מחקר חדש: ילדים מהגרים וערבים בסיכון מוגבר לבעיות שיניים

בשנים האחרונות גוברת המודעות להשפעת מצב בריאות השן על איכות החיים והתפקוד היומיומי, במיוחד בקרב ילדים בגיל הרך.

מחקר חדש, שנערך בדרום תל אביב, חושף פערים משמעותיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות—מהגרים חסרי מעמד, ערבים ויהודים—בהקשר של הרגלי היגיינת פה, נגישות לשירותי רפואת שיניים והשפעות בין-דוריות.

המחקר, שבוצע על ידי צוות חוקרים ממשרד הבריאות וג'וינט-אשלים, התמקד בילדים בני 3 עד 6 והוריהם, ובחן את הקשר בין מצב בריאות הפה של הילדים לבין הרקע החברתי-כלכלי והתרבותי של משפחותיהם. הממצאים מציגים תמונה מורכבת: בעוד שילדים יהודים נהנים משיעורי צחצוח שיניים גבוהים יותר ומגישה טובה יותר לשירותי רפואה מונעת, בקרב ילדי מהגרים חסרי מעמד וילדים ערבים נמצאו רמות נמוכות יותר של שמירה על היגיינת הפה, נטייה גבוהה יותר לפתח עששת, וצורך מוגבר בטיפולי שיניים מורכבים, לעיתים בהרדמה כללית.

מהמחקר עולה כי 67% מההורים היהודים דיווחו על מצב שיניים טוב, בהשוואה ל-52% מההורים הערבים ול-43% בלבד מההורים המהגרים. בנוסף, נמצא כי רק 47% מהילדים הערבים מצחצחים שיניים פעמיים ביום, לעומת 57.5% מילדי המהגרים ו-63.7% מהילדים היהודים.

באופן מפתיע, ילדים מהגרים צרכו פחות משקאות ממותקים וממתקים, אך למרות זאת סבלו מרמות גבוהות של בעיות שיניים ונזקקו לטיפולים דנטליים בהרדמה כללית יותר מאשר ילדים יהודים או ערבים. החוקרים מסבירים כי גורמים כגון נגישות נמוכה לשירותי רפואה, חוסר מודעות והיעדר טיפול מונע הם חלק מהסיבות לכך.

אחד הממצאים הבולטים במחקר היה הקשר החזק בין הרגלי השמירה על היגיינת הפה של ההורים לבין אלו של ילדיהם. נמצא כי הורים שצחצחו שיניים באופן קבוע בילדותם העבירו את ההרגל לילדיהם בשיעור גבוה משמעותית (OR=4.7, p<0.01). אולם, בעוד שבקרב המהגרים והיהודים הילדים נטו לשמור על היגיינת פה טובה יותר מהוריהם, דווקא בקרב האוכלוסייה הערבית נצפתה ירידה בתדירות הצחצוח בין הדורות.

החוקרים מדגישים כי קידום המודעות לבריאות השן חייב להתחיל כבר בגיל הרך, תוך התאמת תוכניות חינוכיות לקהילות שונות מבחינה תרבותית ולשונית.

בין ההמלצות שעלו:

שילוב תוכניות הסברה בגני ילדים ובבתי ספר, תוך מעורבות פעילה של הורים.
הנגשת טיפולי שיניים חינמיים או מסובסדים לאוכלוסיות מוחלשות.
מתן הכשרות לרופאי שיניים ולצוותים רפואיים לטיפול מותאם-תרבות.
הרחבת המודעות לחשיבות בריאות הפה בקהילות מהגרים באמצעות קמפיינים רב-לשוניים.