחזור למוצב.
• 06:29 - השיגורים הראשונים של מטחי רקטות ופצצות מרגמה על המחנה, החיילים במוצב רצו להסתתר במיגוניות.
• 06:31 - תצפיתנית זיהתה חוליית מחבלים בדרכם לגדר,וזוהה פיצוץ ראשון בגדר.
• 06:33 - התצפיתניות תפקדו בצורה מצוינת והמפקדים הבינו מהר את תמונת המצב. "אנחנו באירוע מורכב. גשם סגול ופרשים טורקיים..." אמר סגן מפקד גדוד 13 ברשת הקשר.
• 06:35 - מפקד הפלוגה ב' והקשר שלו פרקו מג'יפ הסיור ועלו לנמר.
• 06:36 - שלושה לוחמים רצו לתגבר את דור לזימי, אורי כרמי ואדיר בובלה שאיישו את עמדת הש.ג, העמדה האחרונה שתוכרע במוצב.
• 06:37 - המפקדים זיהו רכב ובו שני גששים שיוצאים מהמחנה. גשש נוסף הודיע להם שהוא נשאר להגן על המחנה וליווה את התצפיתניות עד לרגע בו נהרג יחד איתם.

• 06:38 - תצפיתנית מזהה פיצוץ נוסף בגבול וחדירה של מחבלים.
• 06:39 - תצפיתנית מזהה עשרות מחבלים מתקרבים לק.ד 71. "הם פוצצו את שעון חול.....", דיווחה.
• 06:38-06:40 - מחלקת מרגמות הגדודית מנסה להשיג את סגן המפקד הגדוד ברשת הקשר אך ללא הצלחה.
• 06:41 - תצפיתנית מזהה שוב פיצוץ. מחבלים מבצעים ירי על עמדת רואה יורה. 30 מחבלים עברו בנסיעה את הגבול.
• 06:42 - המחבלים מגיעים תוך על רכבים 12 דקות.
• 06:43 - תצפיתנית דיווחה שהיא מזהה חמישה כלי רכב, ושהמחבלים פושטים על המוצב. סגן מפקד הגדוד חובר לגשש והם חסמו את הציר למוצב. מפקדי המחלקות מחלקים אחריות בתוך המחנה, מח"ט צפונית מדבר עם הסמג"ד ופוקד עליו לסגור את ציר 25 שמוביל לנתיבות.
• 06:46 סמג"ד והגשש מגיעים למגע ראשון עם מחבלים, מבקש שיפעילו מרגמות.
• 06:48 - טיל אר.פי.ג'י נורה למוצב למחנה. הטנק חולף על הפינה ולא רואה את המחבלים (עשרות מחבלים).
• 06:49 טנק מדווח שחטף נ"ט. מ"פ ב' פוקד עליו להגיע לחץ שחור ולהרוג מחבלים.

• 06:52 - שילה פוקד על הטנק ללכת לכפר עזה כי הוא מבין שזה המאמץ שלהם.
• 06:55 - הסמג"ד מנסה לייצב קו.
• 06:56-07:00 - טיל נ"ט נורה לעמדה, תוך שנזרקו לעבר המוצב רימונים.
• 07:00 - מח"ט צפונית אומר למ"פ ב' "אנחנו במלחמה.
• 07:00-07:05 - טיל נ"ט נוסף נורה לעמדה. 15 מחבלים מנסים לאגף את המחנה. 15 מחבלים.
• 07:04 - מחבלים יורים לעבר המוצב דרך חרכי הירי.
• 07:09 - תצפיתניות מפסיקות לסרוק ועוברות להסתתר במשרד של מפרד המחלקה.
• 07:15 - מג"ד 13 מתקשר אל מפקד הפלוגה מסייעת ומודיע לו לתפוס פיקוד העל הגזרה כי הסמג"ד נפגע.
• 07:22 - מח"ט צפונית מדבר עם מ"פ ב' שמתאר לו את הקרב, והמח"ט מדבר עם הקשר של הסמג"ד שמדווח לו על הפציעה של מפקדו.
• 07:24 - המג"ד מתקשר למ"פ ב' ואומר לו שהמוצב במצב לא טוב.
• 07:30 - מחבלים משלימים איגוף ופרקו את מערכת האבטחה ההיקפית של המחנה.
• 07:37 - פורצים את השער של המחנה.

