עקורים במולדתם: הקרב הפסיכולוגי של מפוני המלחמה בישראל

במציאות המורכבת של החיים באזורי עימות, השפעות הטראומה אינן מוגבלות לפגיעות פיזיות בלבד. הן משפיעות באופן נרחב גם על איכות החיים, בריאות הנפש ומשמעות החיים של אנשים שנאלצו להתמודד עם פינוי מבתיהם או עם מציאות של מלחמה מתמשכת.

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות מציג תמונה מקיפה של רווחתם של מפונים ולא-מפונים מאזורים שספגו את ההשלכות של מתקפת 7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה.

את המחקר ערכו החוקרים אורלי שריד מהמחלקה לעבודה סוציאלית אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ליאת חממה מבית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטת תל אביב, ויערה חממה-רז מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל.

המחקר נערך במאי 2024, שבעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, ובדק 366 משתתפים - 221 מהם פונו מבתיהם בצפון ובדרום הארץ, ו-145 לא פונו. מטרתו הייתה להעריך את איכות החיים הקשורה לבריאות, תחושת משמעות בחיים, אסטרטגיות התמודדות, תסמינים פסיכולוגיים ותחושת שליטה עצמית.

• למרות השוני הגיאוגרפי, המחקר מצא שלמפונים מהצפון ומהדרום היו תגובות פסיכולוגיות דומות, מה שמרמז על כך שחוויית הפינוי עצמה עשויה להיות גורם משמעותי.
• השפעות הטראומה על הבריאות הנפשית: אירועים טראומטיים היו קשורים בירידה באיכות החיים הפיזית והנפשית ובעלייה ברמות החרדה והדיכאון.
• אסטרטגיות התמודדות מגוונות: מפונים נטו להשתמש יותר באסטרטגיות התמודדות לא-אדפטיביות, כגון הימנעות והאשמה עצמית, אך גם באסטרטגיות פרו-אקטיביות כגון פתרון בעיות ותמיכה בזולת.
• משמעות בחיים כמנגנון הגנה: אנשים שחשו משמעות בחייהם דיווחו על רמות נמוכות יותר של דיכאון וחרדה, וכן על איכות חיים טובה יותר. שליטה עצמית והשפעתה: רמות גבוהות יותר של תחושת שליטה עצמית נמצאו קשורות לבריאות נפשית טובה יותר, אך השפעה זו הייתה בולטת יותר בקרב מי שלא פונה מביתו.

• הממצאים מצביעים על צורך דחוף במדיניות בריאותית מקיפה למפונים ומתמודדים עם טראומה, שתשלב:
• טיפול מבוסס משמעות - טיפולים פסיכולוגיים המדגישים את מציאת המשמעות כאמצעי לשיפור הבריאות הנפשית.
• שירותי תמיכה ניידים ונגישים - שילוב מרפאות ניידות ושירותי טלרפואה להנגשת טיפול רפואי ונפשי למפונים.
• תמיכה קהילתית ואלטרואיזם ככלים להתמודדות - עידוד תוכניות חברתיות בהן אנשים יכולים לעזור לאחרים כחלק ממנגנון ההתמודדות שלהם.

המחקר מספק תובנות חשובות על האתגרים הנפשיים של אוכלוסיות שחוו פינוי ומצבי מלחמה. הוא מדגיש את חשיבותם של מנגנוני התמודדות אדפטיביים, חיזוק תחושת השליטה העצמית, ועידוד משמעות בחיים כמפתח לשיקום פסיכולוגי. כעת, האתגר המרכזי הוא לתרגם תובנות אלו לפעולות קונקרטיות במערכת הבריאות ובמדיניות הציבורית, על מנת להבטיח תמיכה רחבה ויעילה יותר לכל הנפגעים.