כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הגה את רעיון ה-MAGA "להשיב את אמריקה לגדולתה" אי שם בימי הקמפיין הראשון שלו לפני יותר מעשר שנים, הוא לא דמיין (או אולי כן) שעשור אחד מאוחר יותר האידיאולוגיה הלאומנית שלו תתפשט כאש בשדה קוצים ותהפוך לכוח המרכזי שמשפיע רבות על המדיניות בחלק לא מבוטל ממדינות המערב.
מדינות אירופה, שחוו על בשרן את ההשלכות הכואבות של לאומנות שיצאה משליטה, בחרו בשנים שאחרי המלחמה ללכת רחוק ככל הניתן מהקו הלאומני והגיעו במרוצת השנים למחוזות בעייתיים של הגבלות על חופש ביטוי, אוזלת יד בטיפול בסוגיות מהותיות עבור אזרחיהן ואימוץ של ערכים אנטי דמוקרטיים אחרים.
תוצאות הבחירות האחרונות בגרמניה משקפות את המגמה הגוברת של פנייה ימינה ברחבי אירופה בשנים האחרונות, ומאחוריה עומדות מספר סיבות עמוקות.
הנדידה של אירופה לכיוון הימין הפוליטי יכולה להתפרש ממספר זוויות, אך העיקרון שמניע את התופעה ברור. התקופה הנוכחית, שהתאפיינה במשברים ביטחוניים, חבתיים, בריאותיים וכלכליים, יצרה תחושה של חוסר שליטה ובלבול בקרב רבים. תחושת אובדן השליטה בזמן מגפת הקורונה והצעדים החריגים שנקטו הממשלות הובילו לעיתים לכעס כלפי הממסד. בנוסף, משבר ההגירה המתמשך החריף עם פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה והוביל לעליה חדה במפלס האלימות והטרור באירופה, בעיקר כאלה בהם לקחו חלק מבקשי מקלט. כל זה, בתוספת המשבר הכלכלי שהגיע אחרי הקורונה יצר תחושת תסכול ציבורי נרחבת, כששאלות רבות נשארו ללא תשובות ברורות מצד ההנהגה.
הימין הפוליטי, במיוחד הפופוליסטי, ניצל את המצב הזה כדי להטיל את האחריות למצב על המהגרים ומבקשי המקלט ובאופן כללי על תופעת הגלובליזציה. הבעיה, במובנים רבים, מוצגת כמאבק בין הזהות הלאומית לבין הגלובליזציה (למשל, החברות באיחוד האירופי). המאבק הזה מציב את תחושת הזהות הלאומית כמחסום להישרדותם של האזרחים, והפוליטיקאים בימין הפופוליסטי מאמצים אותו כדי לחזק את התמיכה באידיאולוגיה שלהם ולהגביר את האחיזה בחלקים לא קטנים מהציבור.
בנוסף לנושא ההגירה, שמחבר את תנועות הימין באירופה, גם המלחמה באוקראינה מהווה מקור למחלוקות רבות. במדינות כמו גרמניה, התמיכה הרבה, במיוחד הכלכלית, באוקראינה נראית בעייתית לאור המצב הכלכלי במדינה. האזרחים סובלים מעלויות מחיה גבוהות וסטגנציה כלכלית ממושכת, מה שגורם לתסכול כלפי התמיכה במלחמה. רוב תנועות הימין הפופוליסטי באירופה קוראות לסיום מהיר של הסכסוך, ובמילים פשוטות - "תנו לפוטין מה שהוא רוצה, תפסיקו את המלחמה ותנו לנו להמשיך בשגרת חיינו".
באיטליה, למשל, שולטת מאז 2022 קואליציה ימנית לאומנית בראשות מפלגת "האחים של איטליה" תחת הנהגתה של ג'ורג'יה מלוני, ראש ממשלתה הנוכחית. תומכיה של מלוני, ובמיוחד צעירים רבים, מאמינים כי יש לשוב ולבנות את איטליה לימיה הגדולים, תוך הגבלת ההגירה ושבירת המונופול של האליטות המסורתיות.
עלייתה לשלטון עוררה חשש ברחבי היבשת, כאשר העיתון הגרמני "שטרן" אף כינה אותה "האישה המסוכנת ביותר באירופה". למרות שמלוני עומדת בראש הממשלה הימנית ביותר באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה, מאז שנבחרה היא פעלה בצורה זהירה ואחראית, תוך שמירה על שיתוף פעולה עם שותפיה הפוליטיים, ומחויבת לשמירה על הסטטוס קוו. בין הצעדים השנויים במחלוקת שמלוני קידמה היו חוקים נגד פונדקאות, לצד רפורמות בתחום הבריאות והעבודה, רפורמות שזכו להתנגדות ציבורית נרחבת בשנה שעברה.
בניגוד להבטחות הבחירות של מלוני ומפלגתה, לאתגר את השותפות בין איטליה לאיחוד האירופי, בפועל היחסים בין ממשלת איטליה לאיחוד יציבים וטובים כשנציגי מפלגתה של מלוני אף מכהנים בעמדות בכירות במועצת אירופה ובפרלמנט האירופי.
חירט וילדרס מנהיג מפלגת "החופש ההולינדי" היה ידעו בעבר בדעותיו האנטי-מוסלמיות ובהתנגדותו לחברות באיחוד האירופי. מפלגתו ידעה במשך השנים עליות ומורדות עד שלקראת הבחירות של 2023 וילדרס מיתן לא מעט את המצע של מפלגתו והצליח למצב אותה כמפלגת מרכז-ימן עם אג'נדה ברורה בנושא ההגירה. וילדרס הצליח במידה רבה להפוך את הדאגות הרבות של בני הדור הצעיר לפתקים בקלפי והפך את מפלגתו למפלגה הגדולה בפרלמנט ההולנדי (אם כי נאלץ לוותר על תפקיד ראש הממשלה). וילדרס דאג להדגיש את העובדה שבתקופה של משבר (כלכלי, חברתי וכו') למדינה אין את היכולת לדאוג גם לפליטים ולמהגרים, טענה שחיברה אליו לא מעט מצביעים שלא היו מעיזים בעבר להצביע למפלגה שכזו.
