עשרה חוקרים, ביניהם שלושה אלופי משנה ותת אלוף המתמחים במודיעין ניסו להתחקות במשך שמונה חודשים אחר הדרך שעשה חמאס בעשור האחרון אל מלחמת חרבות ברזל. לאחר בחינה של עשרות אלפי פריטי מידע, כולל חקירות של מחבלי נוח'בה וקצין בכיר מאוד בחמאס שנעצר בבית החולים שיפא בעזה, פרטי התחקיר שלהם נחשפים היום (חמישי). בצה"ל הובהר כי תוצאות התחקיר עדיין אינן משלימות את התמונה, וכי לא עולה מהן תשובה חדה וברורה.
תהליך קבלת ההחלטות בחמאס לפני המלחמה: 2014-2021
אחרי מבצע צוק איתן בקיץ 2014, יחיא סינוואר העריך כי חמאס מסוגל להגיע להישגים גדולים יותר מול צה"ל, והחל לבנות את הזרוע הצבאית בחמאס לתרחיש גדול.
סינוואר, מוחמד דף ומרואן עיסא העריכו כי חמאס מסוגל לצאת למתקפת פתע נגד צה"ל. דף האמין ב"שחרור פלסטין בוודאות", הנייה האמין שזה בר השגה וסינוואר ראה את עצמו כמנהיג שיביא לפריצות דרך חדשות. לעומתם, ישב מחוץ לרצועת עזה חאלד משעל ונוספים, שחשבו אחרת וניסו לחתור להסדרה בדרך פרגמטית יותר.
מערכת הבחירות בחמאס החלה בסוף 2016 והסתיימה בתחילת 2017. סינוואר נבחר, וכבר אז נאמר עליו ברחוב הפלסטיני שהוא פזיז, ושהוא יוביל את חמאס למלחמה. המצרים צמצמו את זרם החשמל לרצועת עזה, והפלסטינים יצאו להפגנות. סינוואר החליט להפנות את הזעם והביקורת בהפגנות על הגבול הישראלי. מחאות אלימות והפגנות על הגדר הסתיימו בהבנות בין ישראל לחמאס, עד ל"הסדרה".
לכאורה, סינוואר פנה ל"הסדרה", אך בפועל הוא המשיך להיערך למלחמה הגדולה. באחד המסמכים של סינוואר, עליהם צה"ל הניח את ידו, נראה כי הוא רואה סדר עדיפויות ברור: "שחרור פלסטין, מצור ומצב האנשים". עוד אמר סינוואר כי החלפת סדר העדיפויות כרוכה בהכרה באויב הציוני, ולכן הוסיף: "אנו זקוקים לפתרונות זמניים". בחמאס החלו לקדם את "התוכנית לשבירת ההגנה של אוגדת עזה". במקביל, לטענת צה"ל, החלה הרכבת התוכנית המכונה "חומת יריחו".
צמרת הזרוע הצבאית בחמאס הקימה מטות, ביניהם המטה המבצעי בראשות בכיר חמאס ראאד סעד. הוא בנה כוח, ורקם תוכנית: באמצעות 3,000 מחבלים, חמאס יתקוף מוצבים פלוגתיים וגדודיים של צה"ל ויישובים וייקח שבויים. חמאס הקים מסגרות ייעודיות כדי לבצע תקיפות מעל ומתחת לקרקע, עם כוחות בסדר גודל של פלוגה לפחות ותוכניות הטעיה מקיפות לכל הדרגים.
לפני מבצע שומר חומות, בשנת 2021, חמאס בחן את היקף ואיכות הכוחות שלו והעריך כי הוא אינו מוכן לעימות רחב עם ישראל, מאחר וזה כרוך בשינוי די גדול במבנה הזרוע הצבאית. להערכתם, הרעיון להקים גדודים לא מתקדם בצורה מספקת, בעיקר בגלל פוליטיקה ארגונית, וויכוחים על סמכות ואחריות, מג"דים שלא מצליחים לצבור כוחות, מגפת הקורונה, עיכוב באימונים וקושי תקציבי.
2021: מבצע שומר חומות
שבע שנים אחרי שנרקמה לראשונה במוחו של סינוואר השאיפה לפתוח במערכה גדולה מול ישראל, הרמטכ"ל אביב כוכבי הציג את מבצע שומר חומות כסיפור הצלחה. אמנם, כך עולה ממסמכים שאותרו, בצמרת חמאס ראו בתוצאות המבצע הישג גדול עבורם. עד כדי כך, שה"הצלחה" מובילה את חמאס להגות את מה שיהפוך להיות המתקפה ב-7 באוקטובר.
במסגרת תחקירים שקיים חמאס אחרי מבצע שומר חומות, הוא רואה במלחמה כדבר אפשרי, והגדיר את תוצאות המבצע כ"ניצחון אסטרטגי, ולא טקטי". במסמך משנת 2021 נכתב כי: "מפלתה של ישראל אינה דבר בלתי אפשרי. עלינו להתכונן לקראת השחרור. הדבר הפך כעת בר מימוש".
