רה''מ ושר הביטחון מינו את האלוף במיל' אייל זמיר לרמטכ''ל הבא של צה''ל

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ נפגשו עם שלושת המועמדים לתפקיד, והודיעו על מינוי האלוף במיל' איל זמיר לתפקיד הרמטכ"ל הבא של צה"ל. הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף הרצי הלוי, מסר: "אני מברך את האלוף במיל' אייל זמיר על בחירתו לרמטכ"ל ה-24 של צה"ל. אני מכיר את אייל שנים רבות, ואני בטוח כי יוביל את צה"ל קדימה נוכח האתגרים הצפויים ומאחל לו הצלחה רבה. בשבועות הקרובים נשלים העברת פיקוד מקצועית ואיכותית על צה"ל". כפי שפורסם בוואלה, מועמד משמעותי לתפקיד סגן הרמטכ"ל הבא במקומו של האלוף אמיר ברעם, הוא האלוף תמיר ידעי. שלושתם היו מועמדים מובילים למשרת הרמטכ"ל.

האלוף ברעם ביקש לברך את זמיר, ומסר: "אין לי ספק שהוא יעמוד במשימה בצורה מצוינת, תוך הפגנת המנהיגות הקרבית והאסטרטגית, הנחוצות לנוכח אתגרי השעה. אעזור לשני מפקדיי בתהליך ההכנה וההחלפה, ככל שאדרש, ואני מאחל לאייל כניסה חלקה ומוצלחת לתפקיד חשוב זה".


גם האלוף תמיר ידעי התייחס למינוי: "מהיכרותי רבת השנים את אייל, מדובר בקצין מנוסה ומצוין ואני בטוח כי יוביל את צה"ל בהצלחה רבה אל מול האתגרים הרבים בעת הזו. שולח לאייל את הערכתי העמוקה ומאחל לו הצלחה רבה".

• מנכ"ל משרד הביטחון האלוף במיל' איל זמיר, נולד באילת, ועלה לראשונה על מדים בגיל 14 במסגרת הפנימיה הצבאית. כבר בראשית שירותו הצבאי סומן כמי שיגיע רחוק בצה"ל.
• בין תפקידיו הבולטים הראשונים : מג"ד 75 בחטיבה. במהלך הפעילות ברצועת הביטחון בלבנון הרגו הכוחות תחת פיקודו עשרות מחבלים חלקם בהסתערות של הטנק בפיקודו כולל פיקוד על שני המוצבים הבופור וגלדיולה, שהיו ידועים כרווי היתקלויות עם מחבלי חיזבאללה וכוחות נוספים בדרום לבנון.
• זמיר גם היה מפקד קורס מפקדי טנקים בחיל השריון, ומפקד חטיבת המילואים 656, עמה סייע לחטיבת גולני בקרב על ג'נין במבצע חומת מגן בשנת 2002 כולל כיבוש הקסבה של ג'נין שהוגדרה אז כ"קן צרעות" ומקום מסתור למחבלים ומעבדות נפץ.
• באוגוסט 2003 התמנה למפקד חטיבה 7. באחד האירועים בהגנה על היישובים וציר ה"מסגדה" ברצועת עזה טרום ההתנתקות, נתקל מטווח אפס בחוליית מחבלים, ניהל קרב ירי בסופו הרג את אחד המחבלים.
• זמיר מונה בהמשך למפקד עוצבת עמוד האש ומפקד אוגדה 36 בימים שהם היה אוגדה סדירה ואחראית על מרחב רמת הגולן (לימים אוגדה 210). לאחר מכן, מונה למפקד זרוע היבשה, ובמסגרת תפקידו הניח דגש מרכזי על התמרון הקרקעי וההשקעה בשילוב הלחימה בין כוחות החי"ר לשריון.