הונגריה היא המדינה הימנית ביותר ביבשת אירופה כך קבעו מספר מחקרים שערכו בשנים האחרונות חוקרים במכון CEU לחקר הדמוקרטיה בבודפשט. מפלגתו של ראש הממשלה ויקטור אורבן אמנם מוגדרת כימין-פופוליסטי אבל בפועל קרובה יותר למרכז ימין בהתאם הלגדרה העצמית של מרבית המצביעים ההונגרים. בעבר מפלגת יוביק האנטישמית הייתה חברה בממשלה אך כיום הסנטימנט הציבורי מתון יותר תוך המשך השמירה על העקרונות שנתפסים כחשובים בהונגריה: שמירה על הגבולות והגבלת ההגירה.
בקיץ האחרון המתח בין בודפש לבריסל הגיע לשיא חדש עם פסיקה שנויה במחלוקת של בית המשפט האירופי לצדק, לההטיל קנס של 200 מיליון אירו על הונגריה על כך שהפרה את תקנות בקשת המקלט של האיחוד, ומיליון אירו נוספים בכל יום נוסף שבו לא תציית לתקנות. הונגריה בתגובה הודיעה שבמידה והאיחוד האירופי יאכוף תקנות שלא יאפשרו להונגריה לעצור מהגרים בגבול, הונגריה תציע לכל מהגר "כרטיס טיסה בכיוון אחד לבריסל -בחינם".
מפלגת החירות האוסטרית, מפלגה שגם היא מתנגדת להגירה ולסיוע האירופי לאוקראינה, זכתה בחודש ספטמבר האחרון במרבית הקולות בבחירות הכלליות במדינה. אך למרות הפופולאריות הציבורית המפלגות האחרות החליטו לא לשתף פעולה עם החיתוך החד ימינה וסרבו להקים קואליציה בראשות מפלגת החירות, מה שהוביל לזעם בציבור. הקואליציה שכן קמה בסוף קרסה מספר חודשים לאחר מכן ומנהיג מפלגת החירות הרברט קיקל קיבל לאחרונה לידיו את המשימה להקים את הקואליציה הבאה, אך הוא כשל גם הפעם וכעת מסתמן כי הקואליציה שתוקם תורכב בעיקר ממפלגות המרכז ותשלח את מפלגת החירות לאופוזיציה. קיקל קרא לקיים במהרה בחירות חדשות שישקפו לדבריו את רצון העם.
גם בבריטניה התנועה הפופוליסטית נמצאת בעליה איטית אך יציבה. בעבר הייתה זו מפלגת העצמאות הבריטית UKIP שהייתה מהכוחות שהניעו את פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי. המנהיג שלה אז נייג'ל פראג', מתנגד חריף לאיחוד האירופי ולהגירה, הוא דמות בולטת בקרב היורוסקפטים ובעל דעות מוצקות בכל בנושא הגירה. פראג' מאמין כי יש צורך להקפיא את כניסתם של כל המהגרים הלא-חיוניים ולגרש באופן מידי מהגרים עם עבר או הווה פלילי. המפלגה עברה שינויים רבים ולבסוף מרבית החברים פרשו ממנה לקראת משאל העם על ה BREXIT והקימו את מפלגת רפורמה לבריטניה, 5 מנציגיה מכהנים כיום בפרלמנט הבריטי. ממשלת הלייבור שנמצאת כיום בשלטון מתמודדת עם ביקורת יומיומית ועם קריאות מצד חברי "רפורמה" להפסיק לאלתר את התמיכה באוקראינה ולקדם גירוש מהגרים משטח הממלכה. ראש הממשלה סטארמר אף הודיע לפני מספר חודשים על כוונתו להעביר רפורמה בתחום ההגירה שתקשה משמעותית את תהליך קבלת האזרחות למי שהגיעו לבריטניה באופן לא חוקי.
אחרי שתרם לא מעט להישג של אלטרנטיבה לגרמניה אילון מאסק עבר למטרה הבאה מפלגת VOX בספרד, מפלגה יורוסקפטית שמוגדרת כימין לאומני ובעיקר מתמקדת בנושאי הגירה. VOX אמנם התחזקה מאוד ברמה המקומית אך התרסקה בבחירות האחרונות לפרלמנט . מאסק צייץ היום כי מפלגת VOX הימנית תתחזק משמעותית בבחירות הבאות, וכשאילון מטיל את כובד משקלו מאחורי הדרך למעלה נראית סלולה.
על אף המגמה הברורה שהסקירה הנ"ל מתמקדת רק בחלק ממנה, נראה שברוב המדינות בהן עלה כוחו של הימין הקיצוני, הממסד הישן מצליח לשמור על כוחו הפוליטי ולבלום (לפחות לפי שעה) את הנחשול הימני. מנגד, הקצוות (גם הקצה השמאלי) ממשיכים להתחזק כך שבהחלט יתכן שבעתיד הלא רחוק, הם גם יצליחו לעבור לקדמת הבמה. המסר הקולע, ההתמקדות ברשתות החברתיות ופניה לצעירים שבשנים הקרובות יהפכו למצביעים לגיטימיים, יכולים בהחלט לצייר מחדש את המפה הפוליטית באירופה כבר בשנים הקרובות.