נשיא בית המשפט העליון הנכנס, יצחק עמית, הצהיר לפני זמן קצר (חמישי) אמונים למדינת ישראל בטקס ההשבעה שמתקיים בשעה זו בבית הנשיא בירושלים. זאת לאחר שלמעלה משנה לא מונה נשיא קבוע לבית המשפט - בשל סירובו של שר המשפטים, יריב לוין, לכנס את הוועדה על מנת לבחור נשיא. לוין סירב לעשות זאת משום שביקש למנות נשיא לעליון בהסכמה רחבה.
לאור סירובו, הוגשה עתירה לבג"ץ - אז שופטי בית המשפט העליון שלחו את העותרים ואת השר להגיע להסכמות - אך המהלך נכשל. לבסוף, בג"ץ חייב את השר לכנס את הוועדה וזאת כונסה ללא נוכחותו ובחרה ביצחק עמית לנשיא ביהמ"ש העליון.
השופט יצחק עמית מצהיר אמונים | צפו
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נשא דברים והתייחס לחרם של נציגי הממשלה על הטקס: "מכובדי, ההתרגשות במעמד החשוב הזה, מהולה גם בכאב. כאב על כך, שבעיצומה של תקופה בלתי רגילה - תקופה שמעמידה למבחן את קיומנו כעם איתן, שבה אויבינו מאיימים על עצם הריבונות שלנו - המעמד הזה מתקיים 'במעמד צד אחד'. כאב על כך שלא נוכחת כאן היום, יחד, הנהגת כלל רשויות השלטון".
הרצוג המשיך: "צר לי מאד שהנהגות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת לא נמצאות כאן עמנו היום כפי שהיה ראוי ומצופה מהן. במדינה דמוקרטית, שהממלכתיות היא נר לרגליה, אין מקום להחרמה של רשות אחת בידי רשות אחרת. אין מקום להפיכת החוק והנוהג לכלי משחק שמשמש למאבקים פוליטיים או ציבוריים, ובוודאי שאין מקום לפסילתו של נשיא בית המשפט העליון שנבחר לתפקידו בהתאם לחוק ולהוראות כל דין".
הנשיא הזהיר משחיקת אמון הציבור במוסדות השלטון: "אנחנו נתונים בתקופה שבה אמון הציבור ברשויות השלטון ובמוסדות המדינה הולך ונשחק. לפיכך, המעמד הזה, של הצהרת האמונים של נשיא בית המשפט העליון, הוא הזדמנות חשובה ביותר עבורנו, לדבר גם על אמון הציבור ברשות השופטת ובמערכת המשפט. הרי מוכרת לכולנו הקביעה, שגם רבים מכם - מכובדי השופטות והשופטים - מצטטים לא אחת, לפיה כוחו של השופט, ולמעשה - חוסנה של המערכת המשפטית כולה - מבוסס על אמון הציבור בהם".
"צריך לומר בכנות: המשבר שהחברה הישראלית נמצאת בו היום הוא משבר אמיתי ועמוק. יש מיליוני אזרחים בישראל שחרדים לאובדן דמותה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. שחוששים כי האיזונים העדינים בין הרשויות נשחקים לטובת הרשות המבצעת, ושזכויות האדם והאזרח לא מוגנות עוד מפני כוחו של הרוב", אמר נשיא המדינה.
עוד הוסיף: "לצידם, יש מיליוני אזרחים בישראל שחרדים אף הם לאובדן דמותה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. שחוששים כי האיזונים העדינים בין הרשויות נשחקים לטובת הרשות השופטת, ושזו מנותקת מהם, 'גוזלת' מהם את הבחירה שלהם ואת מעמדם כרוב, פוסקת לעתים לגופו של אדם ולא לגופו של עניין, ואינה מייצגת את האוכלוסייה על כלל גווניה. הם טוענים, ובמידה רבה של צדק, ששבעים פנים למשפט, אך אלה לא מוצאים כיום את ביטויים המספק במערכת המשפט הישראלית".
הרצוג סיכם: "אני קורא לכם - הנהגת מערכת המשפט - ואומר: לקולות האלה יש משמעות. לביקורות האלה יש מקום. לכאבים האלה חייב להיות ביטוי. צריך להקשיב להם קשב רב, צריך להיות פתוח אליהם, להבין אותם, להפנים אותם, צריך להיפגש איתם - במובן העמוק של המילה - בלב פתוח. בנפש חפצה".
עוד הסביר הנשיא בסיום דבריו: "אני אומר בפירוש: לא כל הצעה היא אסון, לא כל פשרה היא חורבן, לא כל אג'נדה היא אג'נדה עוינת או רעילה, ולא כל שם הוא חילול הקודש או קודש-קודשים. מדינת ישראל זקוקה למערכת משפט שנכנסת לזירה ומוצאת נתיבות לקיום שיח - עם הציבור ובפניו - לא רק באמצעות פסקי דין וחוות דעת; ומשקפת ומבהירה את עמדותיה בנושאים השונים".