• 07:27 - שלושה מחבלים שניסו לפרוץ פנימה נהרגים מירי של סיירת צנחנים.
• 07:47 - כטב"ם ראשון מתייצב ומבצע ירי שיבוש לעבר מגרש כדורגל סמוך. שילה המ"פ נפגע בידו מקליע ביד אך ממשיך להילחם.
• 07:49 מחבלים נכנסים לש.ג קרב עם הבלונאים - קרב של כמה דקות. פוצעים את הבלונאים. מטילים רימונים פנימה. הבלונאים נהרגים.
• 08:04 - 14 חיילות מצליחות להימלט. ביניהן ארבע חיילות של רוכב שמיים. כטב"ם יורה ירי לשיבוש לחלק הדרומי של המחנה.
• 08:23 - הקשר של מ"פ שילה הר אבן מדווח שכל הכוח נפגע והוא נשאר בחיים. הקשר עסר לאחר מכן להילחם בקיבוץ כפר עזה.
• 10:28 - חיילות נחטפות מהמיגונית.
• 11:58 - המחבלים מנסים לשרוף את החמ"ל, שבינתיים עולה באש.

המחבלים צועקים לחיילים שנמצאים בחמ" בפיקודו של הגשש חורבה להיכנע, שמודיע שלא יכנע תוך שהוא מחייג למשפחתו ונפרד מהם. חרובה, תושב מרר בן 39, אמר לתצפיתניות: "זה הכבוד הכי גדול שלי למות בשביליכן". בתוך כך, דיווח למח"ט הצפונית שזרקו מטען פנימה והם נחנקים. בנוסף בוצע תחקיר על השריפה בחמ"ל על ידי מומחי שריפות, שגבתה את חייהם של 15 חיילים. שבעה חיילים, בהם חמישה קצינים ותצפיתנית מצליחילם לצאת מהחדר דרך חלון שירותים קטן.

שישה ימים לפני פרוץ המלחמה מבוצעת ביקורת של אגף המבצעים למחנה נחל עוז והערה המשמעותית היחידה היא שיש לסגור את שער הרק"מ. אף הערה על כך שסגרו את החומות בחתיכות פח. חמ"ל ללא פתחי מילוט נוספים (למעט אחד) למרות שיש תרחיש חדירה למחנה. מ"פית האיסוף היא גם קצינת מטה של מח"ט צפונית והקשב שלה לא תמיד לתצפיתניות בהרבה היבטים.

הגעת המאמץ העיקרי של המחבלים מגיע לחומה המערבית לפני כוחותינו זה מה שהביא להכרעת המחנה (הנוהל אומר 15 דקות - לוחמי צה"ל עמדו בו - אבל בפועל המחבלים עמדו בזמן קצר יותר - זה אחד הכשלים הגדולים) פער תודעתי מהפיקוד ועד לגדוד באשר לתפיסת האיום על המחנה.

תשתיות על המחנה לא תואמות את האיום, צמידות המחנה לקיבוץ נחל עוז, מייצרת תחושת ביטחון מדומה
אין שגרת מוצב שנבנה סמוך לגבול בכל מה שקשור למסדרים, היערכות לחדירות, אבטחה בתרחישי קיצון וכו'. המבנים במחנה לא נבנו להתקפה קרקעית והופכים ל"מלכודות מוות". כוננות מחנה לא תואמת את תרחיש הפשיטה על המחנה. חלק מקציני המטה במחנה הולכים ללא נשק. תחקיר מותח ביקורת על התנהלות הפיקוד הבכיר בעדכון המשפחות של חיילי המחנה שבמשך ימים ארוכים חיפשו לדעת מה עלה בגורלם של הבנים והבנות.