דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהתפרסם היום (שלישי), מבקר בחריפות את מערך בריאות הנפש בישראל לאחר מתקפת 7 באוקטובר. בביקורתו, אנגלמן מפנה אצבע מאשימה כלפי משרד הבריאות, מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, שר הבריאות אוריאל בוסו וקופות החולים, שלדבריו לא סיפקו מענה הולם לנפגעי הטראומה הרבים ולא היו מוכנים מבעוד מועד לאפשרות של פינוי תושבים ומתן עזרה רפואית ונפשית בעת חירום.
בנוסף, כך עולה מהדו"ח, חודש לאחר האירועים הקשים של 7 באוקטובר, שלח מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו שבו התריע על הליקויים החמורים בטיפול בנפגעי בריאות הנפש - אך דבר לא נעשה כדי לתקן את המצב. "כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז שבעה באוקטובר", כתב אנגלמן בדו"ח. "הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו. לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים. מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני שבעה באוקטובר - קרס בימים הראשונים למלחמה. התרעתי על הכשלים, אבל כלל הליקויים טרם תוקנו במלואם".
משרד הבריאות לא נערך וכשל בתפקידו
בביקורת עלה כי משרד הבריאות לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות ומתפנות עצמאית. המשרד פרסם ב-2001 תרחיש ייחוס ענפי למערכת הבריאות ואולם מאז במשך 23 שנה לא עדכן אותו.
בנוסף, בדו"ח נמצא כי משרד הבריאות גם לא עדכן את חוזר המנכ"ל העוסק בהיערכות מערך בריאות הנפש לעיתות חירום, בין היתר גם מענה למצב שבו יידרש פינוי של אוכלוסייה. המבקר טוען כי משרד הבריאות שהיה אחראי לספק שירותי בריאות הנפש למפונים בבתי המלון באמצעות קופות החולים ומרכזי החוסן בשבוע הראשון, עדיין לא היה ערוך למתן שירותים לאוכלוסייה המפונה, ובפועל מי שהעניק את השירותים הללו היו מתנדבים.
כתוצאה מכך, משרד הבריאות לא ניהל מאגרי מתנדבים כחלק מהיערכותו לעיתות חירום וגם לא הנחה את קופות החולים ואת מרכזי החוסן לנהל מאגרים כאלה. עוד נודע כי למשרד הבריאות לא היה מידע על זהותם, הכשרתם והרקע המקצועי של אותם מתנדבים, המשרד לא פיקח על פעילותם המקצועית ולא ניהל רישום שלהם, של המטופלים, של מועדי הטיפול ומהותו ושל מידע בדבר הצורך בהמשך טיפול.
בעקבות זאת לא היה ניתן להבטיח כי אנשי מקצוע מתאימים ומוסמכים טיפלו במפונים ושהם טיפלו בנפגעי הטראומה שפגשו באופן מקצועי ומתאים לצורכיהם. כמו כן, משרד הבריאות והמטפלים בקופות החולים ובמרכזי החוסן לא תמיד קיבלו מהמטפלים המתנדבים את מלוא המידע על מצב המטופלים ועל הטיפול שקיבלו, ולכן גם לא ניתן היה לשמר את הרצף הטיפולי במטופלים.
על הכוונת: שר הבריאות בוסו ומנכ"ל משרדו בר סימן טוב
מבקר המדינה מותח ביקורת על הרשות העליונה לאשפוז ובריאות באחריותו של מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, וטוען כי לא וידא שמערכת הבריאות פועלת על פי תרחיש ייחוס מעודכן וכי היא ערוכה למתן טיפולים נפשיים שידרשו בעקבות אירועי החירום. כמו כן הוא כותב כי לא גובשה תוכנית עבודה ייעודית לבריאות הנפש בחירום בכלל ובאירוע שבו יידרש פינוי רחב של אוכלוסייה בפרט כמו באירועים שקרו.
המבקר מציין גם את שר הבריאות, אוריאל בוסו, שאחראי על הנעשה במשרדו וטוען כי לא הבטיח מוכנות בהתאם לתרחיש הייחוס הענפי לרבות בכל הנוגע למערך בריאות הנפש. "היה על הרשות העליונה לאשפוז ובריאות, משרד הבריאות, מנכ"ל המשרד והשר העומד בראשו לתת את הדעת לצורך ההיערכות לא רק בשל הסיכונים הבריאותיים-נפשיים שעלולים להתפתח בשל אירועים אלה, אלא בפרט שעה שהיה ידוע להם שהמערך מצוי במצוקה קשה בכל הנוגע לזמינות הטיפולים הנפשיים לציבור הנזקק להם", כתב המבקר.
