"לא לשכנע את עצמנו שזה שום דבר": הפתק שכתב לעצמו הרמטכ"ל, רגע לפני הטבח

ביום שישי בצהריים (6.10), הרמטכ"ל, רא"ל הרצי הלוי, קיים הערכת מצב טלפונית שבה נסקרו כל הגזרות, כולל רצועת עזה, שהוגדרה כ"רגועה".

ב-21:00 עלו חשדות ראשונים מרצועת עזה. בשעה 03:00 לפנות בוקר, ראש לשכת הרמטכ"ל התקשר להעיר אותו ולעדכנו. הרמטכ"ל ביקש לחזור אליו כעבור מספר דקות וקיבל את העדכון בחדר עבודתו. ראש הלשכה דיווח כי אותרו כרטיסי SIM פעילים בעזה, אך בעיני הרמטכ"ל היה מדובר באירוע שהתרחש מספר פעמים במהלך השנה החולפת. עם זאת, בשל החשדות שעלו, הוחלט לקצר את כוננות מסוקי הקרב (מסק"ר).

בסיום השיחה, ביקש הרמטכ"ל לשוחח עם מפקד פיקוד הדרום, אך עודכן כי האלוף ירון פינקלמן מקיים באותו זמן הערכת מצב טלפונית. בזמן ההמתנה, כתב הרמטכ"ל לעצמו הערה: "לא לשכנע את עצמנו שזה שום דבר". הוא בחן שוב את האיומים האפשריים מרצועת עזה, כולל מנהרה פתוחה, אך לא שקל את האפשרות שהאיום יהיה שילוב של כלל הגורמים.

השיחה עם מפקד פיקוד הדרום החלה, ואליה הצטרף ראש אגף המבצעים (אמ"ץ). הרמטכ"ל בעיקר הקשיב, העיר הערה קצרה, אך רוב השיחה התנהלה בין הרמטכ"ל למפקד פיקוד הדרום. בתחקיר שנערך לאחר מכן, אמר הרמטכ"ל כי "אם הייתי יודע שמדובר בטווח זמן מיידי לפעולה, הייתי משוחח עם ראש השב"כ, רונן בר, או לכל הפחות אם הייתה מחלוקת בניתוח והערכה בין שב"כ לאמ"ן."

עוד נמסר כי צמרת חיל האוויר הייתה מעודכנת, לא היה מחסור בפיקוד הדרום, ונקבע לקיים שיחה נוספת בשעה 08:00. השיחה הסתיימה בשעה 04:30. להערכת הרמטכ"ל, גם אם היה מנחה על תגבור כוחות, הדבר לא היה משפיע משמעותית על היקף הכוחות שהוצבו בפועל. לא עלתה בו המחשבה להתקשר לראש הממשלה או לשר הביטחון. המידע הועבר לגורמים הצבאיים בלשכות הדרג המדיני.

הרמטכ"ל לא חזר לישון והעריך כי ייתכן שמדובר בהתארגנות לפיגוע בפיקוד המרכז. הוא הנחה לתגבר כוחות במערת המכפלה לקראת חג שמחת תורה, וקיבל עדכון כי כוחות אכן מתוגברים. בהמשך, התקיימה שיחה בין ראש אמ"ן, האלוף אהרון חליוה, לרמטכ"ל. חליוה ציין כי גם אם היה נוכח בשיחה הלילית, לא סביר שהיה מסיק מסקנה שונה מהערכת המצב שהתקבלה.

מבחינת הרמטכ"ל, נכון היה לאשר את קיומו של פסטיבל נובה, אך בדיעבד סבר כי אם היו חששות ביטחוניים, היה נכון לשקול לפנות את המתחם או לעבות את האבטחה. בפועל, לאחר תחילת מתקפת הרקטות, דווח כי כ-90% מהמשתתפים עזבו את המקום. מחבלי יחידת נוח'בה שהתברברו בדרכם לאופקים הגיעו בטעות לפסטיבל נובה בשעה 08:30, שם ביצעו את הטבח.

ממצאי התחקיר הוצגו בפני סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל במהלך השבוע. תוך כדי הצגת הנתונים הועלתה ביקורת על זווית התחקיר ועל פערי מידע שעלו מצד מפקדים נוספים. הרמטכ"ל הנחה לפתוח תיבת מייל מיוחדת לקבלת פניות וחומרים נוספים לבחינה.

לאחר תחילת מתקפת הרקטות, נסע הרמטכ"ל לקריה. בירידה מכביש 1, לפני מחלף כביש 6, התלבט אם עליו לנסוע דרומה או להגיע ל'בור' בקריה. אז קיבל שיחת טלפון ממפקד עוצבת "המפץ", תת-אלוף ישראל שומר, שלחש: "מחבלים נחתו ליד הבית שלי בקיבוץ כפר עזה, יש מחבלים בתוך הקיבוץ, אני עם סכין ומנסה להשיג רובה M-16."

שיחה זו הבהירה לרמטכ"ל את גודל האירוע. בעקבותיה, הוא החליט להגיע לקריה והנחה את שאר האלופים לעשות זאת גם הם, במקום לנסוע דרומה. בדקות הראשונות בקריה, שוחח עם מפקד פיקוד הדרום, ראש אגף המבצעים ומפקד חיל האוויר, לו אמר: "זו מלחמה. תביא את כולם". במהלך הנסיעה המשיך להרהר בשאלה האם האירועים יתפתחו גם בגבול לבנון. תוך שעות ספורות, אוגדת עזה איבדה שליטה על המצב.

• עיתוי - לא הייתה התרעה מוקדמת.
• כמות - האימונים לא שיקפו את המציאות; הקרב היה קשה בהרבה מהמתרגל.
• ניידות - המחבלים נעו באופנועים, טנדרים, ופרסו מארבים בצירים מרכזיים.
• אכזריות - מתחקירים עולה כי האכזריות לא נבעה מאיבוד שליטה, אלא הייתה מתוכננת מראש כחלק מאסטרטגיית הפעולה של חמאס.

הרמטכ"ל גיבש מספר מסקנות מרכזיות בעקבות האירועים:

• נדרש שינוי בתפיסת הביטחון - לא ניתן לאפשר לארגוני טרור להתפתח בגבול.
• הרתעה מדינית - אי אפשר להסתפק בניהול סכסוך שקט מול אויב נחוש.
• כשירות צה"ל למלחמה בהפתעה - יש לוודא מוכנות גבוהה יותר של הכוחות.
• הכנת תוכניות חירום ברורות - יש לקבוע מילת קוד לתרחישי לחימה רחבי היקף.
• שיפור יכולות תגבור מהיר - חיזוק פריסת הכוחות בכל הגזרות.
• הגדלת סדר הכוחות של צה"ל - חיזוק משמעותי של יחידות הסדיר והמילואים.
• יותר איסוף מודיעין ויכולת תגובה מהירה - דגש על אש יבשתית עצמאית וגמישות בחיל האוויר.
• שיתוף פעולה בין שב"כ לאמ"ן - הגברת שיתוף המודיעין וחלוקת אחריות ברורה.
• חיזוק ההגנה על היישובים בעוטף עזה - הקמת מערך הגנה יישובי משופר.
• הקמת מחלקת בקרה מטכ"לית - לפיקוח על המודיעין והערכות המצב.
• חיזוק ערכי הלחימה בצה"ל - הפקת לקחים חינוכיים ומקצועיים לעתיד.