באלו המבורגר: "איזה מלך עומר, איך עמד שם וחיבק את החמאסניק"

בבית משפחת שם-טוב, אחד מששת המוקדים שבהם השמחה מתערבבת במתח, התאספו משפחתו וחבריו הקרובים של עומר כדי לצפות בו ברגעיו האחרונים כשבוי, בעיצומו של מופע התעמולה האכזרי של חמאס. כעת הם בדרך לראותו שוב - הפעם לא כקלף מיקוח, אלא כאדם חופשי, לאחר שהועבר לידי הצלב האדום בדרכו לישראל.

הרגעים שלפני כן היו רוויי מתח. רומי, חברתו של עומר, אמרה: "בא לי רק לחבק אותו ושיחזור למשפחה שלו. הם בטח מאוד בלחץ, ואנחנו מתרגשים ברמות. מה שלא יהיה - יהיה טוב. ניתן לו את הזמן שמגיע לו. לא הצלחנו לישון בלילה מרוב התרגשות, אנחנו מחכים לרגע הזה כל כך הרבה זמן."

"איזה גבר הוא, איזה עומר זה! הוא פשוט עשה להם את ההצגה שהם רצו. עמד שם ולא ספר אותם עם חיוך, חיבק את המחבל," סיפר אחד מחבריו. רומי, הלל ויהונתן הוסיפו לוואלה: "אי אפשר להסביר במילים, הוא בן אדם מטורף, מלך העולמות. לא ציפינו למשהו אחר. בא לי לצרוח לשמיים, טוב לראות אותו, התגעגענו ברמות," אמרה רומי. "הוא שמר על ההומור שלו, חיבק שם את כולם, אני רק מחכה להודעה בערב - יאללה, ישיבה אצלי, זה הולך לקרות היום בערב, איך שהוא יצא מהאוטו. זה עומר, שלא יכולנו לראות אותו 505 ימים. עומר חיבק את החמאסניק - איזה מלך!".

אחד מחבריו הוסיף בהתרגשות: "איזה גיבור, תמיד ידענו שהוא חזק, אבל לראות אותו שם ככה, עומד בביטחון, זה פשוט נס. אני בטוח שהוא שמר על עצמו ושמר גם על אחרים."

חברה קרובה אמרה לוואלה: "ברגע שראיתי אותו על המסך, פשוט פרצתי בבכי. כמה חיכינו לראות את החיוך הזה שוב. הלוואי שיחזור כבר הביתה, מחכים לו כאן באהבה ענקית."

חבר נוסף סיפר: "איזה תותח. לא ראיתי אותו ככה מאז הצבא, עומד יציב, מחייך, מלא חיים. אין ספק שהוא חזק, והוא יחזור אלינו בקרוב."

יהונתן הוסיף: "עומר תמיד היה אחד שלא נותן לשום דבר לשבור אותו. אם הוא מחבק אותם, סימן שהוא משחק את המשחק כמו שהוא יודע. חכם, מחושב, תותח! אני רק מחכה לרגע שהוא ייכנס הביתה ונוכל לחבק אותו חזרה".

איתי, בן דודו של עומר, אמר לוואלה: "זו התרגשות שאי אפשר להסביר, אנחנו יושבים כאן על קוצים וחיכינו לרגע הזה." רומי הוסיפה: "מחכים כבר שיפגוש את מלכי ושלי, שיחזור לחיים שלו ושיחזור לאחים שלו. אמאלה, פשוט אמאלה - שיחזור כבר אלינו".

ליאת, בת דודתו, אמרה לוואלה: "חלמנו על הרגע הזה במשך 505 ימים. לא הפסקנו להאמין לרגע שהוא יגיע. הבטן התהפכה לנו בלילה מרוב התרגשות, אנחנו מחכים כבר לראות אותו ולחבק אותו. כשאני אראה אותו, אני חושבת שדבר ראשון פשוט אבכה - אבכה מרוב אושר שהוא כאן איתנו. אני מחכה לרגע הזה בקוצר רוח."

לפני השחרור, ברחבי הבית והחצר, ההתרגשות הגיעה לשיא. כל רגע שחלף הרגיש כמו נצח, והמתח הורגש בכל פינה. המשפחה, החברים והשכנים עמדו דרוכים, עוקבים אחרי כל דיווח, מחכים לרגע שבו יוכלו סוף סוף לראות את עומר בעיניים, לשמוע את קולו, לחבק אותו אחרי 505 ימים ארוכים של געגוע.

אור בן דרור, חברו של עומר, מספר על התחושות שליוו אותם לאורך התקופה הקשה: "אני חושב שאני וכל החברים היינו במלחמה ענקית לחזרתו. אחרי תקופה כל כך ארוכה חיכינו לוודאות, לכל אות קטן של חיים, לכל סימן. זה כל כך מדהים שזה סוף סוף קורה, שהשחרור הזה הגיע אלינו, שזה גורם לנו לאושר עילאי. השחרור של עומר מסמל משהו גדול יותר - לכל המשפחות שמחכות ליקיריהן. אני חושב כמה אומץ היה למשפחות כדי להתמודד עם כל זה, וזה בלתי נתפס. אבל אנחנו לא נפסיק להילחם עד שכולם יהיו פה."

גבריאל, חבר נוסף, משתף בחוסר השינה והלחץ שקדמו ליום המיוחל: "הלילה הזה היה אחד הלילות הקשוחים שהיו לי. לא הצלחתי להירדם, ובכלל כל השבוע היה מלא בלחץ, ציפייה וחשש. לא ידענו מה יקרה, מה יהיה הרגע הבא. אלו רגשות שלא דמיינתי שאי פעם ארגיש. אני יודע שהמפגש איתו ייקח זמן, שהוא יצטרך להתאושש, אבל זה יהיה רגע מטורף. רגשות שאי אפשר לתאר במילים, משהו שהוא מעבר למה שבני אדם רגילים להרגיש."

