ישיבת הממשלה שנערכה הערב (ראשון) על מנגנון הבדיקה לאירועי ה-7 באוקטובר, הייתה אמורה להיות לפרוטוקול בלבד, בגלל דדליין של בג"ץ, ולראש הממשלה בנימין נתניהו לא הייתה כל כוונה לאשר בסופה הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. אך בסופו של דבר, היא הפכה במהרה לעוד כר למתקפות של ראש הממשלה ושריו על ראש השב"כ רונן בר, היועמ"שית גלי בהרב מיארה ומערכת המשפט.
נתניהו סירב לבקשת ראש השב"כ בר להופיע בישיבה ולהציג את עמדתו, וסירב גם להקריא את עמדתו הכתובה שהועברה לשרים לפני ישיבת הממשלה. "מדובר בפקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה?", אמר בישיבה כשהיועמ"שית ביקשה להקריא את עמדתו בה.
גם השר מיקי זוהר תקף: "ראש השב"כ היה בפגישות? הוא יודע באיזה שלב אנחנו, אם נגמרה המלחמה", וגם מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "איך הוא רלוונטי? יש עוד גורמים שביקשו לצרף עמדה". המתקפה על ראש השב"כ, שכבר התבטא בעבר בדבר הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, מגיעה ברקע המהלכים האחרונים של נתניהו להדיר אותו מצוות המשא ומתן להשבת החטופים ודיווחים על רצונו להדיח אותו מתפקידו. הידיעה על בקשתו להופיע בפני הממשלה והסירוב של נתניהו פורסמה לראשונה בכאן 11.
אבל לא רק ראש השב"כ סורב. במזכירות הממשלה סירבו גם לבקשת להורים שכולים ומשפחות חטופים נפגעי ה-7 באוקטובר שעתרו בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית להופיע בפני מליאת הממשלה. למעשה, הדיון התקיים רק בשל הדד ליין שבג"ץ נתן בעתירה שהורה לממשלה לקיים דיון תוך 60 יום, אך נתניהו לא מעונין להקים ועדת חקירה ממלכתית ולכן הדיון נערך לפרוטוקול בלבד.
במהלך הישיבה היועמ"שית הסבירה שהקמת ועדת חקירה ממשלתית, בשונה מועדה ממלכתית, מקבלת את התקציב מהממשלה "וזה עלול להשפיע השפעה פסולה, בשונה מתקציב של ועדה ממלכתית שמגיע מהרשות השופטת". שר האוצר בצלאל סמוטריץ אמר: "ומי יתקצב ועדת חקירה ממלכתית? מי מתקצב את הרשות השופטת? אנחנו לא ניתן תקציב לוועדת חקירה שהיא לא על דעתנו".
היועמ"שית: "הצגנו לבית הדין בהאג עמדה שאנחנו מתכוונים להקים ועדה ממלכתית, אנחנו לא יכולים לחזור בנו".
ראש הממשלה: "מי אישר את זה?"
היועצת: "אתה".
מיקי זוהר: "תני עמדה משפטית אובייקטיבית, לא עמדה פוליטית".
היועמ"שית אמרה בישיבת הממשלה: "כפי שאמרתי, ועדת חקירה ממלכתית יש להקים אותה כבר עכשיו. על הממשלה להגיד 'למה לא'".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "אם בג"ץ היה רוצה הוא היה מוציא צו על התנאי שהממשלה תנמק מדוע לא, אבל מה שבג"ץ עשה זה רק לחייב לקיים דיון בנושא".
שר החינוך יואב קיש: "את משפצת, את אומרת שהממשלה חייבת להגיד למה לא".
השר אבי דיכטר: "האם לדעת היועמ"שית המלחמה הסתיימה?"
היועמ"שית: "אני לא חושבת שזה לדעתי האם המלחמה הסתיימה, אבל השאלה האם לקיים ועדת חקירה ממלכתית לא תלויה בזה".
השר אופיר סופר: "יכול להיות שהקמת ועדת חקירה ממלכתית מסמלת לחמאס שסיימנו את המלחמה?"
