בצפון עין אחת פקוחה אל מעבר לגבול, והשנייה אל העשייה ביישובים שפונו, לראשונה מקום המדינה. מזה חודשים ארוכים שבגליל המערבי אפשר לחוש את אווירת השיקום. תושבים, עובדים וקבלנים באים והולכים, מפנים הריסות ופסולת בניין, רהיטים שניזוקו ומכשירים את בתי המגורים, את מבני הציבור והתשתיות. בנוסף, יש מתנדבים ופנסיונרים, מהארץ ומחו"ל, ביניהם של הארגון השומר החדש ושל התנועה הקיבוצית שהתגייסו לסייע.
בפרויקט גש"שים (גמלאי שנת שירות) של התנועה, שרוצים לתרום לקהילה, נשלחים להתגורר בקיבוצים שזקוקים לסיוע. אמני מטה אשר נערכים בימים אלה לתערוכת "יוצרים מן הכלל" שעניינה: "הרס ובנייה". הנחת העבודה היא שמרבית האוכלוסייה תשוב הביתה, השאלה היא מתי, ומי יבוא במקום אלה שהחליטו להישאר בעורף כיוון שאיבדו את תחושת הבטחון או התאהבו במנעמי החיים בעורף בכלל, ובמה שיש למדינת תל אביב להציע, בפרט.
הנזקים בבית גדולים, השיקום דורש משאבים רבים והעבודה הצפויה עוד רבה וארוכה. נכון לסיכום שנערך בנובמבר 2024, 2,874 מבנים ניזוקו ביישובי הצפון. 841 מהם ספגו נזק בינוני או כבד ותידרש להם בנייה מחודשת. העיר קריית שמונה, השוכנת על קו הגבול, ספגה את המכה הקשה ביותר עם 382 מבנים שניזוקו. מתוך כלל המבנים שספגו פגיעה - 1,669 הם מבני מגורים, 213 מבני ציבור, 104 תשתיות ועוד כ-150 מבנים חקלאיים. כ-14% מכלל הנזק נגרם על ידי פעילות צה"ל בשטח במהלך המלחמה.
כ-200 אלף דונם של שטחי שמורות וטבע נשרפו עקב ירי של חיזבאללה, ש-90% מיער הרי נפתלי נשרף. לעומת 7,000 דונם שנשרפו במלחמת לבנון השנייה. מנהל מרחב צפון בקק"ל העריך ששיקום הצפון ייקח בין 30 ל-40 שנים, והממשלה אישרה סכום של כ-6.5 מיליארד, כספים שישמשו לשיקום האזור בתום המלחמה.
שורה של תוכניות קודמו בתקופה האחרונה להרחבת היישובים בקו העימות הצפוני בהם יערה, כרם בן זימרה ואבן מנחם ולאחרונה נטועה הממוקם כ-1.5 ק"מ בלבד מהגבול. לצד זאת, בוועדה המחוזית מקדמים תוכניות שיאפשרו בניית מבנים מתועשים בבנייה מהירה, שישמשו בתי מגורים זמניים למשפחות שביתם נפגע. זאת, במטרה לאפשר לתושבים לחזור ליישובים ולקהילות שלהם, ובזמן הזה לשקם את הבתים.
יושב ראש הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, בועז יוסף, אומר כי במהלך הזה יש מסר: "אישור הרחבת יישובים בצפון הסמוכים לגבול הינו סמל לניצחון מובהק של ישראל על ארגון הטרור חיזבאללה שמנסה לזרות פחד בקרב תושבי הצפון". לדבריו, "האויב האכזר ניסה להבריח אותנו מהצפון, אבל התושבים פועלים בדרך ההפוכה ולא רק שחוזרים הביתה, אלא גם מתרחבים ופורצים מעלה מעלה".
מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, הבטיח בשבוע שעבר לתושבים כי "היכולת של חיזבאללה להתעצם ולבנות את עצמו מחדש נפגעה באופן מאוד משמעותי". והוסיף כי הוא מחויב "להמשיך קדימה ולשמר את המציאות הזו". בינתיים, ראשי הרשויות והתושבים כבר עוקבים בדריכות אחר המתיחות הגוברת בדרום, מחשש להתפתחויות אפשרויות בזירה הצפונית שיעכבו את השיבה הביתה, ללא שנמסר ליישובים על שינוי בהערכת המצב או על השפעות על המרחב האזרחי ואופן הפעילות במרחב.
