המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים פרסמו הבוקר (שלישי) את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, שמציג תמונה מדאיגה על מצב הים התיכון של ישראל. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בשנה - יותר מפי שניים מהממוצע העולמי.
בנוסף, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992, לצד המשך החמצת מי הים. עם זאת, הדו"ח גם מצביע על כמה מגמות חיוביות כדוגמת ירידה בכמות שקיות הפלסטיק בחופים בעקבות רגולציה ממשלתית ועל מגמת התאוששות של אוכלוסיות ימיות מסוימות במפרץ חיפה. הדו"ח נועד להוות כלי מרכזי לתכנון מדיניות סביבתית, קבלת החלטות ותכנון ארוך טווח להגנת הסביבה הימית.
באיכות מימי חופי הים התיכון בישראל ניכרת מגמה מעורבת. לצד המשך מגמת שיפור במצב הזיהום מהזרמות המפעלים במי הים בדרום מפרץ חיפה, אותם ניתן לשייך לפעילות הוועדה למתן היתרי הזרמה לים, נמדדה עלייה מחודשת בריכוזי הכספית בדגי המאכל במפרץ עכו וחלק מנחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי דשן - חלקו של הזיהום נובע משיירים "היסטורים", דוגמת הכספית בשפך נחל הנעמן, אך מרבית הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. נחלי החוף מוגדרים במצב זיהום בינוני.
מהדו"ח עולה שהזרמת ביוב גולמי לים מרצועת עזה המשיכה גם בשנת 2023 - הזרמה זו מתבטאת בניטור בצילומי לוויין. לבקשת המשרד להגנת הסביבה מבוצע מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" מעקב לווייני על הזרמת הביוב מעזה, על פי ניסיון העבר המלמד כי הזרמת הביוב מעזה גדלה בזמן מתיחות ביטחונית.
בכל העת, ממצאי המעקב הלוויני מועברים למחוז דרום של משרד הבריאות, למשרד הביטחון ולרשות המים ומוגש לציבור הרחב בישומון. לצד זאת, בשל היעדר אפשרות לבצע סקרים מדרום לאשקלון בזמן מלחמת "חרבות ברזל", אין מידע בדו"ח הניטור על אזור עוטף עזה.
פלסטיק ממשיך להיות המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות, ואחריו כוסות חד פעמיות. בחופי הדרום שיעור ניכר מהפסולת הוא מתכת שמקורה בשאריות תחמושת ובציוד דיג. פסולת פלסטיק שיוצרה בישראל היוותה בין 50 ל-90% בחופי המרכז והצפון.
ככל שנעים דרומה עולה אחוז הפסולת ממדינות שכנות, שמקורה בעיקר בזרמים המגיעים מדרום מערב. מאז שנת 2021 ישנה מגמת ירידה באחוז שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים, ייתכן על רקע פעולות אותן קידם המשרד להגנת הסביבה, דוגמת תוכנית חוף נקי, חוק השקיות תפישת שקיות מפתחי נקזים עירוניים. אבל, בשנת 2023 עדיין נמצאו בחופים פריטים הקשורים למגפת הקורונה, דוגמת כפפות ומסיכות חד פעמיות, גם אם בשכיחות נמוכה משנים קודמות.
בעוד חופי מפרץ אילת נקיים, ריכוז הפסולת בקרקעית המפרץ גבוה בסדרי גודל מריכוזה במימי הים התיכון. בניגוד לפסולת בים התיכון המורכבת בעיקר מאריזות ושקיות פלסטיק, באילת מרבית הפסולת היא פסולת שייט ודיג - חבלים, מבניי מתכת וסינקרים מבטון. באזור הגבול עם מצרים נמצא ריכוז גבוה של כוסות פלסטיק חד פעמיות. היות והזרם השולט באזור זה הוא לכיוון דרום, ניתן להניח שפסולת זו מקורה בחופי אילת.