גם נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, נשא דברים, והתייחס למשבר סביב מינויו: "תת-התקינה של מערכת בתי המשפט - על עובדיה, רשמיה ושופטיה - היא אך אחד הביטויים לכך שהרשות השופטת אינה נהנית מעצמאות מוסדית מלאה, בניגוד למוסדות אחרים כמו הכנסת, מבקר המדינה, בית הנשיא ובנק ישראל. לכן יש לחזק את עצמאותה המוסדית של הרשות השופטת, שמשמעותה היכולת לנהל את ענייני המערכת באופן עצמאי, ולהקצות בעצמה את המשאבים הנחוצים להבטחת שירות משפטי איכותי ויעיל לציבור. ועיקרו של דבר: על מנת שמערכת בתי המשפט תוכל למלא את תפקידה בשירות הציבור, יש לפעול לחיזוק העצמאות השיפוטית המקצועית של כלל שופטי ורשמי ישראל".
השופט עמית הוסיף: "הרשות השופטת היא צלע חיונית במשולש רשויות השלטון. היא אינה ניצבת מעל הרשויות האחרות אלא פועלת לצדן, כשותפה שוות-מעמד במארג הדמוקרטי של איזונים ובלמים. תפקידה של הרשות השופטת במארג הזה הוא שימור שלטון החוק והגנה על זכויות הפרט מפני פגיעה שלא כדין, בין מצד פרטים אחרים ובין מצד השלטון. בכך פועל בית המשפט כנאמן הציבור, והוא נאמן לציבור - ולוֹ בלבד. על כן, יש לשמור מכל משמר על ליבת העצמאות השיפוטית, שהיא הסמכות והחובה לפסוק ללא תלות, ללא השפעות חיצוניות, ללא מורא, וללא מרות, זולת מרותו של הדין".
"אין זה סוד שהשיח בין שלוש הרשויות בישראל ידע עליות ומורדות לאורך השנים - אך יש לזכור כי המוסדות הדמוקרטיים במדינה אינם קיימים עבור עצמם, אלא עבור הציבור ולמענו", הבהיר נשיא העליון הנכנס. "חובתנו כלפי הציבור היא לחזק ולשפר את השיח הממלכתי והמכבד בין הרשויות. בשם הרשות השופטת אומר כי אנו נכונים להידברות, לשיח ולשיתוף פעולה ענייני, ששם את הציבור והשירות לאזרח בראש מעייניו - ואני מקווה כי נפגוש בהקשר זה יד אחות. גם זו הפעם אחזור ואפנה קריאה לשר המשפטים לקיים את פגישות העבודה הסדירות שנהגו מאז ומתמיד בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון, כפי שנדרש על מנת שאזרחי ותושבי המדינה ימשיכו לקבל שירות איכותי ויעיל ממערכת בתי המשפט".
ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, נשא דברים והתייחס בין היתר לעימות שהתגלע סביב כינוס הוועדה. "עצמאותה של הרשות השופטת עומדת למבחן משמעותי בימים אלה, נוכח הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. הרכב הוועדה הקיים מבטא איזון עדין ובכך מובטח גם העיקרון של אחריותיות כלפי הציבור. איזון עדין זה משתקף גם במנגנון הבחירה - זהו מודל שהוכיח את עצמו לאורך השנים. המאזן בין עצמאות שיפוטית חיונית ושיקולים מקצועיים וענייניים, לבין אחריותיות דמוקרטית הכרחית".
לדבריו של פוגלמן, "הצעת החוק המונחת על שולחן הכנסת מבקשת לערוך שינויים מרחיקי לכת הן בהרכב הוועדה, הן במנגנון מינוי השופטים, שמשמעותם פוליטיזציה ניכרת של הליך הבחירה. גם בהתייחס לאופן מינוי השופטים, מוצעים שינויים מהותיים".
השופט פוגלמן הסביר: "כתנאי למינוי לערכאות הדיוניות, יידרש אישור של נציגי קואליציה, אופוזיציה והשופטים. ולבית המשפט העליון - רוב רגיל של חמישה חברים בכפוף להסכמת נציגי הקואליציה והאופוזיציה, ותוך הדרה מכוונת של נציגי הרשות השופטת ממעגל ההסכמות הרחב הנדרש היום למינוי שופט לבית המשפט העליון".
"מדובר בשינויים שתכליתם פוליטיזציה כמעט מלאה של הוועדה. זהו אינו תוצר לוואי של החקיקה, אלא ייעודה", אמר.
השופט פוגלמן הוסיף: "החשש מפגיעה בעצמאות השופטים ובמקצועיותם אינו תיאורטי. כאשר רוב חברי הוועדה ייבחרו על בסיס פוליטי, וכאשר מנגנון הבחירה ייתן משקל מיוחד לגורמים הפוליטיים, אנו עלולים להגיע למצב מסוכן שבו כישורים מקצועיים וניסיון משפטי יפנו את מקומם לשיקולים שמקומם בשדה הפוליטי. הכרעה שיפוטית אינה תחרות פופולריוּת; תפקידו של השופט להכריע לפי הבנתו את הדין, במנותק מלחצים ציבוריים או פוליטיים".
