העיתונאי האוסטרלי שלא חושש לעמוד בצד הנכון של ההיסטוריה

רובנו כאן בישראל מקבלים את היחס העויין מצד התקשורת העולמית כסוג של עובדה מוגמרת. הדיווחים המוטים והסימטריה ההזויה שמתעקשים לקיים חלק מכלי התקשורת מעבר לים בין אזרחים של מדינה ריבונית ודמוקרטית למחבלים רצחניים, עוד מעצבנים אותנו אך כבר סוג של למדנו לחיות איתם.

זו עשויה להיות הסיבה שמונולוג הדעה הזה בסיום תכניתו של העיתונאי כריס קני, מגיש תכנית שבועית ופרשן ברשת סקאיי ניוז באוסטרליה, בשבוע שעבר, נגע בכל כך הרבה לבבות ברחבי העולם, אבל בעיקר כאן בישראל למודת האיבה מצד התקשורת העולמית - קני פשוט לא עמד בצער וקולו נשבר כשדיווח על כך ששירי אריאל וכפיר ביבס יחזרו לישראל בארונות קבורה.

בראיון מיוחד לוואלה הוא מספר על חיבור שלו לבני משפחת ביבס מאז שבעה באוקטובר, על תחושיותיו במהלך הלוויה אתמול (רביעי) ועל הנכונות שלו להמשיך ולהילחם על האמת גם כשהיא מביאה עימה ביקורת קשה או זעם ציבורי.

"זה היה קשה מאוד לראות. זה עתה סיימתי את השידור והראיתי תמונות מההלוויה. הזכרתי גם את שאר המשפחות שיקיריהן הוחזרו היום (חמישי). הראיתי את ירדן ביבס והשמעתי את הדברים שנשא בלוויה. בשבוע שעבר היה לי כל כך קשה לדבר על זה, על המוות של שירי אריאל וכפיר וההודעה שהם יחזרו לישראל לא בחיים.

עסקתי בסיפור של המשפחה פעמים רבות. כתבתי ב"אוסטרליאן" דיברתי עליהם בטלוויזיה, אבל בדיוק ברגע הזה כשדיברתי אל המצלמה והכרזתי על כך באופן רשמי, הרגש פשוט התשלט עליי. זה ריגש אותי בצורה כה עמוקה. אני חושב שכל הורה הרגיש את זה, כל הורה או כל יצור אנושי חייב להרגיש את הכאב של המשפחה הזאת ואת כאבן של המשפחות האחרות.

אני חושב שמה שהופך את הסיפור הזה לעוצמתי במיוחד עבור כולנו ברחבי העולם, יהודים או לא יהודים, הוא שנחשפנו לכל זה עוד בזמן שהתרחשו הזוועות של שבעה באוקטובר. הרגשתי שחובתי כעיתונאי, ככתב וכפרשן היא להעביר כמה שיותר מהתחושות הללו לצופים שלי. ראיתי כל כך הרבה קטעים איומים שהופצו על ידי חמאס ואחרים, הסטרימינג בשידור חי והסרטונים שהסתובבו, אז ראיתי את כל הדברים האלה במו עיניי".

"בתור אבא לבנים בעצמי או בכלל כבן אנוש היה לי קשה לצפות בתמונות של בני המשפחה. הרגשתי כל כך הרבה כאב על שירי וכמובן כל כך הרבה הערצה על הצורה שבה היא חיבקה את ילדיה הקטנים כמו שכל אמא הייתה עושה, ואז נלקחת בפחד ובאימה מוחלטת. כמובן שבכל יום שעבר מאז, חשבתי עליהם וקיוויתי שהם יהיו בחיים. ולמרות הדיווחים שלא היו מאומתים, בכל זאת קיוויתי. ולכן זה היה כל כך קשה עבורי להבין שזה כל כך סופי. זה אכזרי וזה לא הוגן. האהבה של האמא הזו, האימה על הילדים האלה, זה פשוט בלתי נתפס, אני לא חושב שמישהו יכול להבין את זה. ואני חושב שמעט מדי אנשים ברחבי העולם התמקדו בזה. בכל יום יש כל כך הרבה פרסומים שצריך להפעיל לחץ על ישראל לא לעשות דברים כאלה ואחרים, ואני לא מצליח להבין מדוע אנשים ברחבי העולם לא זועקים ודורשים את שחרור החטופים במיוחד כשמדובר על אמא וילדיה הקטנים".