המבקר התייחס בביקורת גם לאגף התקציבים שבמשרד האוצר על כך שהם לא מבצעים מדידה ומעקב אחרי זמני ההמתנה לטיפולים בתחום בריאות הנפש בקופות החולים ולכן אין ביכולתם להעריך את האפקטיביות של התקציב שהוקצה בפועל לבריאות הנפש על פי הסיכום התקציבי והתמיכה שניתנה לקופות החולים.
לאור כך, המבקר המליץ כי משרד הבריאות בשיתוף קופות החולים לפעול יחדיו ולוודא התאמתה של התוכנית הלאומית למערך בריאות הנפש, שהחל לגבש עוד לפני אירועי שבעה באוקטובר, לעלייה בהזדקקות לשירותי המערך בעקבותיהם.
עוד עלה בביקורת כי משרד הבריאות הטיל על בתי החולים הפסיכיאטריים את האחריות למתן סיוע נפשי למפונים על בסיס מקבצים גאוגרפיים של בתי מלון, אך בפועל ברוב המקרים למטפלים שטיפלו במפונים בבתי המלון מטעם בתי החולים הפסיכיאטריים לא הייתה גישה לתיקים הרפואיים של המפונים שבהם טיפלו, השמורים במערכות המידע של קופות החולים. לפיכך, לא היה להם מידע מוסמך ושלם על עברם הנפשי והטיפולי, המאפשר שמירה על הרצף הטיפולי בהם, ובכלל זה מידע אבחוני על היסטוריה רפואית של פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה ומידע על התרופות שנטלו.
לגבי הטיפול שניתן למפונים מהדרום והצפון על ידי קופות החולים ומרכזי החוסן - 89% לא קיבלו טיפול נפשי כלל. בנוגע למתן טיפולים לניצולי מסיבות הטבע כגון הנובה והפסיידאק, בביקורת עלה כי משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לחמישית מהניצולים לפחות ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי. עוד נמצא כי הקופות לא איתרו את הניצולים ולא יודעים מה מצבם. בחצי השנה שלאחר שבעה באוקטובר יותר ממחצית מניצולי המסיבות (52%, שהם כ-1,900 איש) לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים.
בקבוצת המיקוד שקיים צוות הביקורת עם ניצולי מסיבת "נובה" במרץ 2024, ציין אחד הניצולים: "מהיום הראשון אף אחד לא פנה אלי חוץ מלהב 443 (משטרת ישראל) אף פעם, חודשיים הייתי לגמרי לבד, לא דיברתי עם אף אחד". ניצול נוסף ציין כי "יש הרבה אנשים שלא יכולים לצאת מביתם ויש כאלה שאף אחד לא פנה אליהם".
בנוסף במתחם שנפגשים בקביעות ניצולי המסיבות, עלה כי לא היו שם נציגי משרד הבריאות או קופות החולים והם גם לא הגיעו אף פעם למתחמים, למרות שהיו נציגים מגופים אחרים כמו ביטוח לאומי ומשרד הרווחה.
כמו כן רק כרבע (24%) מניצולי המסיבות קיבלו טיפול והשלימו אותו במרכז החוסן ובקופות החולים שנבדקו. 98% מניצולי המסיבות לא סיימו את המספר המרבי של פגישות (36) על פי נוהל טיפול בנפגעי חרדה של המוסד לביטוח לאומי ועולה החשש כי הדבר עלול להקשות עליהם עוד יותר להשתקם מהטראומה הקשה שחוו ולחזור לתפקוד. בנוסף, 1% בלבד ממתנדבי זק"א תל אביב ו-13% ממתנדבי זק"א ישראל קיבלו טיפול מקופות החולים או ממרכז החוסן הארצי. משרד הבריאות גם לא הסדיר את הטיפול הנפשי בכלל המתנדבים.
נשים דיווחו שהן חוות יותר תסמינים של פוסט טראומה, דיכאון וחרדה
בסקר חדש שערך המשרד בחודש אפריל 2024 בהשתתפות 1,010 איש בני 18 כמדגם מייצג של האוכלוסיה עולה כי כשליש ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון (34% ו-32%, בהתאמה) ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית (21%) על תסמיני חרדה. 38% מהמשתתפים דיווחו על תסמין אחד לפחות ברמה בינונית או חמורה. בנוסף, רוב גדול (90%) של המשתתפים בסקר לא פנו לקבלת טיפול, כולל גם מי שנכחו באירועי שבעה באוקטובר או בקרבה למקום נפילת טיל או פיגוע (77% ו-90%, בהתאמה).
עוד נמצא כי ככל שהרמה המדווחת של תסמיני פוסט-טראומה חמורה יותר, כך שיעור המדווחים על מחשבות אובדניות בתדירות גבוהה עולה. כך, בקרב מי שדיווחו על היעדר תסמינים או על תסמינים ברמה נמוכה, שיעור המדווחים על מחשבות אובדניות בתדירות גבוהה הוא כ-1% ואילו בקרב המדווחים על תסמיני פוסט-טראומה ברמה חמורה שיעורם מזנק לכ-19%.
