דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהתפרסם היום (שלישי), חושף כי 54,700 אנשים הוכרו כנפגעי פעולות איבה לאחר ששהו באזורים וביישובים בטווח של 0 - 7 ק"מ מרצועת עזה - שאליהם חדרו מחבלים או שהייתה בהם לחימה, וכן במשתתפי המסיבות.
על בסיס חוות דעת של משרד הבריאות הוחלט שלכל מי שנכלל בהכרה המרוכזת תיקבע פגיעה נפשית וזמנית בהגדרתה - הפרעת דחק חריפה (ASD) מבלי שהם נדרשו להוכיח את התביעה במסמכים, ולא נבחנה הפגיעה בכל אחד מהם באופן פרטני.
אולם, המשטרה וצה"ל לא השיבו על פניות ביטוח לאומי בבקשה לקבל מידע שנדרש לגיבוש תמונת מצב מדויקת לגבי האזורים והתושבים שייכללו בהכרה המרוכזת - ובפרט בשדרות ובאופקים, כדי להכליל את הרחובות שבהם התקיימה לחימה או חדירת מחבלים. לכן, בפועל גיבשה הרשות המאשרת את הרשימה בסיוע ביטוח לאומי בלבד זאת אף שאינו הגורם בעל הידע על המקומות שבהם התקיימו אירועי הטרור.
בנסיבות אלה הוביל תהליך ההכרה המרוכזת לחוסר בהירות, שכן הרשות המאשרת לא הכירה בכל התושבים ששהו באזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים, בפרט בעיר אופקים, שבה הוכרו בהכרה מרוכזת רק תושבי כמה רחובות בשכונת מישור הגפן.
בהמשך לכך, הורחבה ההכרה המרוכזת לרחובות נוספים בעיר, שהוגדרו כאזורים שבהם הייתה לחימה או חדירת מחבלים. לטענת עיריית אופקים יש להכיר בכל העיר, שבה נרצחו 53 אנשים, כאזור לחימה, ובכל תושביה כנפגעי פעולות איבה, ובמאי 2024 הוגשה עתירה לבג"ץ בנושא זה.
עלייה בתביעות הנפשיות לביטוח לאומי
הרוב המוחלט של התביעות שהוגשו לביטוח לאומי לאחר 7 באוקטובר (95%, שהם 992 תביעות) היו בשל פגיעה נפשית. שיעור זה גדול יותר מפי שלושה משיעור התביעות שהוגשו לפני האירועים הקשים שעמד על פחות משליש מסך התביעות בלבד (כ-30%).
כאמור, עד לאירועי הטבח, קרוב למחצית (45%) מדרגות הנכות שקבעו הוועדות הרפואיות היו בין 10% ל-19% - דרגות שמזכות במענק חד-פעמי וקצת יותר ממחצית מהנפגעים (55%) היו זכאים לקצבה חודשית.
עם זאת, לאחר הטבח בעוטף, שיעורם עמד על 13% ו-84% בהתאמה, ול-3% נקבעה דרגה נמוכה שלא מזכה בהטבה כלכלית. מאפייני אירועי שבעה באוקטובר חריגים בריבוי הנפגעים, באכזריות הפגיעות ובמשך הלחימה, וכפועל יוצא מכך סוג התביעות לתגמולים של נפגעי פעולות איבה שאיתו התמודדה המדינה לפני המלחמה אינו דומה לזה שאחריו.
המבקר טוען כי ללא היערכות מתאימה של הגורמים הרלוונטיים - משרד האוצר בשיתוף בט"ל, משרד הבריאות וקופות החולים - לא ניתן יהיה לטפל באופן מיטבי בפגיעה הנפשית של הנפגעים ולאפשר את חזרתם לשגרת חיים רגילה, ככל הניתן.
מה עם נפגעי המעגל השני?
בין המשתייכים למעגל השני הם למשל מי שליישובם או לביתם חדרו מחבלים כשהם עצמם לא נכחו ביישוב. אחרים נחשפו לאירועים הקשים "בזמן אמת" או בסמוך לכך דרך הטלפון הנייד והרשתות החברתיות, ואחרים היו באזור האירוע שלא "בזמן אמת", למשל כדי לחפש את יקיריהם או לחלץ פצועים. גם בקרבם יש נפגעי נפש שצפוי שיתקשו לחזור לשגרת חיים ללא מעטפת של סיוע ותמיכה.