"אין לי שום בעיה לקחת צד. כשטרוריסטים חוטפים אנשים חפים מפשע, אני בצד של החפים מפשע, זה כל כך פשוט. איך מישהו יכול לא להיות בצד של שירי אריאל וכפיר?! אני חושב שזה בלתי נתפס. עצם השאלה ממלא אותי בייאוש, אבל אני יודע שזו הדרך שבה רבים רואים את זה ברחבי העולם. אי אפשר להיות בצד של הטרוריסט שחוטף אמא עם התינוקות שלה, אז אין לי כל בושה בזה שאני לוקח צד פה. אבל כן, קיבלתי תגובות מאנשים שביקרו אותי ואמרו 'טוב, אתה לא בוכה על ילדים פלסטינים' ואני לא מסכים עם זה. מוות של פלסטינים חפים מפשע ממלא אותי צער באותה המידה, אבל האנשים שאני מאשים בזה הם חמאס! חמאס פתחו במלחמה שהם ידעו שלא יוכלו לנצח, הם ידעו שתושבי עזה ייפגעו במלחמה כזאת, יתרה מכך, המלחמה נועדה לגרום למותם של רבים מבני עמם במטרה לעשות דמוניזציה לישראל. זו אסטרטגיה שכבר ראינו פעם אחר פעם. אני חושב שזה טראגי לחלוטין שילדים פלסטינים מתים, אבל גם מותם נגרם בגלל מסע הרצח הניהיליסטי של חמאס וזה פשוט נורא.

קיבלתי גם הרבה תגובות מאנשים בישראל, ברחבי אוסטרליה מעבר לים, מניו יורק, ודרום אפריקה. אני אסיר תודה על המילים החמות אבל אני לא כל כך מבין את זה. לא עשיתי דבר חוץ מלעשות את עבודתי ואני לא חושב שזה משהו מיוחד. הסיבה הנוספת לכך שהקליפ הזה קיבל כל כך הרבה תשומת לב היא בגלל שנאבקתי להכיל את הרגשות שלי, שזה לא משהו שיכולתי לשלוט בו. בזמן שאמרתי את המילים האלה אני חושב שכל ההורים, כל בני האדם בוודאי חשו הרוסים לחלוטין ממה שנעשה למשפחה הזו וחשו שהמעשים של חמאס הם בזויים, בלתי נסלחים ופשוט בלתי נתפסים עבור בני אנוש".

שאלנו גם על העלייה במפלס האנטישמיות באוסטרליה מאז שבעה באוקטובר וביתר שאת בחודשים האחרונים. יותר ויותר מעשי אלימות נגד בני הקהילה היהודית מדווחים בתקופה אחרונה ונראה שהממשלה חסרת אונים. כריס קני מאמין שהיה ניתן למנוע או לפחות למתן את התופעה: "הדבר הראשון שהייתי אומר הוא שלעולם לא אמעיט בערך של זה ,אבל אתם צריכים להבין (האנשים מחוץ לאוסטרליה) מדובר במיעוט זעיר בתוך החברה האוסטרלית, זו לא הדעה השלטת באוסטרליה. ההשקפה השלטת באוסטרליה היא של תמיכה בישראל ותמיכה בשחרור החטופים. אבל אחרי שאמרתי את זה, אומר שהעלייה במפלס האנטישמיות כאן באוסטרליה היא דבר נורא. עסקתי בזה רבות בתוכניות שלי וכתבתי על כך כבר ביום שאחרי שבעה באוקטובר, כשאיש דת מוסלמי נראה חוגג את הטבח ברחובות סידני מלווה במספר אנשים לא קטן.

"אני מאמין שהכישלון של הממשלה ושל הרשויות לפעול בנחישות ולגדוע את התופעה כבר מיומה הראשון נתנו לגיטימציה לאנשים האלה. למחרת בלילה כבר ראינו את תמונות הזוועה מחוץ לבית האופרה בסידני שאנשים קראו קריאות קשות נגד יהודים ,זה היה נורא לראות את זה.

אני חושב שיש מספר גורמים שהשפיעו על העלייה במפלס האנטישמיות. הראשון הוא האנטישמיות שמוטמעת בחלקים מאוכלוסיית המוסלמים באוסטרליה, יש קהילה גדולה למדי וחלקם די פונדמנטליסטיים.
שנית, אנשי השמאל הקיצוני שפעילים מאוד באוניברסיטאות שלנו ליבו את אנטישמיות כי הם דחפו הרבה מידע אנטי-ישראלי ומידע מוטעה שהציג את חמאס כסוג של כוח שחרור לגיטימי לעם הפלסטיני ולא כארגון הטרור האיסלאמיסטי שהוא באמת. הם מכניסים את ישראל למשבצת של הקולוניאליסטית ואת הפלסטינים למשבצת של הקורבנות. ולמרות שיש כמובן מקום לדיון פוליטי סביב חלק מהסוגיות הללו, אבל הדרך שבה זה נדחף על ידי השמאל הקיצוני כאן היא מאוד מטעה וזה יוצר הרבה איבה כלפי היהודים".