פסולת גם בצבי ים: ב-79% מהצבים שנבדקו בין 2020 ל-2023 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול. מספר חלקיקי הפלסטיק במערכות עיכול נע בין מאות לאלפי חלקיקים לצב. ממצאי הדוחות מצביעים על השינויים שעוברת המערכת הימית בשל שינויי האקלים והפעילות האנושית בים, אשר התרחבה משמעותית בעשור האחרון עם הרחבת הנמלים וקידום סקטור הגז.
הניטור בשנת 2023 נעשה תחת מגבלות רבות דוגמת איסור יציאה לים ושיבוש מערכות ניווט. צוות הניטור עשה מאמצים רבים להתגבר על מגבלות אלה ולשמור על המשכיות איסוף המידע על הסביבה הימית. הממצאים מצביעים על השפעות מתמשכות של אירועי זיהום ופגיעה בחי הימי, ועל הקושי להשתקם מהם בתנאי הים המשתנים בשל שינויי האקלים והתחממות הים.
כמו כן, הנתונים מדגימים את ההשפעה של מלחמת "חרבות ברזל" על הסביבה הימית. אמנם הים התיכון וים סוף הם גופי מים גדולים המשותפים למספר רב של מדינות, אך ממצאי הניטור מראים כי עיקר ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית בשטח הימי של ישראל נובעת מפעילות שמקורה בישראל.
עורכי הדו"ח מציינים כי לצד הנתונים המדאיגים, התוצאות מעידות גם על הצלחת הרגולציה בהפחתת הלחצים האנושיים על הסביבה הימית, כדוגמת צמצום עומס המזהמים המוזרם לים, ניקוי חופים ומניעת הגעת פסולת לים, וניהול מסודר יותר של הדיג. הם מדגישים כי להפחתת הלחץ והפעילות האנושית ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשיפור ושינוי משמעותי של מצב המערכת הימית כך שתצלח את אתגרי שינויי האקלים שבפתח.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "ישראל נמצאת בנקודה קריטית במאבק לשמירה על הים התיכון. ממצאי דו"ח הניטור הלאומי לשנת 2023 ממחישים את ההשפעות הברורות של שינויי האקלים והפעילות האנושית על הים, אך גם את הפוטנציאל שלנו לשנות ולשפר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול להפחתת זיהום הים וחופיו, שימור המגוון הביולוגי וקידום רגולציה שתגן על הים למען הדורות הבאים".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "משרד האנרגיה רואה חשיבות גדולה בשמירה על האיזון שבין הפיתוח והשמירה על הסביבה. הניטור הימי בים העמוק משמש אחד מהאמצעים העיקריים לבקרה של מצב בריאות הים ואיכות המים תוך כדי הפקת גז טבעי בים ושינויים ארוכי טווח גלובליים. אני שמח לראות כי במהלך שש שנות הניטור אשר מתבצע בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, עולה כי שיתוף הפעולה בין המשרדים למניעת השפעות שליליות של פעילות סקטור האנרגיה על סביבת ים העמוק נושא פרי ומאפשר לפעילות להתקיים באופן מקיים".
מנכ"ל המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, אלון זס"ק: "תוכנית הניטור הלאומית בים התיכון מבוצעת על ידי חקר ימים ואגמים לישראל (חיא"ל) למעלה מחמישה עשורים ובין השאר בהתאם למחויבותה של מדינת ישראל לאמנת ברצלונה. במהלך שנת 2023 למרות אירועי המלחמה, אנשי הצוות, חוקרים וחוקרות מחיא"ל יחד עם צוותי הים המשיכו לפעול על מנת לייצר המשכיות לאיסוף הנתונים מהסביבה הימית גם בתקופת המלחמה".
"ממצאי הדוח מהווים כלי חשוב לתמיכה בקבלת החלטות בסביבה הימית. הדוח הנוכחי משקף מספר מגמות מדאיגות שהם תוצר שינויי האקלים והשפעות האדם על הסביבה להם אנו עדים בשנים האחרונות. בין היתר, ממצאי הדוח השנתי מראים על המשך התחממות הים התיכון באזורנו כמו גם על היעלמות מיני דגים והתבססות של מינים פולשים, וכן על מגמות זיהום שונות שלהן עלולות להיות השלכות בריאותיות וסביבתיות"