המבקר טוען כי במועד סיום הביקורת, שהיה כחצי שנה מאז אירועי 7 באוקטובר, לא היה לביטוח לאומי מידע על גודל המעגל השני ועל מספר המשתייכים אליו שיתקשו לחזור לתפקוד תקין בשל החשיפה לאירועים. "הבן שלי היה במסיבה בדרום והתקשרתי לשאול לשלומו ושמעתי יריות ואותו צועק שהוא בורח ממחבלים שעות הוא היה בסכנת חיים", סיפרה אחת האמהות שהגישו תביעה להכרה כנפגעת פעולת איבה במעגל השני. "בזמן הזה טילים. במשך 6 שעות התקשרתי למשטרה ואמרו שלא יכולים לעזור. שעות ארוכות הייתי בטוחה שאיבדתי אותו. מאז אני חווה את אותו היום. שומעת יריות", סיפר אחד ממגישי ההכרה לקבלת עזרה".
אדם נוסף סיפר: "היינו בטיול של ותיקי הקיבוץ בבולגריה. ב-7 באוקטובר בבוקר התחלנו לקבל הודעות על ההרוגים ועל האירועים שקרו. כיוון שלא היו טיסות לא יכולנו לחזור לארץ. היו איתנו אנשים בטיול שנהרגו להם בני משפחה קרובים. למחרת בבוקר התבשרנו על מספר ההרוגים. הבית שלנו נשרף. מאז אנחנו פליטים חסרי כל. כרגע במצב נפשי לא קל". עוד ציינו בתביעות לקבלת הכרה.
אדם שבעת חדירת המחבלים לקיבוץ שהה מחוץ לקיבוץ. אשתו וילדיו היו בקיבוץ בממ"ד. לאורך האירוע היה עם אשתו בטלפון, שותף מלא לאירוע מרחוק. במהלך האירוע ירו על דלת ביתם, שברו חלונות ובזזו. בשעות הערב חולצו אשתו וילדיו מהממ"ד. קרובי משפחתו נחטפו לעזה. החל מאותו יום הוא חש פחד נוראי, מצוקה נפשית המתבטאת בחוסר תאבון, קשיי שינה, פחד לצאת בחושך, פלאשבקים, עייפות וקשיי ריכוז.
על פי סקר שערך משרד מבקר המדינה באפריל 2024, באומדן ראשוני המרחיב לאוכלוסייה הבוגרת כולה מדובר בכ-180,000 איש אשר נכחו באירועי 7 באוקטובר או שאדם קרוב להם נכח באירועים, ושייתכן שהם חווים תסמינים נפשיים - פוסט-טראומה, חרדה או דיכאון או שילוב שלהם ברמה חמורה. מאחר שכ-42,000 בוגרים כבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה, ניתן להעריך כי אומדן הסף העליון של נפגעים אלו עומד על כ-138,000 אנשים.
עוד אפשר לומר כי נוסף על נפגעי המעגל הראשון, שכבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה על פי דין, יש עוד עשרות אלפי נפגעים; סביר שרובם הם נפגעי המעגל השני, אך ייתכן שחלקם הם נפגעי המעגל הראשון שטרם הגישו תביעה להכרה כנפגעי פעולות איבה או שנמצאים בתהליך הכרה. היות שהם חווים תסמינים של פגיעות נפשיות חמורות, ניתן להניח שיידרשו לסיוע בריאותי ושיקומי מתאים, ולכך צפויות גם משמעויות תקציביות.
עוד טען המבקר כי הדין הקיים אינו תואם למציאות החריגה שנוצרה, שכן הוא מסדיר את זכויותיהם של מי שנכחו באירוע האיבה ונפגעו ממנו, ואינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני. בנסיבות אלה, אף על פי שפגיעתם הנפשית קשורה קשר סיבתי לאירועי שבעה באוקטובר, על פי הדין הקיים לא יוכלו נפגעי המעגל השני להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה, דבר שיכול היה לאפשר להם לקבל ליווי, מעטפת טיפולית ושיקומית וסיוע כספי שהמדינה מעניקה לנפגעי המעגל הראשון.
