ההסברה הישראלית, דוברי משרד החוץ, מחלקת השפעה של אגף המבצעים במטכ"ל ודובר צה"ל שוב קרסו מול תיאטרון הטרור של חמאס, הלוחמה הפסיכולוגית בראשות דובר הזרוע הצבאית של חמאס אבו-עוביידה.
פעם אחר פעם הצליחו פעילי חמאס לשלב ב"טקס מרושע" ומוקפד להשבת החטופים - תוך שליטה גבוהה עם מסרים לציבור הפלסטיני ברצועת עזה ובאיו"ש כי הם היו ונותרו הריבון בשטח. המסר עבר גם לעולם הערבי, לעולם בכלל אך גם לחברה הישראלית - אחרת השלטים הציניים על הבמה כמו "ניצחון מוחלט" או "אנחנו היום שאחרי, לא היו נכתבים בעברית. כך גם המדבקות על חולצות החטופים.
סממני השליטה של חמאס בשטח כללו את בחירת המיקום האסתטי להעברת החטופים: דיר אל בלאח. מדובר במרחב שצה"ל לא נלחם בו לאורך כל המלחמה למעט הפאתים או תקיפות אוויריות מאוד מדודות וממוקדות בגלל חשש להימצאות חטופים.
מקורות צבאיים בפיקוד הדרום אמרו לוואלה, כי בדיר אל בלאח, כמו במקומות נוספים ברצועת עזה, התנהלה שגרה בצל המלחמה. שגרה שכללה שווקים פעילים, מסעדות פתוחות, והעברה קבועה של מזון, סחורות וציוד באישור ישראלי. אחד המקורות הצבאיים אמר, "יש שם תשתיות טרור והיקף כוחות שלא נפגעו כלל במהלך כל המלחמה".
פעילי חמאס שילבו ב"הצגת הטרור", מחסומים, סדרנים, וגדרות ליצירת סדר עבור אזרחים שהגיעו אל המקום. הכול כדי להראות שליטה וסממני שלטון. כמו כן, שוב הציגו בחמאס שורה ארוכה של טנדרים חדשים שהיו לאחד מסמלי הטבח, מאות רבות של פעילי חמאס חמושים ומאובזרים בציוד צבאי, חלקם מנשק שנלקח שלל מישראל ב-7 באוקטובר.
צוותי הצילום הרבים, הבמה, השלטים החדשים - העלו את השאלה: כיצד יש להם מכונות הדפסה וחומרי הפקה ליצירת התעמולה הזו והאם הם נכנסו תחת הקטגוריה של "סיוע הומניטארי"?
לאחר העליה לבמה של נציגי הצלב האדום, חזרו שוב מפקדי חמאס על כללי הטקס, לחצו ידיים, חתמו על מסמך, "החליפו חתימות" והעלו אל הבמה את שלושת החטופים. לפתע שלפו פעילי החמאס מיקרופון והחלו לראיין את החטופים בזה אחר זה במסגרת התעמולה כיצד לדמות מצב של שליטה, ולהשתמש בהם כתעמולה נגד ישראל.
התעמולה הארסית והמתוחכמת של חמאס, שמשלבת היטב מסרים מהנרטיב הישראלי, התערבבה במראה הקשה של שלושת החטופים המורעבים, התשושים והמפוחדים. מראות אלו, הזכירו יחד תמונות מהעבר הכואב בהיסטוריה של העם היהודי - פלאשבקים מהשואה. גורמי צבא שצפו בתמונות, התקשו להסתיר את תחושת ההשפלה, העלבון, והכעס ואז בעצמם העלו את הטענה הבסיסית, "היכן ההסברה הישראלית שצריכה להשתמש בתעמולה הארסית של חמאס נגדם. להראות לעולם כיצד ארגון טרור מתעתע בכולם. איך הרעיב את החטופים".
היו גם כאלה ששאלו היכן מחלקת השפעה של אגף המבצעים במטכ"ל שהיתה יכולה דווקא באותם רגעים להבליט חלקים שחמאס לא היה רוצה שיתפרסמו. נדמה שפעם אחר פעם ההסברה הישראלית, המדינאים, ומערכת הביטחון נכנעים להתנהלות התקשורתית ולשיתוף הפעולה של כלי תקשורת בארץ ובעולם.
באיחור וללא תועלת, הופץ סרטון תגובה של מתאם החטופים מטעם הממשלה תא"ל במיל' גל הירש. עכשיו השאלה היא כיצד יראו הפעימות הבאות והאם שוב מדינת ישראל תרכין ראש אל מול הצגת הטרור של חמאס בעידוד משטר האייתולות באיראן.
חמאס הוכיח היום שוב שהוא שולט ברצועת עזה ובעיצוב האופן שבו מתנהלות הפעימות להעברת החטופים. השאלה היא האם ישראל יודעת להפעיל לחץ וכוח במקומות הנכונים, ולהרחיב את מספר החטופים שעוברים לישראל. זאת משום שכל יום שעובר הוא קריטי תוך הימנעות מ"מסחטת הרגשות" שמפעיל חמאס כמה שניתן. לפרקים נדמה שבכול מה שקשור להסברה ישראל הרימה ידיים.