על כך במשרד הבריאות הגיבו כי "המשרד משקיע בשיתוף ביטוח לאומי ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, מאמץ רב למניעת אובדנות, ובכלל זה הכשרת "שומרי סף" בקהילה, שמטרתם לאתר אנשים עם נטיות אובדניות, לספק להם שמירה ראשונית ולהפנותם לגורמי הטיפול המתאימים. נוסף על כך, משרד הבריאות מקיים סדנאות בנושא זיהוי והתערבות ראשונית במצבי אובדנות לבני המשפחה".
לפי חלוקה של נשים וגברים, 39% מהנשים ציינו שדיווחו על פוסט טראומה לעומת 30% אצל הגברים. 38% מהנשים דיווחו שהן חוו דיכאון מול 25% מהגברים. בנוסף, 26% מהנשים דיווחו שהן חשות חרדה מול 16% בלבד אצל הגברים.
עוד נמצא כי הסיבה השכיחה ביותר לאי-פנייה לטיפול שאותה ציינו 38% ממשתפי הסקר היא אורך התור כ-6 וחצי חודשים בממוצע להתחלת טיפול נפשי בקופות החולים. 19% דיווחו כי אינם סומכים על המטפלים בקופה, ו-17% דיווחו כי הם חוששים משמירת המידע וחשש לפגיעה בעתידם.
לפי הערכת משרד הבריאות, מספר הזקוקים למענה ממערך בריאות הנפש למניעת פוסט-טראומה עם פגיעה תפקודית משמעותית בעקבות אירועי הטרור והמלחמה הוא כ-340,000 איש, ועל כן המשרד צופה הכפלה של מספר המטופלים ל-680,000 איש. על פי שני האומדנים מדובר בהיקף רחב ביותר, שאף אם יתממש רק בחלקו עשוי להגביר מאוד את שיעור הנזקקים לקבלת שירותי בריאות הנפש.
עוד על פי נתוני משרד הבריאות חלה עלייה גם בשימוש בתרופות של נוגדי דיכאון, חרדה ותרופות לשיפור השינה. ברבעון הרביעי של 2023 שבו התרחשו אירועי שבעה באוקטובר, גדלו שיעורי השימוש בנוגדי דיכאון, בנוגדי חרדה ובתרופות לשיפור השינה, ושיעורים אלו נותרו גבוהים גם ברבעון השלישי של 2024. ברבעון השלישי חלה עלייה של כ-8% בשימוש בנוגדי דיכאון, כ20%- בשימוש בנוגדי חרדה ושל כ- 7% בשימוש בתרופות לשיפור השינה לעומת הרבעון השלישי של שנת 2023.
תגובת משרד הבריאות:
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "מאז 7 באוקטובר 2023 וברקע מלחמת חרבות ברזל, בריאות הנפש הפכה לאתגר מרכזי במערכת הבריאות. החל מהימים הראשונים למלחמה נפרסו מענים נרחבים לטיפול נפשי בריכוזי מפונים, בתי חולים ובקהילה, בהיקף ובמהירות חסרי תקדים. עשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול מקצועי, תוך פנייה אקטיבית לאוכלוסייה שנפגעה.
דוח המבקר מבוסס על סקר דיווח עצמי מאפריל 2024, אך משרד הבריאות ומומחים רבים סבורים כי כלי זה אינו מתאים לקביעת היקף הנזקקים לטיפול נפשי ועלול אף להזיק לחוסן הציבור. לצד ההכרה בצורך הנרחב במענים, ישנה הסכמה מקצועית שלא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול. המשרד שם בראש סדר העדיפויות את חיזוק בריאות הנפש והשיק את התוכנית הלאומית לבריאות נפשית, שתוקצבה ב-1.4 מיליארד שקלים - התקציב הגדול ביותר בתחום זה בישראל".
יו"ר איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים עו"ס ענבל חרמוני על דוח מבקר המדינה בנושא קריסת מערך בריאות הנפש: "הדוח מאשש את מה שזיהו העו"סיות בחודשי המלחמה הראשונים - מערך בריאות הנפש קורס. יותר משחשוב להסתכל על העבר - חובה עלינו ללמוד לעתיד: המשבר לא הסתיים, ואף עלול להחמיר עם המילואים המתמשכים, הפשיעה הגואה ומשבר החטופים הנוראי. למרות ניסיונות משרד הבריאות, יש משבר כח אדם דרמטי בתחום. עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות נוטשות את השירות הציבורי בזמן שמשרד האוצר מסכל חתימה על הסכמי עבודה. הגיע הזמן ששר האוצר יתערב ויפתור את המשבר".