• בשנת 2007 פרסם זמיר מאמר שכותרתו : "לוחמה מוסרית בטרור" שעורר הדים במערכת הביטחון כבר אז ולאחרונה ביקורת מכל רחבי הקשת הפוליטית. במסגרת המאמר כתב, "אין לקבל מצב שבו יש להמתין לפעולה עוינת של הצד האחר כדי לראות בה הצדקה לפעולת התגוננות [...] המלחמה המונעת היא למראית עין פעולה תוקפנית, אך יש לה צידוק הגנתי. היגיון של של המלחמה המונעת הוא כי מוטב וצודק להקדים תרופה למכה ולפעול נגד האויב [...] פעולה נגד טרור בסביבה אזרחית היא לגיטימית וצודקת". עוד כתב, "אף שמדובר באזרחים, הם נחשבים מטרה לגיטימית לתקיפה בזמן מלחמה", ואף הוסיף: "אי אפשר שלא להפנות אצבע מאשימה גם כלפי אוכלוסייה אזרחית שמשמשת תשתית ונותנת גיבוי ועידוד למעשי האלימות". עוד כתב, "אין זה צודק שמצד אחד ישנה אוכלוסייה שמעודדת את הטרור, תומכת בו חומרית ומוראלית אך היא חסינה מסבל...".
• זמיר התמנה למזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו והועלה לדרגת אלוף. בשנת 2015 מונה למפקד פיקוד הדרום והיה אחראי על עיצוב המערכת מול רצועת עזה וחמאס בימים שאחרי מבצע "צוק איתן". באותם ימים חמאס הוביל הפרות סדר אלימות שכונו "צעדות השיבה" והאלוף זמיר הוביל קו נוקשה לגבי התקרבות אל הגדר, כולל שימוש בצלפים והרחבת הפרימטר הביטחוני. באותם ימים נמתחה עליו ביקורת על שימוש בנשק חם נגד מפגינים, בניהם היו גם מחבלים.

• בשנת 2018 מונה לסגן הרמטכ"ל, ובשנת 2021, ביומו האחרון בתפקיד, העריך כי ישראל תעמוד בפני מערכה כבדה, ארוכה, רב-זירתית משולבת, גם באתגרי פנים. "לשם כך", אמר "יש צורך ביכולת הכרעה, אורך הנשימה ועתודה חזקה". במהלך הנאום מתח ביקורת וציין, "צה"ל נמצא על סף גודל הסד"כ המינימאלי מול איומים מורכבים מאלו שחווינו בשנים האחרונות". עוד אמר, "אני חושש לעתידו ולכידותו של מערך המילואים ההולך ומצטמצם". חשוב לציין שכסגן רמטכ"ל קרא להשקיע בצבא ביבשה, בתמרון הקרקעי ובשריון ולהיערך למלחמה קונבנציונלית גדולה אך נמתחה עליו ביקורת כבעל גישה מיושנת.
• לאחר ששר הביטחון בני גנץ בחר בהרצי הלוי לרמטכ"ל, מונה זמיר לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון. במאי 2023, חמישה חודשים לפני מלחמת "חרבות ברזל", נאם כמנכ"ל משרד הביטחון, בכנס הרצליה במרכז הבינתחומי, והזהיר שיש להתנהל "בצניעות ואחריות גם ביחס לתחזיות שלנו". באותו נאום הדגיש מחדש שבעה עקרונות הנדרשים לניצחון על איראן במערכה אזורית ואף הדגיש כי זו תהיה מערכה מתמשכת, רב-זירתית ורב-תחומית. זמיר צפה גם את הבעיות בשרשרת האספקה לישראל, והדגיש את הצורך לחזק את ביסוס היכולות שלנו על ייצור מקומי", נקודה שהיוותה תורפה בראשית המלחמה.

כעת עם כניסתו לתפקיד ייאלץ להתמודד עם שבע זירות מאתגרות, החזרת האמון בצה"ל, סיכום תחקירי המלחמה, עיצוב וייצוב המטה הכללי, דיוני שיבוצים בצמרת הצבא ובדרגים הטקטיים, בניין כוחו של צה"ל על בסיס לקחי המלחמה, היערכות לעתיד ומעל הכול - הכנת צה"ל לתקיפת פרויקט הגרעין האיראני.

חשוב להדגיש כי במהלך המלחמה לא השמיע ביקורת על שיטת הפעולה בגזרות השונות, אך ידוע כי הוא מחזיק בגישה ניצית ותקיפה הרבה יותר מזו שצה"ל פעל לאורה מפרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר. את הגישה ההתקפית גם כלפי איראן ושלוחותיה כמו גם הרעיון להקים קואליציה אזורית נגד איראן, הציג במחקר מקיף שכותרתו "המערכה האזורית נגד איראן על השליטה במזרח התיכון".