אייל זמיר, הרמטכ"ל ה-24 של צה"ל, כתב בשנת 2022 כעמית מחקר במכון וושינגטון בארצות הברית מאמר שכותרתו "המערכה האזורית נגד איראן על השליטה במזרח התיכון".
בדבריו, העלה כמה נקודות עיקריות, כשבין היתר את ההיתכנות לחזרה להסכם הגרעין (JCPOA) שנחתם בשנת 2015 בין איראן למעצמות, ובוטל בשנת 2018 על ידי הממשל האמריקאי בראשות הנשיא טראמפ. "במידה שתהיה חזרה להסכם הגרעין בתצורתו הנוכחית, יהיה זה הסכם גרוע שצפוי לייצר אתגרים רבים למול עתיד תוכנית הגרעין, היכולות והידע שאיראן צברה עד כה", כתב. "חתירתה של איראן להשגת יכולת ונשק גרעיני, מחייבת פעולה בכל הכלים, על מנת למנוע ממנה השגת יכולות גרעיניות שיאפשרו לה פריצה מהירה לפצצה", הוסיף זמיר, שבראייתו "נכון שהמענה יהיה רב תחומי ואזורי נגדי של המדינות המאוימות".
זמיר כתב על שבעה עקרונות, "איך לנצח את איראן באזור" - ובהתאם הציע שבע דרכי פעולה.
הראשונה: אימוץ "גישה מערכתית" ואת תפיסת "העימות הארוך והמתמשך" - ונקיטת פעולות כקואליציה. לשם כך, טוען זמיר שיש לבנות בריתות נגד הציר האיראני ואסטרטגיה ארוכת טווח ל"עימות אזורי ארוך ומתמשך" תוך סימון גבולותיה, המחנות, והשחקנים המעורבים בה.
השנייה: פגיעה רב תחומית בארגון משמרות המהפכה האיראני. כאמור, הארגון מהווה מרכז כובד עבור משטר האייתולות, ופגיעה בו לשיטתו של זמיר, תחליש את המשטר.
השלישית: אימוץ תפיסת "הגמול המרתיע הישיר והגמיש". לשלול מאיראן את היכולת לפעול בצורה עקיפה, ולהסיר את העמימות שמאחוריה היא מפעילה את ה"שלוחים" מעיראק, תימן, סוריה, רצועת עזה, ואחרים. זמיר טוען כי יש לחזק את ההרתעה נגד איראן באמצעות פעולה ישירה מולה.
הרביעית: "בידול אסטרטגי" של ה"שלוחים" באזורים האיראניים. כיתור, בידוד, פגיעה, החלשה, תקיעת טריז בין טהראן לשלוחיה, והצעת עסקאות להפסקת פעילות השלוחים במדינת היעד.
החמישית: הפעלת לחץ מקיף על המשטר האיראני במנותק מהמו"מ ומההסכמות המתגבשות על פרויקט הגרעין.
השישית: הרחבת מערכת "המערכה שבין המלחמות" למערכה אזורית כדי להחליש את איראן, משמרות המהפכה ויכולותיה האזוריות בפעולות ב"חתימה נמוכה" מתחת לסף המלחמה, וכן שמירת "מרחב ההכחשה".
השביעית: להוביל מערכה אידאולוגית - תרבותית באזור. מערכה על "הלבבות" של העדות השונות, השבטים והאוכלוסיות בדגש על העדה השיעית.
באזורי העימות והלחימה העיקריים, כלל במחקרו את סוריה, לבנון, תימן, עיראק, בחריין, אפגניסטן ורצועת עזה.
לאחר מכן, ייחס מחשבה במחקר לטיפול שורש במשמרות המהפכה. זה, כולל לדבריו הכרזה על הארגון כארגון טרור, מערכה כלכלית אפקטיבית, ניתוק צירי ההספקה של הארגון ולמליציות ולשליחים, פגיעה בהנהגתו, מפקדים ופעילים מרכזיים שעומדים מאחורי פעולותיו האזוריות, כמו גם הכנת תוכנית פעולה לפגיעה במערכי ההגנה האווירית של איראן, ופגיעה במפעלי הייצור שלה, בבסיסי הטילים והכטב"מים שלה וב"בסיסים הקדמיים". עוד קרא זמיר לפגוע ב"גוף החתול ולא רק בכפותיו" ורמז כי "איראן חוששת ממצב בו תותקף על אדמתה באופן ישיר". עוד הזהיר זמיר: "על איראן לשלם מחיר על פעולותיה השליליות-התקפיות. אסור לאפשר לה לאחוז ב'מקל' משני קצותיו".
עוד הבהיר זמיר במחקר, כי "אם יותקף נמל ימי בישראל על ידי חיזבאללה, מטרה ראויה מקבילה תהיה נמל ימי איראני בבנדר עבאס. אם יותקפו מתקני אנרגיה בסעודיה על ידי החו'תים, מטרה ראויה מקבילה יהיו תקני אנרגיה באיראן. אם יותקף שדה תעופה באיחוד האמירויות, מטרה ראויה מקבילה תהיה שיגור טיל בליסטי לעבר שדה התעופה הבין לאומי בטהראן (בחלק הצבאי שלו).
לפי הערכתו של זמיר, אסטרטגיה זו תכניס את מקבלי ההחלטות באיראן לדילמה אותנטית והפוטנציאל ההרתעתי שלה גבוה.