נתניהו קבע כי קביעת העיתוי של סיום המערכה היא בסמכות הממשלה, העומד בראשה והקבינט. "היא לא נגמרה בשתי הפסקות אש שמלכתחילה הוגדרו כזמניות. אנחנו במלחמה של 7 חזיתות. השגנו הרבה, התקדמנו בצורה מרשימה בנושא החטופים ובהשגת שאר מטרות המלחמה - אבל המערכה טרם הסתיימה, ויש לה השפעה אדירה על עתיד ביטחון ישראל". נתניהו תקף שוב את "הפקידים" וטען שהם לא יקבעו לממשלה מתי המלחמה תסתיים.
הוא תמך באלו הקוראים להקים ועדה בהסכמה רחבה שתחקור את אירועי ה-7 באוקטובר. "מוכרחים לחקור את מה שקרה. לא באופן חלקי ולא באופן מוטה. אני עומד על כך ולא אסתפק בפחות מזה", אמר נתניהו. הוא הוסיף כי: "יש עוד אתגרים רבים לפנינו, אי אפשר להיכנס לאירוע בו כל הגורמים הרלוונטיים עסוקים עם עורכי דין במקום לעמוד ביעדים הגדולים בפניהם ניצבת מדינת ישראל".
שר החוץ גדעון סער הביע בישיבת הממשלה תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית, אך לנוכח ההתנגדות הנרחבת בממשלה לועדה שתמונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, סער הציע לבחון תיקון חקיקה שלפיו תוכל הממשלה להסמיך כל אחד מהנשיאים והמשנים לנשיא של בית המשפט העליון בעבר לקבוע את הרכב הוועדה. ההצעה הזו נועדה לעקוף את החשש של ראש הממשלה שהוועדה תמונה על ידי הנשיא יצחק עמית ושהוא ימנה את הנשיאה לשעבר אסתר חיות לעמוד בראשה.
סער אמר שוועדת חקירה ממלכתית היא ה"דרך הטובה ביותר לקיים חקירה בנושא מחדל רב-מימדי: מדיניותי, מבצעי ומודיעיני". הוא המליץ שהממשלה תקים צוות שרים שישקול וימליץ לגבי מנדט החקירה וטווח הזמנים והאירועים שייחקרו. לדבריו, אם מלחמת חרבות ברזל תיכלל במנדט החקירה - ההגיון מחייב שועדת החקירה תוקם עם תום המלחמה. אבל אם החקירה תכלול רק את ארועי ה-7 באוקטובר ומה שהוביל אליהם - אפשר להקים אותה כבר עכשיו.
בהמשך הישיבה פרץ עימות קולני בין השר גדעון סער ליועמ"שית שהוא עצמו מינה, אך מאז הצטרפותו לממשלה הוא מחריף נגדה את הטון והופך לביקורתי. הוא זעם עליה שקטעה את דבריו ואמר לה כי "נהיה לך מנהג להפריע לכל שר שמדבר. אני רגיל לזה בכנסת, פה לא היה דבר כזה מעולם. תתני לי לסיים את דברי". בהרב מיארה השיבה: "לא ראיתי שהיה אכפת לך כששרים אחרים הפריעו לי"
"בג"ץ, הגוף שהתערב ללא הרף בשיקולים ביטחוניים, שכבל את ידי צה"ל, שאילץ אותנו לרכך את הוראות הפתיחה באש, שמגן על תנאי מחבלים ובני משפחותיהם - הוא האחרון שיכול להוביל את חקירת האסון", תקף שר התקשורת שלמה קרעי. לדבריו, "גם אם שופטי בג"ץ יחליטו בכוח הזרוע להקים ועדת חקירה מטעמם, כמו שהחליטו ללא סמכות להניח את הכתר על ראשו של השופט עמית, אסור לנו לשתף פעולה. יש ממשלה נבחרת בישראל והיא לא תניח את גורל החקירה בידיים של מי שצריך להיחקר בעצמו".
יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ: "ועדת חקירה על האסון הגדול בתולדות המדינה אינה הזמנה כבקשתך לשלטון. הנחקרים לא יבחרו את החוקרים. ועדת חקירה ממלכתית, עצמאית לפי חוק - קום תקום".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "ממשלת ישראל עושה הכל כדי לא לקחת אחריות. ישיבת הממשלה שמתקיימת כעת היא מופע מחפיר של ביזוי המשפחות השכולות ומשפחות החטופים".