יו"ר ועדת החוקה בכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הפיץ הערב (ראשון) לחברי הוועדה מתווה חדש שבמסגרתו ייבחר נציב תלונות הציבור על השופטים. לפי המתווה, הווטו בהליך יישלל מנשיא בית המשפט העליון והבחירה תעבור לוועדה שתורכב מ-9 נציגים, בהם שר המשפטים, נציגי קואליציה ואופוזיציה ועוד.
מי שיעמוד בראש הוועדה יהיה שר המשפטים והחברים בה יהיו: שופט בדימוס שייבחר על ידי שופטי העליון, שר העבודה, שופט עבודה בדימוס שייבחר על ידי חבר שופטי בית-הדין הארצי לעבודה, דיין בדימוס שייבחר על ידי שני הרבנים הראשיים, הסנגור הארצי, יו"ר ועדת חוקה, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה שבראשה עומד לרוב נציג אופוזיציה ועורך דין בעל ניסיון בייצוג בערכאות שימנה שר המשפטים. הוועדה בראשות רוטמן תתכנס לדון במתווה החדש ביום רביעי הקרוב.
המתווה החדש יובא באמצעות הצעת חוק שקידמה הקואליציה בחודשים האחרונים והובא עד כה לאישור בקריאה ראשונה. ההצעה המקורית הייתה אמורה להעניק לחברי-הכנסת את הבחירה כך שהנציב ייבחר ברוב של 70 ח"כים. ההצעה עוררה התנגדות של היועמ"שית, הנהלת בתי המשפט וגורמים נוספים. באופוזיציה טענו כי ההצעה היא חלק מהרפורמה המשפטית אך רוטמן הכחיש את הדברים.
כיום הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת הנציב, שהיא הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד. ההצעה של רוטמן החדשה נועדה לשלול מנשיא בית המשפט העליון את הווטו שתקע עד כה במשך חודשים ארוכים את המינוי של נציב חדש בשל מחלוקת בינו לשר המשפטים.
שר המשפטים, יריב לוין, הסביר בעבר את הצורך בשינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים ואמר כי בשיטת הבחירה הקיימת כיום לא יכול להיות פיקוח אמיתי. "יש פה אבסורד, מי שאמורים לקיים ביקורת ופיקוח הם חברים אישיים של המבוקרים והמפוקחים והרבה פעמים אנשים שישבו לשכה לידם בבית המשפט העליון אך לפני זמן לא רב", טען. "איך יכול להיות אמון של הציבור בפיקוח מן הסוג הזה? איך יכול להיות פיקוח אמיתי?".
לוין הוסיף: "בהחלט יכול להיות שיהיה איזה שופט עליון שיהיה כל כך נטול פניות ויצליח לקיים ביקורת אמיתית", המשיך שר המשפטים. "אבל כשחוקקו את החוק בכנסת נקבע שמי שיהיה הנציב יכול להיות לא רק שופט עליון, או שופט בכלל, יכול להיות גם מישהו אחר. מאחר שיש זכות וטו לנשיא העליון על מינוי הנציב - כל הנציבים שמונו היו כולם שופטי עליון לשעבר".