בימים האחרונים התעורר מחדש הדיון הציבורי והביטחוני סביב השאלה האם ישראל צריכה לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. לאור הדיווחים האחרונים על התקדמותה של איראן לעבר פצצה גרעינית, נראה כי ההכרעה קרובה מתמיד. מדובר באחת ההחלטות הביטחוניות המשמעותיות ביותר שעמדו בפני ישראל אי פעם - האם לפעול צבאית או להמשיך ולסמוך על הלחץ הדיפלומטי והסנקציות הבינלאומיות?
תקיפה ישראלית עשויה לעכב את תוכנית הגרעין האיראנית, אך ספק אם היא תוכל לעצור אותה לחלוטין. להבדיל מהפצצת הכור העיראקי ב-1981 והכור הסורי ב-2007, התשתיות האיראניות מפוזרות, מבוצרות ועמוקות הרבה יותר. יכולות התקיפה של ישראל השתפרו משמעותית מאז, אך נותרת השאלה האם פעולה צבאית אכן תוכל להשיג את יעדה המרכזי - מניעת נשק גרעיני איראני.
השעון הגרעיני מתקתק במהירות - האם תקיפה ישראלית באיראן קרובה מתמיד?
מעבר לשיקול הצבאי הטכני, ישנו גם את האיום בתגובה האיראנית. איראן ושלוחותיה -חיזבאללה בלבנון, מיליציות בעיראק ובסוריה, והמורדים החות'ים בתימן - עשויות להגיב במתקפה אזורית רחבת היקף. ישראל תצטרך להיערך למתקפות טילים כבדות, מתקפות סייבר ושיבוש משמעותי של החיים האזרחיים.
ארצות הברית, השותפה הביטחונית החשובה ביותר של ישראל, אינה ממהרת לתת אור ירוק לתקיפה כזו. הממשל האמריקאי ממשיך לדבוק בגישה של לחץ דיפלומטי על איראן, תוך ניסיון להחזיר אותה למשא ומתן על הסכם גרעין חדש. יחד עם זאת, ישנה תחושת דחיפות גוברת בירושלים, שכן הניסיון מלמד שהדיפלומטיה לבדה לא בהכרח עוצרת את ההתקדמות האיראנית.
היסטורית, ישראל הוכיחה נכונות לפעול עצמאית כאשר הרגישה שקיומה נמצא בסכנה. השאלה היא האם אנו ניצבים בפני רגע שכזה, שבו השיקול הביטחוני מחייב פעולה חד-צדדית, גם במחיר של מתיחות עם וושינגטון, הקהילה הבינלאומית ויותר מכך עד כדי פגיעה במרכזים העירוניים של המדינה, כגון הכור בדימונה והאם פעולה קיצונית של מתקפת מנע אכן מסוגלת בכלל להשמיד את הפוטנציאל הגרעיני האירני או שמא יהיה זה בבחינת מכה בכנף לאירנים אך בזבוז והשמדת יכולת ההתרעה של חיל האוויר הישראלי.
ההיסטוריה מלמדת שישראל לא מהססת לפעול כאשר נשק גרעיני עומד על הפרק. אבל המצב באיראן שונה - מדובר במעצמה אזורית עם יכולות צבאיות משמעותיות, רשת בריתות עמוקה, ומערכת גרעין מבוזרת. אם ישראל תחליט לפעול, היא תצטרך לעשות זאת בידיעה כי מדובר במהלך שעלול לשנות לחלוטין את תמונת המצב הביטחונית במזרח התיכון.
לכך נוסף השיקול הכלכלי - כל עימות אזורי רחב היקף ישפיע משמעותית על הכלכלה הישראלית, על המטבע המקומי ועל שוק ההון. מצב זה עלול להעמיק את המשבר הכלכלי הקיים ולהכביד עוד יותר על הציבור הישראלי, שגם כך מתמודד עם יוקר מחיה גבוה ואתגרים נוספים.
כמו כן, יש לשקול את ההשלכות האסטרטגיות לטווח הארוך - האם תקיפה תוביל רק לעיכוב זמני, או שמא תספק תמריץ נוסף לאיראן להאיץ את מאמציה להגיע לנשק גרעיני? האם פעולה כזו תוביל את מדינות ערב הסוניות לשתף פעולה עם ישראל, או דווקא להרחיק אותן?
השעון הגרעיני מתקתק במהירות, אך השאלה הגדולה היא האם ישראל מסוגלת - ובעיקר מוכנה - להתמודד עם ההשלכות של תקיפה. ימים יגידו אם ההנהגה הישראלית תבחר לפעול, או שמא תמשיך לתת לאיראן לרוץ קדימה במסלול שעלול להפוך את המזרח התיכון למקום מסוכן עוד יותר.
כרגע נראה כי למרבה הצער, חלון ההזדמנויות לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית נסגר. כעת, נותר רק לצפות באיראן ממשיכה להתקדם באין מפריע עד להפיכתה למדינה גרעינית.
הכותב הוא אל"ם (במיל') ד"ר אוֹרי נסים לוי, מרצה באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בת"א ויו"ר הפורום הגרעיני העולמי