לפיכך, יש צורך להסדיר מענה חוקי לנפגעי המעגל השני. הנושא נדון כבר בוועדת הבריאות בכנסת, ובט"ל אף העלה אותו לפני שר העבודה בדצמבר 2023 ובינואר 2024. אך במועד סיום הביקורת, מרץ 2024, סוגיית הסיוע לנפגעי המעגל השני טרם הוכרעה.
לאחר סיום הביקורת, באפריל 2024, הקים שר האוצר ועדה ציבורית לגיבוש מענה ייחודי לנפגעי 7 באוקטובר. הוועדה התבקשה בין השאר לבחון כיצד נכון לתת מענה משלים לזה הקיים כעת בחוק, שיתבסס בעיקרו על מתן מענק כספי חד-פעמי במסגרת תקציבית של מיליארד ש"ח. הוועדה הגישה ביולי 2024 את המלצותיה, אשר כללו אפיון קבוצות של נפגעים הזכאים למענה של סיוע כספי חד-פעמי של כ-7,000 עד כ-30,000 ש"ח, וטיפולים נפשיים ושירותי שיקום לטווח הקצר בכ-7,000 עד 30,000 ש"ח, לפי מדרג וקריטריונים שנקבעו, כחלופה למענה בחוק התגמולים. המלצותיה לא כללו מענה לנפגעי 7 באוקטובר לטווח הבינוני ולטווח הארוך. המלצות הוועדה אושרו על ידי הממשלה בספטמבר 2024.
ביטוח לאומי ביצע התאמות בהליכי הטיפול
עם זאת, מבקר המדינה מציין את מתן המענה הראשוני לנפגעי פעולות האיבה באירועי שבעה באוקטובר של הביטוח הלאומי ואומר כי "ביטוח לאומי ביצע התאמות מהירות בתהליכי הטיפול בנפגעי פעולות האיבה מיד לאחר אירועי שבעה באוקטובר, ובכלל זה פישוט תהליכים ותשלום מהיר של מענקים ומקדמות בסכום כולל של כ-806 מיליון ש"ח. כמו כן, בט"ל והרשות המאשרת יזמו פתרון מהיר להכרה מרוכזת בעשרות אלפי תושבי יישובי הקו הראשון כנפגעי פעולות איבה על אף חוסר שיתוף פעולה מצד גורמי הביטחון הרלוונטים - המשטרה וצה"ל.
עוד ציין כי הועמדה לרשות נפגעי פעולות האיבה גם האפשרות לקבל טיפולים במסגרת נוהל טיפול בחרדה של בט"ל. נוהל זה אפשר לכל נפגע חרדה שהיה נוכח באירוע איבה לקבל טיפול מיידי וקצר מועד כדי לנסות להקטין נזקים נפשיים עתידיים, בלי לעבור תהליך של הכרה כנפגע איבה. במסגרת זו הרחיב ביטוח לאומי את הזכאות שניתנת במסגרת הנוהל ל-12 טיפולים נוספים ופרסם זאת באתר האינטרנט שלו. בסך הכול איפשרו לנפגעים לקבל 36 טיפולים במידת הצורך.
"מדינת ישראל חבה חוב מוסרי לדאוג לצורכיהם של נפגעי פעולות האיבה ולוודא שהם מקבלים את המעטפת הטיפולית והשיקומית הנדרשת כדי לסייע להם לחזור לשגרת חייהם", אמר אנגלמן וקבע כי על משרד האוצר, משרד הבריאות, בט"ל ומשרד המשפטים לגבש מענה הוליסטי וארוך טווח לנפגעי שבעה באוקטובר, ובכלל זה לגבש את המעטפת השיקומית הנדרשת לאותם נפגעים לאורך זמן. יש לעשות זאת, בין השאר, באמצעות התאמת חוק התגמולים למציאות שנוצרה, גם לגבי אירועי איבה עתידיים, או לחלופין באמצעות קידום הסדר ייחודי אחר שיאפשר ליווי ותמיכה לאלה הזקוקים לכך, כדי לסייע להם לחזור לתפקד בשגרת חייהם.