"המטרה הייתה למצוא פתרון שייתן מענה מיידי, יהיה אינטואיטיבי להפעלה ברגעי לחץ קיצוני, ומצד שני יהיה נוח לשהייה בטנק ביום-יום על מנת שיהיה זמין בכל רגע נתון", סיפר לוואלה רס"ן ו' , ראש מדור במנת"ק, "ביצענו תחקירים בזירת האירועים, כולל ניתוח מידע ממחשבי הטנק, על מנת להבין את השתלשלות האירוע. במקביל, חקרנו את תהליך שריפת חנ"ם (חומר נפץ מרסק, א.ב.) בצורה מדעית - על מנת להבין את התכונות הפיזיקליות של האירוע, ביצענו ניסויים מדמים והקמנו צוות משותף עם זרוע היבשה, חיל השריון, אגף הטכנולוגיה וחיל הרפואה".
בתחילת סדרת הניסויים פותחו מספר פתרונות אך במנת"ק התעקשו לייצר פתרון יעיל, מהיר וקל לתפעול. בתחילת הפתרון הראשון שנבדק לעומק - מסכת טייסים שהותאמה למערכת מיזוג של טנק. באמצעות יכולות שביחידה, כולל יכולות ייצור דגמים מהיר והדפסת תלת ממד אך בעקבות מורכבת בהנדסת אנוש הרעיון ירד מהפרק.
"הפתרון השני שנבדק כולל בלון אוויר דחוס שמיועד למילוט טייסי מסוקים עם הסבות הנדרשות לעבודה בתנאי הטנק. הפתרון נבדק בניסוי שטח, הוגדר כמוצלח וכעת אנחנו נמצאים בשלבי הצטיידות עבור כל חיילי השריון", סיפר רס"ן ו' בוגר מסלול העתודה להנדסת מכונות. משרת נוסף ביחידה בתפקידי הנדסה במשך 12 שנה הוסיף כי "פלוגות ראשונות של הלוחמים עברו הדרכה על ידי צוות המפתח וקיבלו את המערכות לשימוש מבצעי".
עוד סיפר רס"ן ו', "חשוב להדגיש שבעית שריפת תחמושת מוכרת ברוב הטנקים בעולם - ראינו סרטונים רבים גם ממלחמת רוסיה-אוקראינה. לא ראינו אף צבא שמתמודד בהצלחה עם אירועים מסוג זה. אני גאה בכך שאנחנו בצה"ל הצלחנו למצוא את הפתרון ולתת עוד הגנה ללוחמי השריון - מוצר זה יתווסף כשכבה נוספת למוצרים שמגנים על הלוחמים - בנוסף למערכת הגנה אקטיבית, מיגון נוסף ומערכות נוספות".
לסיכום, אמר הקצין, "אני מאמין שהצלחנו למצוא פתרון (בדומה להרבה פתרונות נוספים שמצאנו במהלך המלחמה וחלקן הגדול ישמנו בשטח תוך כדי לחימה, א.ב) בזכות מקצועיות והידע שיש ביחידה, מוטיבציה של המהנדסים, קשר חזר לשטח ויכולת לייצר שיתופי פעולה. אני מאמין שמרכיבים אלו מבדילים בינינו לבין צבאות אחרות בעולם ומאפשרים לנו למצוא פתרונות היצירתיים והנדרשים בשטח".