ירי הרקטות לירושלים, ההצלחה להצית את זירת הפנים והתמיכה מחברי ציר הרשע עודדו את צמרת חמאס. באחד המסמכים נכתב כי "ישראל טענה שהרסה 100% מהמנהרות, אולם אורך המנהרות של חמאס ברצועה עולה אז על 500 ק"מ, וההרס בהן אינו עולה על 5% משטחן". בחמאס אומרים שצה"ל עשה כל כך הרבה במבצע, ואילו הם, חמאס, ספגו מעט. במקביל, מתקבלת ההחלטה לפרק את התוכנית לפעולה עם כוחות בסדר גודל של גדוד, ולעבור לפעולה בפלוגות.
אחרי מבצע שומר חומות
בחמאס החלו להאיץ את בניין הכוח למלחמה עם ישראל, תוך חידוד של התוכניות המבצעיות. המועצה הצבאית המצומצמת, הכוללת את סינוואר, עיסא, דף, רנדור, מחמד סינוואר, אבו טמאעה, אליה וסלאמה החליטה במאי 2022 לקדם את תוכנית המלחמה בעוד שלב. לפי המסמכים, הם קבעו את מועד הביצוע לאוקטובר 2022. עד היום, לא ברור למה זה לא קרה במועד המדובר.
באותם חודשים פנה חמאס לתהליך המו"מ להסדרה עם ישראל. בצה"ל לא ידעו להגיד בשלב זה האם מדובר היה בהונאה אסטרטגית או "תועלת תדמיתית" שנועדה לשרת את המטרה של כיבוש והשמדת ישראל. בפועל, הצליחה המועצה הצבאית לשכנע שפניה להסדרה. במקביל, תהליך הרגלה משמעותי ורחב מתרחש בין חמאס וצה"ל. באותם הימים, חמאס ממשיכים לחפור מנהרות כחלק מההונאה, ויוצרים מצג שאם תהיה להם כוונה עתידית לחדור לישראל - זה יהיה דרך מנהרות. במקביל, בצמרת חמאס דיברו על תיאום המתקפה עם ציר הרשע, בדגש על חיזבאללה ואיראן. חמאס היה מעוניין לעבור מהגנה להתקפה, כאשר ציר הרשע יישולב בהתקפה.
באותה שנה, עלתה לאוויר סדרת טלוויזיה בשם "אגרוף החופשיים", בה הוצגו תרחישים דומים לאירועי 7 באוקטובר, בניהם חדירת טנדרים וטבח של אזרחים וחיילים. כמו כן, מוחמד סינוואר החליף את ראאד סעאד כראש המטה המבצעי שקידם את האימונים בפריצת הגדר.
בספטמבר 2022, עלתה האפשרות לממש את "הפרויקט הגדול" בחגי תשרי. להגדרתם, הייתה קיימת "בשלות תפיסתית ואופרטיבית גבוהה" להתקפה. המוכנות כבר אז עמדה על כ-80-85% למלחמה אסטרטגית, להגדרתם. כבר אז אמר סינוואר לסובבים אותו שיש בכך סיכון גדולֿ, אבל שזה יצור עבור חמאס הרבה הזדמנויות.
במחצית הראשונה של 2023, חמאס הידק את התיאום עם הציר. בינתיים, צה"ל פעול בגדה המערבית, סוגיית האסירים הביטחוניים נותרת על קנה והמו"מ בין ישראל וחמאס על שבויים ונעדרים אינו מתקדם. בישראל נערכות באותה העת ההפגנות נגד המהפכה המשפטית, אך בצה"ל הבהירו שככל שהעמיקו בתחקיר - לא נמצאה עדות מפורשת על כך שהמחאה ברחבי הארץ השפיעה על רצון חמאס לצאת להתקפה. כמו כן, מהמסמכים עולה שבחמאס שקלו להפעיל את כוחותיהם לפני 7 באוקטובר, אך הביצוע נדחה עוד לפני שפרצה המחאה.
בחמאס הוחלט באותם ימים לא לקיים תרגילים שקטים ולא להגיע להסלמות עם ישראל. לראייה, גם כשישראל תקפה את הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני, בחמאס לא התערבו. בקיץ 2023, בחמאס העריכו שחסן נסראללה יתמוך בהם ברגעי הפשיטה מרצועת עזה לישראל.
אחרי 7 באוקטובר
יחיא סינוואר קבע מספר כללים להתנהלות חמאס אחרי המתקפה, בין היתר - כפיית תנאים ברורים על ישראל. עוד העריכו בחמאס, שהתלקחות ביהודה ושומרון היא עניין של זמן, ואף העריכו שתרחיש זה עשוי לכלול את נפילת הרשות הפלסטינית. עוד העריכו שיתפתחו עימותים רחבים בירושלים והסביבה, והאמינו שאם בעלי הברית של חמאס יצטרפו - ישראל תקרוס.