תביעתו של שלמה פילבר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת ומי שהעיד בתור עד מדינה בתיק 4,000 טרם הומצאה אל הפרקליטות. הפרקליטות למדה על התביעה בעיקר דרך כלי התקשורת, ודרך הרשתות החברתיות, שם הופץ כתב התביעה.
פילבר, כך פורסם בכלי תקשורת שונים וברשתות החברתיות, הגיש תביעה נגד בכירים במערכת האכיפה, שבה הוא טען כי במסגרת החקירה שלו הועבר "התעללות והשפלות". פילבר טוען שבזמן ששב"ס ביצעו חיפוש באיבריו המוצנעים בכניסה למתקן הכליאה, הוא עבר פגיעה מינית. לפי כתב התביעה הוא דורש יותר מ-6 מיליון שקלים כפיצוי.
הנתבעים בכתב התביעה של פילבר הם בין היתר, היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי, והתובעת בתיק 4000 יהודית תירוש מפרקליטות מיסוי וכלכלה.
בפרקליטות מסרו אתמול (רביעי) בתגובה לפניית וואלה: "התביעה טרם הומצאה כדין לפרקליטות. ובכל מקרה לפי התקנות: הייתה המדינה צד לתביעה, תוגש הודעת ההכרה לבית המשפט יחד עם כתב ההגנה מטעם המדינה והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין".
נכון לעכשיו בפרקליטות יצטרכו לבחון האם הם יעניקו חסינות לבכירים לשעבר שנתבעו בתביעה ולשאר הנתבעים שמכהנים בתפקיד כיום. הענקת חסינות כזאת מוסדרת בפקודת הנזיקין (החוק שמסדיר תביעות לקבלת פיצויים בגין פגיעות בגוף, ב"א) ולפיה על הפרקליטות להודיע לבית המשפט שהיא מעניקה חסינות אישית לנתבעים מפני התביעה ורק מוסדות המדינה כמו הפרקליטות, שב"ס והמשטרה, הם אלה שייתבעו ויצטרכו להתמודד עם התביעה עצמה.
על פניו נראה שזה יהיה הכיוון, שכן הטענה המרכזית של פילבר היא נגד החיפוש שבוצע בו וזה נעשה לכאורה ע"י שב"ס, כך שאין קשר לנתבעים באופן אישי לחיפוש שבוצע בו. מנגד, בשיחה עם עו"ד ליאור שביט, בא-כוחו של פילבר, הוא הסביר לוואלה כי מבחינתו הפגיעה המינית הנטענת בכתב התביעה נעשתה בכוונה ולכן הפרקליטות לא יכולה להעניק חסינות למי שנתבע באופן אישי בתביעה שפילבר הגיש.