מבקר המדינה מותח היום (שלישי) ביקורת על חוסר ההלימה בין העלייה במספר האנשים המדווחים על תסמיני פוסט טראומה, דיכאון וחרדה ברמה בינונית וגבוהה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, לבין העובדה כי מתוך כלל מבקשי רישיון נשק בשנים 2023- 2024, חלה ירידה בשיעור הצהרות הבריאות שהועברו מהמשרד לביטחון לאומי למשרד הבריאות, לצורך בחינת הכשירות הנפשית של מבקשי הרישיון. לשם השוואה, בשנת 2020 עמד שיעור הצהרות הבריאות שהועברו מהמשרד לביטחון לאומי אל משרד הבריאות לבדיקה, על 10%, בשנת 2021 הוא עמד על 6%, בשנת 2022 הוא עמד על 4% ובשנים 2023-2024 הוא עמד על 3%.
כלומר, בעוד החל משנת 2020 חלה מגמת עלייה ניכרת בהגשת בקשות לקבלת רישיון להחזקת נשק - עלייה שזינקה אף יותר אחרי השבעה באוקטובר, ניתן דווקא לראות בשנים אלה ירידה ברורה בשיעור הצהרות הבריאות שהעביר המשרד לביטחון לאומי, אל משרד הבריאות. בנוסף, מצביע המבקר על כך שעל אף העלייה בשיעור הסובלים מפוסט טראומה, דיכאון וחרדה ובשיעור האנשים הנזקקים לטיפול נפשי, לא עדכן המשרד לביטחון לאומי את הצהרת הבריאות עליה נדרש לחתום מגיש הבקשה לרישיון נשק. לאור ממצאי הביקורת, ממליץ מבקר המדינה לשני המשרדים לערוך בדיקה של הסיבות לירידה בשיעור הדיווחים על מצבם הנפשי של מבקשי רישיון נשק והאם יש תת דיווח, על אף השינוי לרעה במצבם הנפשי ולעדכן בהקדם את הצהרת הבריאות כך שהיא תכלול שאלות על נטיות אובדניות.
האגף לרישוי כלי יריה במשרד לביטחון לאומי הוא האחראי על מתן רישיונות להחזקת כלי נשק פרטיים ועל הפיקוח והבקרה בתחום, הוא זה שמאשר החזקת נשק למי שעומד בתנאי הסף ובתבחינים שנקבעו. אחד מתנאי הסף לקבלת רישיון להחזקת נשק הוא מתן הצהרת בריאות חתומה על ידי מבקש הרישיון והרופא המטפל, ואשר מעידה על כשירותו הרפואית והנפשית לשאת נשק. במידה וישנם סעיפים בהצהרת הבריאות שסומנו בחיוב, פקיד הרישוי במשרד לביטחון לאומי צריך להפנות את הצהרת הבריאות למשרד הבריאות, לצורך קבלת חוות דעת רפואית בדבר כשירותו של מבקש הרישיון. בין היתר, במידת הצורך נעשה גם תהליך הערכת מסוכנות. ההנחה היא כי מצבו הנפשי של מחזיק הרישיון עלול להשפיע על האפשרות לשימוש חריג בנשק - כמו רצח או אובדנות, ומחקרים שנערכו בעולם, אף הצביעו על כך שבבתים שבהם הוחזק נשק אישי, שיעור מקרי האובדנות והרצח היה גבוה יותר.
בשנת 2023 חל זינוק אדיר במספר הבקשות שהוגשו לקבלת רישיון להחזקת נשק, הודות לרפורמה שקידם השר לביטחון לאומי לשעבר, איתמר בן גביר. במסגרת הרפורמה הותקנו תקנות המרחיבות את הזכאות לקבלת רישיון לנשק. לשם השוואה, בשנת 2020 הוגשו 9007 בקשות, בשנת 2021 הוגשו 19,828, בשנת 2022, 43,498, בשנת 2023 הוגשו 317,244 בקשות (יותר מפי שמונה לעומת שנה קודמת) ובשנת 2024 הוגשו 101,976 בקשות לקבלת רישיון נשק. לצד הזינוק האדיר במספר הבקשות לקבלת רישיון נשק, עולה גם בסקר שערך מבקר המדינה וכן מנתונים שנאספו מקופות החולים וממשרד הבריאות עצמו, כי חלה כאמור עלייה בשיעור המדווחים על תסמיני פוסט טראומה, דיכאון וחרדה וחלה עלייה בשיעור הנזקקים לטיפול נפשי בהשוואה לתקופה שלפני המלחמה. ולכן ניתן היה לצפות כי שיעור הצהרות הבריאות שיעביר המשרד לביטחון לאומי אל משרד הבריאות לבחינת הכשירות הנפשית של מבקש הרישיון, יגדל אף הוא. כאמור, לא כך הוא הדבר.
עוד עולה כאמור מהדו"ח של המבקר כי למרות דיונים שהתקיימו החל משנת 2021, בין משרדי הבריאות וביטחון לאומי, על עדכון נוסח הצהרת הבריאות, כך שהיא תכלול גם דרישה להצהרת המבקש בדבר מחשבות אובדניות ותוקפניות ובדבר ניסיונות אובדנות בעבר, עד כה המהלך לא הושלם. בביקורת עלה כי בנובמבר 23 העביר משרד הבריאות למשרד לביטחון לאומי את נוסח ההצהרה המעודכנת, אולם נכון לינואר 2025, יותר משנה אחרי, עדיין לא נעשה בה שימוש. בתשובתו למבקר ענה המשרד לביטחון לאומי כי הצהרת הבריאות כוללת שינויים נוספים ונדרשת היערכות לוגיסטית מתאימה כדי למנוע הטלת עומסים בלתי סבירים על תהליך הגשת הבקשה והארכת הטיפול בה. ובמילים אחרות, במשרד לביטחון לאומי מעדיפים שלא לפגוע ברפורמה שהגדילה את כמות מחזיקי כלי הנשק, גם אם זה אומר שתוך כדי התהליך, יחולק נשק גם לאנשים שאינם כשירים נפשית.