בתוך כך, צה"ל ממשיך לעבות את מערך ההגנה ביישובי קו העימות באמצעות הקמת שני מוצבים כדי להגן על הגליל המערבי. אחד מהם הוא מוצב יהודה, מוצב שהוקם על רכס סולם צור בתוך שטח לבנון, כחלק מאזור חיץ בין דרום לבנון לקיבוץ חניתה, ראש הנקרה ושלומי. בנוסף, הוקם מוצב קבע בצמוד לשכונות מורד ההר ושכונת יערית. מצבת כיתת הכוננות עובתה והמערך הטכנולוגי עובה משמעותית במצלמות, גדרות עם חיישנים, כבישי בטחון ומוקד עירוני "רואה" שיופעל על ידי מוקדניות 24/7. הכול בהשקעה של מיליונים שמזרימה עכשיו הממשלה לטובת הביטחון.
השיקום התגבר מאוד בימים האחרונים אך לא יסתיים במלואו עד 1 במרץ, המועד הרשמי של "השיבה הביתה". אך הסוגייה הבוערת קשורה יותר לניהול חיי השגרה עצמם, בהם מקומות העבודה, העסקים, הבריאות, ובעיקר החינוך. לסוגיה הזו, יש שתי עמדות שונות לחלוטין שמציגות הרשויות הצמודות - המועצה המקומית שלומי והמועצה האזורית מטה אשר.
"מרגע שהממשלה קבעה תאריך אנחנו מחויבים לסייע לה לממש אותו, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים", אומר גבי נעמן, ראש המועצה המקומית שלומי, שממש היום (18 לפברואר), שר הפנים צפוי להכריז עליו כזוכה בקדנציה נוספת בתפקיד, ללא בחירות, לאחר שייתר אותן כשקיבץ סביבו גם את מתחריו וסיעתו נותרה היחידה שעמדה לבחירה. זאת, מתוך "ראיה ממלכתית ובהתחשב בגודל האירוע והצורך להתמקד בשיקום ובהכנות לחזרת התושבים". המהלך כבר זכה למחמאות של השר זאב אלקין: "שלומי דוגמה ומופת לרשות שהבינה את גודל השעה".
מערכת החינוך של שלומי שהועתקה לעכו וקריית חיים, תיסגר בסוף חודש פברואר, ולאחר שבוע של התארגנות תשוב ליישוב ב-9 במרץ. במעלה יוסף מתכוונים לחדש את הלימודים ביישובים כבר ב-2 במרץ, גם אם בהתאמות מסוימות.
מנגד, משה דוידוביץ', ראש המועצה האזורית מטה אשר ויושב ראש פורום קו העימות, מודאג מאוד מהפערים. בין היתר על רקע דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר שלדבריו "חושף מחדלים חמורים המשפיעים ישירות על תושבי קו העימות והצפון". הוא ביקש להזכיר כי "דוחות קודמים של המבקר הצביעו על פערי מיגון משמעותיים באזור והדגישו את הצורך הדחוף בטיפול בהם ועד היום, ועל אף שעברנו השנה מלחמה קשה, תוכנית 'מגן לצפון' טרם מומשה במלואה וזאת על אף שהמדינה הכריזה על חזרת התושבים המפונים אל ביתם ב 1 במרץ".
לא זו בלבד שהוא לא מתכונן להחזיר במועד הזה את מערכת החינוך למבנים שהותירו בקו העימות, הוא מאיים להשבית את בתי הספר העורפיים שהוא מפעיל עבור המפונים במחאה. בהתייחסו להודעה כי גם יישובים שנפגעו קשה, כמו מטולה ומנרה, לא יזכו להארכת פינוי כפי שהובטח למרות ההרס הרב, הוא הכריז כי כל מוסדות החינוך במועצה האזורית מטה אשר יסגרו ב-1 במרץ "כאות מחאה על הולכת השולל ואוזלת ידה של הממשלה".
דוידוביץ' טוען כי הבטחות הממשלה הן אחיזת עיניים ומספר כי "קיבלנו הבטחות, מיני הבטחות וכעת הממשלה, במקום לייצר ביטחון, החמירה את הערפל. שוב ושוב האריכה את הפינוי ברגע האחרון ולתקופות קצרות, והותירה את התושבים תלויים באוויר. עצוב לראות כי הזיכרון הציבורי כל כך קצר. נתניהו ושריו הצהירו מהיום הראשון למלחמה כי יחזירו את תושבי הצפון למציאות של שגשוג, והנה כי כן אנחנו רואים כי גם תקציבים שהובטחו על ידי משרדי ממשלה לא מועברים! לא נסכים לכך בשום אופן. אותנו לא ישכחו!"
