עימות חדש בין בג"ץ לבתי הדין הרבניים: הרב הראשי הספרדי לישראל, הרב דוד יוסף, המשמש גם כנשיא בית הדין הרבני הגדול, שלח בסוף השבוע האחרון מכתב חריף לכל דייני בתי הדין הרבניים בישראל, ובו האשים את בג"ץ בפגיעה חמורה במעמד בתי הדין הרבניים ובמסורת ישראל.
"בימים אלו, עם ישראל מתאחד בכאב ובאהבה אל אחינו החטופים והנרצחים. קשה לנו מאוד ואיננו יכולים לשתוק שדווקא בשעה קשה כזאת לעם ישראל, נעשתה על ידי בג"ץ פגיעה קשה בבתי הדין הרבניים ובמעמדם ובמסורת ישראל", כתב הרב יוסף.
המכתב החריף נשלח בעקבות פסק דין דרמטי של בג"ץ שקבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים שנמצאים בהליך גירושין. מדובר בחזרה על הלכה משפטית שנקבעה עוד בסוף שנות ה-60, אך כעת - בג"ץ מבהיר כי אין יותר מקום לפרשנות אחרת.
פסיקת בג"ץ שעוררה סערה
פסק הדין נכתב על ידי השופטת הדתייה יעל וילנר, אליה הצטרפה השופטת רות רונן, נגד דעתו החולקת של השופט הדתי הנוסף בהרכב, נעם סולברג. על אף שמדובר בהחלטה שמבוססת על הלכה משפטית ותיקה, נראה שבפועל בתי הדין הרבניים נהגו במשך שנים לדון גם בתיקי מזונות ילדים, והפסיקה הנוכחית עשויה לחולל מהפכה בתחום.
לדברי עו"ד הילה וינטרוב, מומחית בדיני משפחה, מדובר בצעד דרמטי שמשנה את כללי המשחק: "סוף לכריכת מזונות ילדים בבתי הדין הרבניים - מהיום, כל תביעה למזונות ילדים חייבת להידון בבתי המשפט לענייני משפחה בלבד, אלא אם שני ההורים מסכימים אחרת. מדובר במהלך שיחסל כמעט לחלוטין את האפשרות של גברים לכפות על נשותיהם להתדיין בנושא המזונות בבתי הדין הרבניים, שם פסקי הדין נוטים להיות נמוכים יותר".
מעבר להשלכות על ענייני גירושין ומזונות, ההחלטה של בג"ץ מהווה מכה נוספת לסמכותם של בתי הדין הרבניים. "הקביעה של בג"ץ מציבה גבול ברור לגבי היקף שיפוטם של בתי הדין הרבניים. בעבר, הם פעלו מתוך הנחה שהם מוסמכים לדון במזונות ילדים, אך כעת נקבע חד-משמעית כי סמכות זו אינה בידיהם", מסבירה וינטרוב.
האם מדובר בעוד פרק בקרב הבלתי נגמר בין בג"ץ לבין בתי הדין הרבניים, או שמא מדובר בצעד נוסף במהלך השנוי במחלוקת של המהפכה המשפטית? דבר אחד בטוח - הסערה כבר כאן.