ההתרגשות מורגשת היטב גם אצל מטביי, חבר נוסף של עומר, שמדבר בגאווה על המשפחה:
"כל המשפחה שלו גיבורים. הם עברו מסע ארוך וקשה כל כך. מהרגע ששמעתי שהוא חוזר, הרגש הציף אותי, פשוט חיכיתי לזה בקוצר רוח. אני כל כך שמח שזה סוף סוף קורה. אני גאה בהם, שהם החזיקו מעמד כל הדרך הזו. זה רגע של אושר ושמחה."

בזמן שכולם ממתינים לראות את עומר חוזר הביתה, המחשבות נודדות גם אל המשפחה - ההורים שחיכו, שייחלו לרגע הזה יותר מכל. חגית ניסנוב, חברתה של שלי, אמו של עומר, מתארת את הרגע שמחכה להם: "אני אפילו לא מנסה לדמיין מה היא עוברת היום. היא תיפול לזרועותיו, והוא לזרועותיה, וזה יהיה סיום כל כך מתוק ומרגש. אם לי אין אוויר מרוב התרגשות, אני לא יכולה לתאר כמה אין לה. אבל העיקר - שהוא חוזר הביתה."

ליאור ניסנוב, חברתו של עומר, דיברה על הדקות האחרונות של הציפייה: "הדקות האחרונות הן הקשות ביותר, הן פשוט לא זזות. חיכינו 505 ימים לרגע הזה, אבל עכשיו זה קשה יותר מתמיד. אני במתח שיא, במיוחד אחרי אתמול, כששבו גם החללים. אני רק רוצה שהוא יבוא כבר ושנוכל לחבק אותו."

בקרוב, הציפייה הארוכה תסתיים. החיבוק הראשון, הדמעות, המילים שלא יצליחו לבטא את מה שהלב מרגיש. עומר שם-טוב חוזר - והלב של כולם חוזר לפעום יחד איתו.

"זה אושר עצום, הוא פשוט מלך!" אמרה סבתו, שרה אשכנזי, לוואלה. "זה ילד שאין לתאר, אפילו המחבלים אהבו אותו! איזה ילד זה, אלוהים! אני מחכה לתת לו חיבוק ולהגיד לו - אתה מלך! חיכינו לך כל כך הרבה, עברנו ימים קשים, ועכשיו סוף סוף אפשר לנשום לרווחה. אני אומרת 'ברוך הבא' ושמע ישראל שהוא כאן איתנו."

אחותו, דנה, לא הצליחה להסתיר את ההתרגשות: "אני רק רוצה להגיע לבית החולים ולחבק אותו. הוא פשוט מלך, בדיוק כמו שדמיינו. עכשיו צריך למצוא לו סלוגן חדש!"

גם חבריו של עומר התקשו להסתיר את השמחה: "יאללה, ששלי תחבק אותו כבר! תמיד ידענו שהוא ייצא מזה טוב. ראינו על המסך איך הוא נראה מתמרן את המצב, מתחבר לאויבים, שולט במצב. ציפינו לראות אותו בדיוק ככה - אין עליו בעולם!" אמרה חברתה של אמו.

"עומר עוד יציע לנו מסיבה כבר הלילה. הוא ילד גאון, לא נשבר לרגע - עשה בית ספר למחבלים. ילד גבר!" אמר אחד מחבריו הנרגשים.

בני המשפחה והחברים מספרים על נחישות יוצאת דופן שהפגין עומר לאורך הדרך. "לא מפתיע שהוא חזר ככה - עם הראש למעלה, כמו מנצח," אמר קרוב משפחה.

"איזה גבר הוא! איזה עומר זה! הוא פשוט עשה להם את ההצגה שהם רצו! עמד שם ולא ספר אותם עם חיוך, חיבק את המחבל," סיפר אחד מחבריו. רומי, הלל ויהונתן הוסיפו לוואלה: "אי אפשר להסביר במילים, הוא בן אדם מטורף, מלך העולמות. לא ציפינו למשהו אחר. בא לי לצרוח לשמיים, טוב לראות אותו, התגעגענו ברמות," אמרה רומי. "הוא שמר על ההומור שלו, חיבק שם את כולם, אני רק מחכה להודעה בערב - יאללה, ישיבה אצלי, זה הולך לקרות היום בערב, איך שהוא יצא מהאוטו! זה עומר, שלא יכולנו לראות אותו 505 ימים. עומר חיבק את החמאסניק - איזה מלך!"

אחד מחבריו הוסיף בהתרגשות: "איזה גיבור! תמיד ידענו שהוא חזק, אבל לראות אותו שם ככה, עומד בביטחון, זה פשוט נס! אני בטוח שהוא שמר על עצמו ושמר גם על אחרים."

חברה קרובה אמרה לוואלה: "ברגע שראיתי אותו על המסך, פשוט פרצתי בבכי. כמה חיכינו לראות את החיוך הזה שוב! הלוואי שיחזור כבר הביתה, מחכים לו כאן באהבה ענקית."

חבר נוסף סיפר: "איזה תותח! לא ראיתי אותו ככה מאז הצבא, עומד יציב, מחייך, מלא חיים. אין ספק שהוא חזק, והוא יחזור אלינו בקרוב."

יהונתן הוסיף: "עומר תמיד היה אחד שלא נותן לשום דבר לשבור אותו. אם הוא מחבק אותם, סימן שהוא משחק את המשחק כמו שהוא יודע. חכם, מחושב, תותח! אני רק מחכה לרגע שהוא ייכנס הביתה ונוכל לחבק אותו חזרה!"