האם מותר לעמותה למנוע מאדם להשתתף בכנס שהיא מארגנת אם היא יודעת שהוא עלול להפריע בכנס? על השאלה הזאת בית המשפט השלום בירושלים השיב לפני כשבועיים כשדחה את התביעה שהגיש אימרי קלמן, מי שכיהן בתפקיד יו"ר משותף בוועד המנהל אגודת הלהט"ב בין השנים 2015-2017, נגד ח"כ עמיחי אליהו ואיגוד רבני קהילות - עמותה שמנהלת כנסים לציבור הדתי והחרדי לאומי.
קלמן טען כי הוא לא הוכנס לכנס בשל נטייתו המינית וזאת למרות שהכנס עסק בנושא להט"ב מזווית דתית שמרנית. קלמן אף דרש פיצוי כספי בגובה 360 אלף שקלים בגין כך.
מנגד, בארגון רבני קהילות וכן ח"כ עמיחי אליהו - מייסד הארגון שבזמן הגשת התביעה לא היה ח"כ פעיל, טענו כי אין להם חובה לשמוע את דעותיו של קלמן, וכי כניסתו לכנס נמנעה מאחר שהיה ברור כי בכוונתו לעורר פרובוקציה.
השופט גד ארנברג דחה את התביעה וטען כי קלמן לא הצליח להוכיח שכניסתו לכנס נמנעה בשל נטייתו המינית: "בתוכנית הכנס שפורסמה, המושב הרביעי כולל שיחות עם מתמודדים. דהיינו, גברים אשר חשים משיכה מינית לבני מינם ומצויים בקונפליקט בין משיכה זו לבין אורח חייהם הדתי. בנוסף, סיגל, אשר העמותה שכרה את שירותיה כצלמת היא להט"בית. עובדה אשר ידועה לנתבעים".
"מכך ניתן להסיק, כי הנתבעים לא מנעו כניסת להט"בים לכנס בשל היותם להט"בים, ולא חשו סלידה מנוכחותם בכנס. איני מקבל את טענת התובע. הדעת נותנת, כי לו ביקשה העמותה למנוע כניסת להט"ב לכנס, הייתה אוספת מידע מקדים על נטייתו המינית של כל משתתף".
לסיום כתב השופט: "בראייתי, בשלה העת, כי התפיסה לפיה, נטייתו המינית של אדם שהיא בגדר פרט השייך לצנעת חייו האישיים, ניתנת להנחה ולהבנה אינטואיטיבית של כל בר דעת, משל הייתה, אות קין על מצחו של אדם תעבור מן העולם".
עם זאת, יש לציין כי הפסיקה של השופט ארנברג עלולה ליצור מצב שבו תמנע כניסה של מוחים מראש לכנס מבלי שברור כלל האם הם מתכוונים לחבל במהלך הכנס. בישראל של היום שבה כנסים 'מפוצצים' זוהי אולי בשורה טובה למארגנים אך בשורה רעה לחופש הביטוי. והערה לסיום, התביעה של קלמן הוגשה בינואר 2018, רק בינואר 2025 ניתן פסק הדין בנושא, וזהו עוד סימן לסחבת בבתי המשפט.