חבריו ועמיתיו של קית' סיגל נאבקו 484 ימים לשחרורו מהשבי. במסגרת המאמצים חסרי התקדים, סוכן נשלח אף במיוחד לישראל, אך לא הצליח להביא מידע לגבי מקום הימצאותו בעזה. כעת, זוכים סוף סוף עמיתים, רופאים וחברים של סיגל לראות אותו חוזר הביתה.
טל דניאל חבקוק פרסמה ב"דוקטורס אונלי" כי סיגל עבד כתועמלן בחברת תרופות הדנית לונדבק, המתמחה בתרופות למחלות מוח ומערכת העצבים: אלצהיימר, מיגרנה, פרקינסון. בשבת האחרונה הגיע קית' סיגל, חבר קיבוץ כפר עזה, לישראל, לאחר 484 ימים בשבי חמאס. קית הינו אזרח אמריקני, איש משפחה, ואחד מהתועמלנים הרפואיים המוערכים בישראל. כזכור, הוא נחטף ב-7 באוקטובר יחד עם אשתו אביבה, ששוחררה כעבור 51 ימים בעסקת החטופים הראשונה. במהלך אירועי החטיפה, נפצע וסבל משברים בצלעות ומפציעת ירי בידו.
קית', שעובד בחברת התרופות המתמחה בין היתר בפסיכיאטריה, היה דמות מוכרת ואהודה בקהילת בריאות הנפש בישראל. עמיתיו לעבודה לא נותרו אדישים לחטיפתו, ופעלו ללא הרף להעלאת המודעות ולחיפוש דרכים לסייע בשחרורו.
"לא הפסקנו להילחם למענו. מהרגע שנודע לנו שהוא נחטף, עשינו כל מה שאפשר כדי להחזיר אותו הביתה", סיפרה שני צורי, מנהלת השיווק של "לונדבק ישראל". "לא נתנו לו להישכח - לא בעבודה, לא בכנסים רפואיים, ולא מול העולם", המשיכה צורי.
לונדבק העולמית אף שכרה חברת חקירות פרטית, המתמחה באיתור נעדרים, בניסיון לאתר את סיגל ולסייע בשחרורו. סוכן מיוחד, יוצא ה-MI6 הבריטי, נשלח לישראל ופעל דרך ערוצים חשאיים בעזה, אך גם לאחר שלושה חודשים של מאמצים, המשימה לא צלחה ולא נמצא קצה חוט.
"הייתה רוח גבית מדהימה מהחברה הדנית בתחילת הדרך, אבל ככל שהחודשים חלפו וההנהלה התחלפה, נותרנו לבד במאבק שלנו", המשיכה צורי. "אני לא כועסת - קשה למישהו מחו"ל להבין באמת את הכאב שלנו. אבל לנו לא הייתה אפשרות לוותר".
צורי אף סיפרה על הדרך בה הנכיחו את קית' בחברה במהלך השנה ורבע בהן נעדר. "אף אחד לא ישב במקום שלו בישיבות. כשהיינו מזמינים אוכל, תמיד בלט שחסרה המנה הצמחונית-טבעונית שלו. תמונתו נתלתה במשרד, וכל מצגת בכנסים מקצועיים נפתחה עם תמונתו ומספר הימים שבהם היה בשבי. התחלנו מ-20 יום - וזה הגיע ל-484 ימים. קשה היה להאמין".
עובדי החברה בישראל המשיכו להנכיח את סיגל גם בזירה הבינלאומית. "בכל כנס רפואי שלנו בארץ ובעולם, הצגנו את תמונתו של קית' והמילה 'חטוף'. בדצמבר האחרון, בכנס בבלגרד, פתחנו את המצגת עם תמונתו ועם תאריך החטיפה. זה היה חשוב לנו - להזכיר שהוא חלק מאיתנו ולא ניתן לו להיעלם".
צורי מתארת את הרגע שבו אביבה, רעייתו של קית', פגשה את טלי מישאלוף - עובדת החברה שאיבדה את בנה, גל, לוחם בגבעתי: "הן התחבקו ובכו דקות ארוכות. ואנחנו כולנו בכינו איתן. כל אחד מאיתנו נשא איתו כאב במלחמה הזו. זה כבר לא היה רק עבודה - הפכנו למשפחה".
קית' ידוע באופיו השקט, הצנוע והחיובי. גם בשבי, כך נודע לאחר שחרורו, ניסה לשמור על רוח אופטימית ולדרבן את שאר החטופים לשתף בכל ערב דבר חיובי שקרה להם באותו היום.
עמיתיו מספרים כי ניסו לשמר את הרוח הזו בעבודה: "היו ימים שבהם הכל הרגיש חסר תקווה, אבל אז נזכרנו בקית' ובדרך שלו לראות את העולם. אז בכל ערב ביקשנו אחד מהשני לשתף במשהו חיובי שקרה - כי ידענו שככה הוא היה רוצה שננהג".
בשבת שעברה, התאספו עובדי "לונדבק ישראל" וצפו בהתרגשות ברגע שחרורו של קית'. "רעדנו כשראינו אותו יורד מהמסוק. כל כך חיכינו לרגע הזה. כל כך השתוקקנו לראות אותו שוב עומד על הרגליים, מתעטף בדגל ישראל". כעת, חבריו של קית' רק מחכים לרגע שבו יוכלו סוף סוף לפגוש אותו שוב. "אנחנו כל כך רוצים לראות אותו, לשמוע אותו, להחזיר לו אהבה כמו שהוא נתן לנו. הוא היה חסר לנו כל כך".