"חשוב לראות עשייה בשטח, וכרגע העשייה היא אפס"
הכבישים בדרך לגליל העליון כבר לא ריקים, כפי שהיו בחודשי המלחמה הארוכה. בצמתים שמעמיעד למחניים נרשמים אפילו עומסי תנועה יום-יומיים. השבוע ייערכו בחירות לרשויות מקומיות של קריית שמונה, מרום הגליל, הגליל העליון ומעלה יוסף.
לכאורה, בצפון חזרו לשגרה אך למעשה למרות השקט בגבול הצפון ולמרות שהממשלה שירטטה מתווה של חזרת התושבים המפונים לבתיהם, התחושה בגליל כי בין הצהרות המדינה לבין מעשיה יש פער עצום, פער שאם לא יתמלא בעשיה משמעותית, הרי שביישובי הגליל החיים לא יחזרו למסלול תקין, רבים לא ישובו הביתה והתקוות לפריחה ושגשוג יתבדו.
"אנשים מושפעים ממעשים ולא מדיבורים. גם דיבורים וביקורים של נבחרי ציבור היו מעט מאוד, אבל יותר חשוב מכך לראות עשייה בשטח, וכרגע העשייה היא אפס", אמר בתסכול דרור גביש, איש חינוך מקיבוץ הגושרים, שלפני שבוע שב הביתה עם אשתו וילדיו. "התקופה הזאת הייתה צריכה להיות ההזדמנות הגדולה של המדינה להראות לנו שאנחנו חשובים לה. היינו צריכים לראות בכל מקום עבודות שיקום, חדר המיון הקדמי בקריית שמונה כבר היה צריך לפעול וטרקטורים היו צריכים לעבוד על בניית מבנים לאוניברסיטה. בפועל אנחנו לא רואים כלום בעיניים", הוסיף.
ואכן ביישובים שפונו או שתושביהם נותרו בהם, הציפייה הייתה שזאת תהיה שעתם הגדולה, שהמדינה תסתער במלוא הקיטור ותוציא לפועל תוכניות בתחומי התשתיות, התעשייה, החברה והחינוך. "חוזרים ללמוד בבית ספר עלי גבעה שבכפר גלעדי שנמצא מתחת לכפר עדייסה, ומשם איימו על כל האזור. לא עשו דבר לשפר את המיגון על בית הספר", הציג גביש דוגמה קטנה לחוסר העשייה וקוצר ידה של המדינה.
ד"ר יהל קורלנדר, מרצה במכללה האקדמית תל-חי, חזרה עם שתי בנותיה לביתן במושב בית הלל שפונה במלחמה. היא מגדירה את המצב הנוכחי כ"אי-ודאות וחוסר-בהירות". ולדבריה "יש מסוקים באוויר ונשמעים הדי פיצוצים, טרלול בלתי נגמר". חוסר הבהירות מורכבת מגורמים רבים: מה תהיה תוכנית השיקום? ואם תהיה מדוע טרם גובשה והוצגה? עד כמה בטוח יהיה הגבול והאם חיזבאללה אכן ירוסן? כמה חזקות יהיו הקהילות במסע השיקום שעליהן לעבור?
"ישוב שנכנס לתוך המשבר כשהוא חזק, יעבור אותו טוב יותר, מי שהיה חלש, יהיה לו קשה יותר", סבור גביש. לדבריו, קיבוץ הגושרים, היה עם חוסן קהילתי ולכן ההתאוששות תהיה קלה מזו שיחוו במקומות אחרים. "המדינה לא יכולה לשבת מהצד ולקוות שקהילות יתאוששו. השיקום תלוי מאד בעזרה של הממשלה. כרגע לא רואים מצידה כלום", אמר.
גם למיקומם של היישובים יש משמעות בתהליך הבנייה מחדש; גביש מציין כי קיבוצו לא צמוד גדר ויחסית נפגע מעט מירי החיזבאללה. ליישובים כמו אביבים ומנרה שספגו פגיעות רבות, תושבים רבים עדיין לא יוכלו לשוב לבתיהם. עוד מרכיב משמעותי ייבחן בשובם של הסטודנטים למכללה האקדמית תל חי. אלפי הסטודנטים היוו כוח משמעותי בגליל העליון, כלכלית וחברתית. ההווי הסטודנטיאלי, המסגרות החברתיות שבהם פעלו, הכוח הכלכלי שלהם ותרומתם לתרבות - כל אלה חסרים מאוד מאז החלה המלחמה. "היו פה חיים מאד תוססים וזה לא קיים", אומר גביש.