גיוס החרדים לא יורד מסדר היום והפעם עתירה לבג"ץ שתוקפת את הנושא מכיוון אחר. ארגון "אמת ליעקב" עתר היום (שלישי) לבג"ץ, בדרישה לביטול 5,500 צווי גיוס שנשלחו לצעירים חרדיים על בסיס נתונים שצה"ל השיג מהביטוח הלאומי משום שמדובר בהפליה, עוד טוענים העותרים כי המידע שהושג מהביטוח הלאומי הושג דרך פגיעה בפרטיות של תלמידי הישיבה החרדים. בעתירה שנוסחה ע"י עו"ד ישראל גולדמן ממשרד "גיסין-גולדמן" נטען כי "שליחת צווי גיוס ל-5,500 מועמדים לגיוס חרדים הרשומים במוסד לביטוח לאומי כעובדים או כלומדים במוסדות להשכלה מהווה הפליה שכן מדובר בקבוצה מובחנת בזמן שהיה צריך לשלוח את הצווים לכל תלמיד ישיבה חרדי המועמד לגיוס".
בנוסף, עו"ד ישראל גולדמן ממשרד "גיסין-גולדמן", מומחה מוביל בתחום דיני הפרטיות והסייבר, המייצג בעתירה, טוען כי "מדובר במצב לא סביר שצהל אוסף נתונים בניגוד לחוק וצעירים חרדים סובלים מסנקציות מרחיקות לכת על בסיס מידע שהושג בניגוד לחוק. כל אדם, ללא קשר לזהותו, זכאי לאוטונומיה ולאמון בגופים להם הוא מעביר מידע אישי רגיש על עצמו. עתרנו לבג"ץ כדי שיורה על הקפאה מיידית של כל הסנקציות עד לבירור מעמיק של הסוגיות המשפטיות, הנוגעות לצווי הגיוס של אותם הצעירים שפרטיותם נפגעה".
אגף התקציבים מצדד בסנקציות אישיות על חרדים שלא יתגייסו לצה"ל. במכתב ששלח השבוע יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר, ליועצת המשפטית של ועדת החוץ והבטחון, הוא טוען שענישה קולקטיבית על החברה החרדית, על כך שלא עמדו ביעדי הגיוס, אינה אפקטיבית. ולכן, ההשפעה של סנקציות מוסדיות על הישיבות מוגבלת מאוד וגם לתמריצים כלכליים חיוביים, אין משקל אמיתי.
"העלות הכלכלית עבור חודש של שירות מילואים בגין משרת בודד עומדת בממוצע על כ-50 אלף שקלים", כתב גרדוס, "לכן, במצב שבו משרתי מילואים רבים צפויים לשרת במשך בין 80 ל-170 ימים בשנה, העלות המשקית צפויה לעמוד על מיליארדי שקלים בשנה".
גרד'וס מבהיר כי הסנקציות הכלכליות, או התמריצים, אינם מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי להניע את הפרט לשינוי התנהגות, ובמקרה הזה, לעמוד בחובת הגיוס לצה"ל. לפי המודלים הכלכליים, הפרט מקבל החלטות על פי התועלת האישית, ולכן חיבור ישיר בין ההחלטה להתגייס או להשתמט, לבין ההשלכות הכלכליות, הפסקת סבסוד שכר לימוד, מעונות יום והטבות בדיור - צפוי להניב השפעה.
תגובת הביטוח הלאומי: "ישנו מידע על כלל אזרחי ישראל בין אם הם עובדים או לאו. כל העברת מידע, אם הועבר - תמיד יעשה כדת וכדין".