"ברוך שפטרנו מעונשו של זה," אמרה אחת החברות של אגם ברגר בדמעות, ואחרת הוסיפה בהקלה: "היא עומדת על שתי רגליים, ברוך השם."
"היא תמיד נתנה את המאה אחוז שלה, תמיד עם חיוך": סיפרה אור איוב, שהייתה מדריכה של אגם במכינה הקדם-צבאית, "היא תמיד עשתה את הדברים שלה במאה אחוז, ותמיד עם חיוך. היא פעלה מתוך כוונות טובות והייתה חברה טובה להרבה אנשים."
היום שבו נחטפה היה עבורה רגע בלתי נתפס. "באותו יום שמרתי שבת, וכשסיפרו לי עליה - פשוט לא האמנתי. בלילה כבר הבנתי שהיא כנראה נחטפה, וזה היה הלם מוחלט. לא הצלחתי לתפוס את גודל המחדל."
"היו רגעים של בכי ותסכול":
במשך חודשים ארוכים, החברות התמודדו עם חוסר ודאות ושברון לב. "זה היה קשה ולא פשוט להמתין לה כל כך הרבה זמן," מספרת אור. "יש לנו קבוצת וואטסאפ שנקראת 'מחשבות טובות', אבל בפועל זו הייתה קבוצת בכי ותסכול. השנה הזו הייתה קשה מכל הבחינות."
למרות זאת, הן לא איבדו תקווה. "בחנוכה האחרון ביקרנו את המשפחה שלה, וכל פעם שנכנסנו לבית שלהם יצאנו עם תעצומות נפש. עכשיו אנחנו מקוות שהיא תחזור בריאה, והכי חשוב - שתוכל לפגוש שוב את החברים שלה, שלמים ואוהבים."
"התגעגעתי לשיחות הנפש שלנו": ההתרגשות בקרב חברותיה של ברגר מגיעה לשיאה, אך לצד הציפייה, נותר גם החשש. "אנחנו תמיד בספק," אומרת עלמה עמיר. "עם חמאס אי אפשר לדעת כלום. בשבוע שעבר שחררו ארבע תצפיתניות, אבל אותה השאירו שם. עד שהיא לא כאן מולנו, אנחנו לא רגועות."
עלמה מספרת כמה חסרה לה הקרבה עם אגם: "התגעגעתי לשיחות הנפש שלה. היא הייתה שולחת לי מלא הודעות קוליות, ואני מתגעגעת לקרוא אותן ולפתוח איתה שיחות עמוקות."
ליאור, מוסיפה בהתרגשות שהיא כבר יודעת מה יהיה השיר הראשון שתשמיע לאגם כשהן יתאחדו: "מחכה לרגע שאוכל להשמיע לה את 'מבול' של קרן פלס. זה שיר שמסמל בשבילי כל כך הרבה, ובעיקר - את הדרך הארוכה שחיכינו לה עד שתשוב."
לצד השמחה העצומה, החברות מדגישות כי המאבק לא הסתיים כל עוד יש חטופים בעזה. "אנחנו מחכים לה, אבל לא נשארים אדישים. עד שכל החטופים לא יהיו בבית - זה לא נגמר."