"הפגיעה הצפויה אינה מוגבלת רק לעצמאות האינדיבידואלית של שופטי ישראל, אלא מאיימת על אי-התלות המוסדית של הרשות השופטת כולה אל מול רשויות השלטון האחרות. זאת מאחר שככל שהצעת החוק תתקבל, יוענק לרשויות האחרות כוח בלתי מרוסן להכתיב את זהות השופטים ואת הרכבה של מערכת בתי המשפט, באופן שיפגע גם בעצמאותה המוסדית של הרשות השופטת", הזהיר פוגלמן.
לדבריו, "מלכתחילה עצמאותה המוסדית של הרשות השופטת בישראל לוקה בחסר, בפרט אל מול הרשות המבצעת, כאשר החלטות שונות אשר נוגעות לתקציב הנהלת בתי המשפט ולחלק מההיבטים הניהוליים של מערכת בתי המשפט כפופות לרשות המבצעת. התקופה שלפנינו היא שעת מבחן מכרעת. החברה הישראלית כולה, ובתוכה גם הרשות השופטת, ניצבים בפני אתגרים משמעותיים".
על הבחירה ביצחק עמית, אמר: "הגה הרשות השופטת עובר לידיים מנוסות ואיתנות. הנשיא עמית, איציק היקר, אני מכיר אותך כבר שנים רבות כשופט מקצועי, ישר ונחוש. במהלך כל שנות כהונתך כשופט הפגנת מחויבות בלתי מתפשרת לעצמאות השיפוטית ולערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אני משוכנע כי תמשיך להגן בנחישות על עצמאותה של הרשות השופטת, על ערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם, על שלטון החוק ועל צרכי החברה במדינתנו. אני סמוך ובטוח כי תוביל את בית המשפט העליון בתבונה ובאחריות".
בשל הבחירה בהיעדר השר, לטקס היום לא יגיעו נציגי הממשלה והכנסת שלמעשה מחרימים את השבעתו של עמית לנשיא בשל חילוקי הדעות שהיו סביב כינוס הוועדה. מי שכן ינכח ויישא דברים הם נשיא המדינה יצחק הרצוג, מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן והנשיא הנכנס יצחק עמית.
במקביל, תנועת "אם תרצו" הזמינה את הציבור להפגנה מול בית הנשיא בירושלים - שם כאמור מתקיימת בשעה זו ההשבעה. "מתנגדים לדיקטטורה המשפטית", כתבו והזמינו: "באים להפגין נגד השבעת יצחק גולדפריינד לעליון". עוד הוסיפו בהזמנה: "מקום ראשון בפסטיבל צפצוף על ישראל", "פרס הזהב בקטגוריית הפרת אמונים", "בחירת השופטים בפסטיבל 'נפוטיזם'", ו-"פרס ניגוד אינטרסים שוחד ומרמה".
השר שלמה קרעי, הגיב בחשבון ה-X שלו לטקס: "במקום חוקי הצדק והמוסר בגרסה המקורית הבלתי משוחדת, קיבלנו מלך אבסולוטי בגלימה וכתר, שמשקולת הצדק בידיו נוטה לפי אינטרסים אישיים. חרב החוק, שאמורה להגן על הדמוקרטיה, מופנית דווקא כלפי נבחרי הציבור. הכתר כבר על הראש, הגלימה על הכתפיים — יצחק עמית ממליך את עצמו לנשיא, בניגוד לחוקי הכנסת, בניגוד לדמוקרטיה ובניגוד לשכל הישר".
לדברי קרעי, "הקריקטורה שלפניכם ממחישה את עומק השחיתות והזלזול של בג"צ ברצון העם: "ביד אחת — חרב המשפט ננעצת בלב הכנסת הבוערת, ביום הולדתה ה-76. הפרלמנט הנבחר נרמס תחת מגפיו של בג"צ, חירות החקיקה נמחקת, ואין דין ואין דיין. ביד השנייה — מאזן הצדק מוטה לטובת מקורבים, ניגודי עניינים וסדר יום פרוגרסיבי. "ועדת חקירה ממלכתית"? רק אם בג"צ ימנה אותה בעצמו, כי חס וחלילה שמישהו יעז לבדוק בציציות של עמית. חוק? הפרדת רשויות? מי צריך אותם כשאפשר למשול בצווים ופרשנויות?".
קרעי הוסיף: "אנו מסרבים להיות עלה התאנה של ערוות כנופיית שלטון החוק ובוחרים שלא להשתתף בטקס האנטי-דמוקרטי. הפיכה שיפוטית בחסות הכתר והגלימה — בשום אופן לא! יצחק עמית לא הנשיא שלי".